Text Size
שבת 24 יוני 2017

דעות - מאמרים

חברה, פוליטיקה וכלכלה

מאמרים, טורי דעה וניתוחים בנושאי חברה, פוליטיקה, משפט, כלכלה, מדינה, סדר היום ועוד.


מערכת האתר, תשמח לקבל הפניות והמלצות לפרסום.

קורבין ינצח בבריטניה? כללי המשחק השתנו

האם ג'רמי קורבין ינצח בבחירות בבריטניה וכך יעשה וכמו טראמפ ומקרון את הבלתי-יאומן ובניגוד לכל הסקרים, התחזיות והפרשנויות הפוליטיות? על פי מגמות הסקרים ומדדים נוספים - נראה שכן.

הסתייגות והבהרה: טור מאולתר בעקבות ויכוח עם הרב-פרשן קובי ברדה. ככלל, כותב שורות אלו אינו נוהג לייצר תחזיות בתחומים שאינו בקי בהם ובוודאי עבור הפוליטיקה של האי-הבריטי. אולם וכמו במקרה טראמפ בו נחזה נצחונו הרחק במאי 2016 ובהתבסס על ניתוח מערכתי ובהעדר הבנה פרטנית של המערכת הפוליטית בארצות-הברית, מוכן המחבר להסתכן. לכן ובניחוש מושכל ובניתוח מערכתי דומה, לצפות נצחון של קורבין בבריטניה. עם זאת, הניתוח מתבסס בעיקר על מגמת הסקרים וניתוח מרכיבי נצחון טראמפ ולכן קלושה עד כדי לא מתקיימת התקיימותו. על למה חיזוי זה צפוי לכשלון? ראו למה בפרק נוסף על "סקרים ושיטות בחירה".

למעשה מניתוח מגמות ושיטות הפעולה - נראה כי קורבין שואף לפחות לניצחון במניין הקולות הכללי ומתוך כך שיקום התדמית האישית שתאפשר המשך כהונה כראש האופוזיציה. לעניין זה, ניצחנו נראה אף ודאי יותר מהסיכוי למינויו לתפקיד ראש הממשלה.

בכל מקרה, כללי המשחק של הפוליטיקה השתנו - אם נאהב זאת ואם לאו.

בחירות בריטניההשיטה והמגמות

מגמת הסקרים בבריטניה חד-משמעית - מפלגת הלייבור בראשות קורבין סוגרת במהירות את הפער מהמפלגה השמרנית בראשות מיי וזאת מאז אמצע אפריל וההכרזה על בחירות בזק. אם מגמה זו תמשך ובהנתן מספיק זמן - הלייבור וקורבין יזכו בבחירות.

ניתוח וחיזוי תוצאות בבחירות דמוקרטיות, כנראה וחייב להסתמך על ניתוח מגמות ונוכח הפער הגדול בין תוצאות סקרים במערכות בחירות בישראל ובעולם והתוצאות בפועל (ולא כאן המקום לנתח כשל זה). חשוב לציין כי גם תיאוריה זו כשלה בבחירות האחרונות בישראל (ובארה"ב) ואם כי סקרי פנים של הימים האחרונים כן הצליחו לזהות את מגמת השינוי הדרמטי לטובת הליכוד - הרי שבסקרים הפומביים נותר הכשלון חד משמעי.

הלייבור עם מגמת סגירה של הפער מכ23% עד לכ3-4% לטובת השמרנים ובחודש וחצי של קמפיין בלבד - ניצבת על סף מהפך.

המשך קריאה: קורבין ינצח בבריטניה? כללי המשחק השתנו

חיזוק מבנים בתמ"א 38

תמ"א 38 מעניקה זכויות בניה מפליגות למבנים אשר ההיתר לבנייתם הוצע לפני יום ה-1.1.80, כתמריץ לחיזוקם.

התמ"א 38 מעניקה גם הקלות תכנוניות למבנים אשר ההיתר לבנייתם ניתן מיום ה- 1.1.80 ואילך, ואשר לא נבנו לפי תקן 413, בכך שהיא מאפשרת לאשר בהם חריגה של בניית רכיבי החיזוק מקווי הבניין וגובה הבניה המותרים על-פי התכניות החלות במקום.

המשך קריאה: חיזוק מבנים בתמ"א 38

היתרון של הלוואות חברתיות

כיום קיימים דרכים רבות שבהן ניתן לקחת הלוואה. אפשר פשוט לגשת לבנק, לדבר עם הבנקאי ולבחון את תנאי ההלוואות המבוקשות. ניתן גם לקבל הלוואה מחברות האשראי, חברות חוץ בנקאיות או פשוט לבקש הלוואה מחברים או בני משפחה קרובים. דרך נוספת לקבלת הלוואה שרק הולכת ומתפתחת עם השנים היא הלוואה של כל סכום כף דרך הלוואה חברתית.

המשך קריאה: היתרון של הלוואות חברתיות

מכתב גלוי לחתן פרס ישראל – ארז ביטון!

לא קראתי את הדו"ח של הוועדה בראשה עמדת. אני בטוחה שאתה וחבריך לוועדה, הקדשתם מחשבה רבה לנושא בו דנתם, והתייחסתם בכובד ראש לסוגיה שלשמה כינסו אתכם. אין לי ספק שגם בין המסקנות, יש כאלה הראויות לעיון.

*

לעומת זאת, קראתי בעיון מרבי את כל הראיונות שנערכו עמך וראו אור מעל דפי העיתונות, את כולם, בכל העיתונים. נדמה היה לי שאינך חי בארץ הזו. איני יודעת מנין נשאבו ידיעותיך על מה שלמדנו ומה שלא למדנו, אבל, מר ביטון, צר לי לאכזב אותך ולומר, כי כולנו למדנו את שירת ימי הביניים של תור הזהב בספרד, כולנו יודעים מי הם שלמה אבן גבירול, שמואל הנגיד יהודה הלוי, ואבן כלפון ואחרים רבים, אנו מכירים את יהודה אלחריזי ובני דורו, כולנו למדנו על גירוש ספרד. חשוב להדגיש שהיו גם גירושים רבים אחרים, שאודותם לא המלצת ללמד, על גירוש אנגליה ידעת? על הגירושים ברוסיה הלבנה בעת המהפיכה הבולשביקית, שמעת? על גירוש היהודים מקזחסטן שמעת? המפורסם שבהם הוא ללא ספק גירוש ספרד ואין אחד מאתנו שלא למד זאת. [אתה ואני קרובים מאד בגיל, מפה כנראה שגם אתה למדת את כל אלה].

המשך קריאה: מכתב גלוי לחתן פרס ישראל – ארז ביטון!

חיזוק מבנים

תמ"א 38 מעניקה זכויות בניה מפליגות למבנים אשר ההיתר לבנייתם הוצע לפני יום ה-1.1.80, כתמריץ לחיזוקם.

התמ"א 38 מעניקה גם הקלות תכנוניות למבנים אשר ההיתר לבנייתם ניתן מיום ה- 1.1.80 ואילך, ואשר לא נבנו לפי תקן 413, בכך שהיא מאפשרת לאשר בהם חריגה של בניית רכיבי החיזוק מקווי הבניין וגובה הבניה המותרים על-פי התכניות החלות במקום.

על-כן מבקשת התמ"א 38 להבטיח כי יוצא היתר בניה מכוחה רק לאותם מבנים הדורשים חיזוק, וכי אישור הבקשה להיתר יביא לחיזוק המבנה כך שהוא יעמוד בתקן 413.

המשך קריאה: חיזוק מבנים

דמוקרטיה וקיומיות

על "דמוקרטיה וקיומיות", עבודת התזה שלי לתואר שני במדעי-המדינה באוניברסיטת תל-אביב (M.A. Political Science) שהוגשה ב‏יום רביעי ה' חשון תשס"ה (‏20 אוקטובר, 2004) ובהנחיית ד"ר מיכאל קוצ'ין והבודק פרופ' אלברטו ספקטרובסקי. החיבור עצמו מכיל 12,806 מילים ב96 עמודים והוא תוצר של שנות לימוד וחשיבה ארוכות בתארים ראשון ושני בפקולטה למדעי-החברה בתל-אביב ועל כך התודות.

מטרת התזה לנסות ולחבר בין הגות פילוסופית התואמת את ההווה לבין תורה מדינית עכשווית. כך, שתתאפשר גמישות ופתיחות ולא מסגרות מיושנות המגבילות פרטים.

בבסיס הניסיון המוצג יתקיים עיקרון מנחה שהידע המדעי הטהור איננו המוחלט או היחיד העומד לרשות האדם וראוי שנכיר גם בתורות על-מדעיות הנגזרות מהבנת האדם את נפש עצמו. אם נתייחס למדע-המדינה ולתיאוריה הדמוקרטית כידיעה המדעית האמורה, ברור כי נדרשת לנו גם ידיעה מסוג אחר. כזו המתקראת פילוסופיה, ובמקרה שלנו - פילוסופיה מדינית. מכאן, הניסיון לבצע את השילוב האמור, בין מדע להגות.

המשך קריאה: דמוקרטיה וקיומיות

פינוי בינוי

גלי העלייה הגדולה של שנות החמישים בשנותיה הראשונות של המדינה הולידו את הדרישה המידית למצוא פתרונות לדיור לעולים החדשים ששוכנו באהלים ובצריפים במעברות.

המשך קריאה: פינוי בינוי

על אלוהים

מי הוא אלוהים?

אל אלוהיםהאם דמות מוגדרת או תפיסה מופשטת - כלומר יישות רוחנית-ממשית בעלת זהות מוגדרת ומוחלטת בתבנית יצוקה, או ביטוי מופשט של דת כתורת חיים מוסרית-פילוסופית ותוצר חוכמת המונים בתהליך בלתי-נפסק של התגבשות ולאורך מסעו ההיסטורי-תרבותי של האדם?

והאם בעצם שתי הגדרות לכאורה הפוכות אלו, הן בעצם מושג דיאקלטי יחיד ואשר בצידו האחד תורת חיים ומוסר (כלומר פילוסופיה קיומית, דת) שמעצם טבעה מייצרת חרדה וכחש אצל הפרט הפגיע ולכן ומצידה השני וכמקום מפלט מוצדק ונכון הוא נתלה באלוהות כיישות רוחנית-ממשית המצילה אותו מאותה חרדה קיומית (כלומר, אלוהים).

שאלה זו נוגעת גם לאלוהים האחד והיחיד בדתות כמו נצרות, איסלאם ויהדות, וגם למסדרי האלים בדתות ופילוסופיות כמו בדוהיזם, פגאניזם, ראסטפארי ואחרות וכן לתיאוריות הפילוסופיות פרי המאה ה19 וה20 העוסקות בקיום האנושי ובחרדה-הקיומית של האדם לנוכח כובד משקל הדת כתורת מוסר כפרשנות לטבע האדיר והבלתי נתפס.

הדת ואלוהים אחד הם ולמעשה אלוהים הוא הטבע והדת היא הפרשנות שלו.

התשובה מתגלמת בפשטות במשפט "אלוהים יישמור" - אלוהים כדמות האב השומרת ומגינה עלינו. מפני מה? מפני החרדה והאחריות שמייצרת עבורנו הדת.

כך שאלוהים הוא צירוף דיאלקטי מושגי - מצד אחד דת כתורת חיים מוסרית המתרגמת את הטבע הבלתי-מובן ומאיים ומצד שני יישות רוחנית-ממשית כמקום מפלט לחרדה הקיומית.

המשך קריאה: על אלוהים