פרסום מאמרים באתר דעות דורש הרשמה ומאפשר לנו לשמור על רמת תוכן גבוהה. כך, מערכת התוכן תאפשר
קידום אתרים במנועי חיפוש ודירוג גבוהה של התכנים.
הגשת בקשה לחשבון עורך פתוחה לכולם.
|
|
|
חיפוש מאמרים:
חיפוש מאמרים מתקדם
|
ניווט לפי תחום מאמרים:
|
צרו קשר |
לא מה שחיפשתם - שי אופיר, הארץ |
||||||
אינטרסים מסחריים משפיעים כמעט על כל פעולת חיפוש מידע באינטרנט באיזו מידה משפיעים שיקולים מסחריים על המידע שאנו צורכים? הכל יודעים שכלי התקשורת נשלטים בידי גורמים מסחריים. עמדות פוליטיות וכלכליות (המשולבות זו בזו לעתים קרובות) של בעלי ערוץ התקשורת ושל פלח השוק שאליו מיועד הערוץ, עשויות להשפיע על בחירת עורכים, כתבות, ונושאים לדיון וביקורת. האינטרנט, לעומת זאת, נתפש כמדיום אובייקטיווי של מידע, שבו כל אחד גולש ומוצא לו את המידע המתאים לו, ללא מורא וללא משוא פנים. אך האם זהו אכן המצב? מנועי החיפוש הם השער המרכזי למרבית פיסות הידע שאנו צורכים מהרשת. דרכם אנו ניגשים אל הטקסטים, הסרטים והתכנים שמעניינים אותנו. אם נבחן את הדרך שבה מנוע החיפוש Google למשל מציג לנו תוצאות חיפוש, נראה שהדפים המוצגים בראש רשימת החיפוש הם אלו שהמספר הגדול ביותר של דפי אינטרנט מפנים אליהם. מאחר שרוב אתרי האינטרנט הם בעלי אוריינטציה עסקית (דהיינו אתרים בעלי הסיומת com. או co.xx, כאשר xx מציין את קוד המדינה), הרי שנובע בהכרח שהאתרים העסקיים ישפיעו יותר מהאתרים הלא-עסקיים על מדרג תוצאות החיפוש, במרבית הנושאים. חיפוש קצר שבוצע בגוגל בסדרה של נושאים, הראה שמתוך 30 האתרים הראשונים שהופיעו בעבור כל נושא, מרבית האתרים היו מסחריים. הדבר משפיע על האינפורמציה שאנו צורכים, שכן עובדה ידועה היא שרוב המחפשים לא עוברים את שלושת הדפים הראשונים של תוצאות החיפוש. ויקיפדיה היא אנציקלופדיה פתוחה באינטרנט, שבה כל אחד יכול לעדכן את הערכים השונים, בכפוף לעריכה כללית של צוות שאינו מונע משיקולי רווח. גוגל נוהג להציג ערכים מתוך ויקיפדיה במקום הראשון של תוצאות החיפוש. על פי פרסומי ויקיפדיה, נכון ל-12 ביולי 2007 סך כל העריכות הוא 323 מיליון ביותר מ-25 מיליון דפים, על ידי כ-8 מיליון משתמשים. אך גם ויקיפדיה ניתנת להטיה מסחרית, כאשר גורמים בעלי עניין משנים את התכנים בה בהתאם לצורכיהם. וירג'יל גריפית מאוניברסיטת סנטה-פה יצר תוכנה שמסוגלת להתחקות אחרי מקורות השינויים שנעשים בויקיפדיה על פי כתובות ה-IP של מבצעי השינוי, ולשייך אותן לארגון שממנו נעשו השינויים (הכלי ותוצאות חלקיות נגישים לציבור באתר wikiscanner.virgil.gr). לכאורה, היה אפשר לחשוב שמוסדות רבים, מכל סוג שהוא ולאו דווקא תאגידים מסחריים, יהיו מעוניינים בביצוע תיקונים בתכנים של ויקיפדיה. אך אם ניקח למשל את רשימת כל הגופים בבריטניה שביצעו תיקונים בויקיפדיה בשנים 2002-2007, נראה שבצמרת הרשימה נמצאים באופן בולט הגופים המסחריים. למעשה, רק אוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג' נכללות בצמרת של עשרת הגופים ששינו את ויקיפדיה בתכיפות הרבה ביותר. הפילוסוף מישל פוקו ייחס חשיבות גדולה לקטגוריות של הידע, כנוטלות חלק פעיל בעיצוב תפישת עולמה של החברה. בספרו "סדר הדברים: הארכיאולוגיה של הידע" (1970) הוא חוקר את הקלסיפיקציות של הידע בתקופות שונות ומראה את היסוד הפוליטי והכוחני העומד בבסיסן, ואת השפעתן על המדע, ארגון העבודה ותחומים רבים אחרים. ... .... אפשר לטעון שאלו הנושאים שהאנשים מתעניינים בהם, והפורטלים רק משקפים מצב מסוים. אך הבעיה האמיתית היא שהסיווגים שנכפים עלינו על ידי השוק והאינטרסים הכלכליים גורמים לנו לחשוב שזהו המצב הסביר והנכון, שזהו שיקוף המציאות ושאין בעצם אלטרנטיווה. הכותב, מוסמך במדעי המחשב, עובד כ-25 שנה בתעשיית ההיי-טק המאמר המלא - מאת שי אופיר, באתר עיתון הארץ |
||||||
