חמישי 26 נובמבר 2020

דעות - מאמרים

בישראל פשיטת רגל מוגדרת כחדלות פירעון של חייב שהוא יחיד, לרוב לא של חברה או התאגדות כלשהי. פשיטות רגל של חברות וארגונים נקראות בחוק הישראלי חדלות פירעון, כאשר פשיטת רגל לחברה על פי המשמעות הגלובאלית שלה בישראל היא הקפאת הליכים או פירוק עקב חדלות פירעון. אך למרות האמור לעיל, פשיטת רגל היא מונח שניתן בהחלט לשמוע אותו בהקשר לחברות עסקיות ומסחריות שנקלעו לקשיים כלכליים משמעותיים ולכן ראוי להתייחס לנושא כך - פירוק חברה בעקבות פשיטת רגל.

בישראל 4 מקרים בהם בית משפט יכול להורות על פירוק חברה, השניים הראשונים נדירים יחסית וכמעט שאינם רלוונטיים (בקשה מיוחדת של החברה לפירוק בידי בית משפט או אי התחלת עסקים שנה לאחר ההתאגדות / הפסקה זמנית של הפעילות העסקית). שני המקרים הנוספים והחשובים ביותר הינם פירוק עקב חדלות פירעון (פשיטת רגל בפי רבים) או פירוק מן הצדק והיושר (מקרים מגוונים, למשל פירוק שותפות וכן הלאה).

פירוק חברה בעקבות פשיטת רגל הוא תהליך פירוק שנעשה לאחר כניסת החברה למצב של חדלות פירעון, כאשר תהליך זה יכול להיות לאחר הליך הקפאת הליכים שלא צלח, על פי בקשת נושים, על פי בקשת עובדי החברה וכן הלאה.

פשיטת רגל – חדלות פירעון

המשמעות הבסיסית והפשוטה ביותר של פשיטת רגל (חדלות פירעון) היא חברה שאינה מסוגלת לעמוד כספית בהתחייבויות השונות שלה, היא אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה. פשיטת רגל יכולה להיגרם מסיבות שונות, החל מתקלות בפעילות החברה, שינויים משמעותיים בשוק, תהליכי רגולציה, ניהול לא תקין, מעילות, אובדן הכנסות, אי תשלום חובות לחברה עצמה, אי קבלת אשראי וכן הלאה. לפני שמגיעים לשלב של פירוק חברה בעקבות פשיטת רגל ניתן להכניס את החברה למצב של הקפאת הליכים, במסגרת זאת פעילות החברה מבחינת התחייבויות מול נושיה מוקפאת ולחברה יש פרק זמן מוגדר להסדרת פעילותה וחובותיה.

אם הליך הקפאת ההליכים אינו מצליח והחברה ממשיכה להיות במצב מעשי של חדלות פירעון, בית המשפט והגופים הרלבנטיים יכולים להורות על פירוק חברה בעקבות פשיטת רגל. כאשר גם בהקפאת הליכים וגם בפירוק אסור לתבוע ישירות את החברה – לא לעובדים, לא לנושים ולא למדינה. פירוק עקב חדלות פירעון יכול להתקיים לאחר תהליך של כינוס נכסים והתנהלות החברה מול ההוצאה לפועל ומול נושיה השונים.

תהליך הפירוק בפועל

ראשית בית המשפט, לאחר הגשת תביעה ייעודית בידי גורם רלבנטי (העובדים או הנושים למשל) צריך לקבוע כרי החברה אכן במצב של חדלות פירעון עפ"י ההגדרות בפקודת החברות. במקרים רבים בית המשפט ממנה קודם כל מפרק זמני לנכסי החברה, אחריותו של המפרק הזמני היא לשמור על נכסי החברה עד למינוי מפרק קבוע. תלוי במקרה, אך תהליך פירוק חברה בעקבות פשיטת רגל יכול לכלול גם אסיפת נושים המווה צד לעניין וזכותה להגיע להחלטות עם בית המשפט ומול בעלי המניות בחברה – הנושים יכולים לפעול למינוי מפרק וועדת ביקורת להליך הפירוק. לאחר ההודעה הרשמית של בית המשפט על הליך הפירוק לחברה, כונס הנכסים הרשמי של המדינה מחבר דו"ח על החברה, המלצה על הליך הפירוק ואף המלצה על מרפק ספציפי (עו"ד או רו"ח).

פירוק חברה בעקבות פשיטת רגל כולל כונס נכסים המבצע מכירת של נכסי החברה לצורך החזר החובות לנושים השונים, המפרק הופך למנהל החברה בפועל וזו נשארת עד לסיום ההליך כיישות משפטית נפרדת ועצמאית. בסיום הליך הפירוק, אשר נעשה בשקיפות ותוך מעורבות אפשרית לש כל הגורמים הנוגעים בדבר, בית המשפט מכריז רשמית על חיסול החברה.

מידע נוסף בנושא פירוק חברה באתר liquidation.org.il - מתי אפשר לפרק חברה, מה דרוש ועוד.