Text Size
שישי 22 נובמבר 2019

דעות - מאמרים

האם אנחנו יפי נפש?

כנשאל את עצמנו האם אנחנו היינו נוהגים באופן אחר בסיטואציה, התשובה מייד ברורה אך בדרך כלל נשאל שאלה זו כאשר אנחנו יודעים שהתוצאה שלילית הרי שמענו מישהו מבקר אותה או פוסט זוהם כנגד, אך לא נברר למה אדם בחר לפעול כך?

הרי זה מצריך מחשבה, מצריך ביקורת עצמית וזה כמובן כלול בידיעה שאולי וזה עניין עמוק יותר, ואולי כחברה אנחנו טועים ואז למי נעשה משפט שדה ... בחברה שמקדשת כוח מלמדת שבלעדיו לא נצליח להתקדם, לא נצליח להגשים את עצמנו. מגיל קטן כולנו לומדים שהבנים המקובלים הם אלו שמציגים כוחניות, ממשיך לצבא שהכוחניות נעטפת למטרה של ביטחון הערכים שנלמדים רעות והקרבה נשארים רק כשלובשים את המדים. החברה כקבוצה ממשיכה קדימה עם העקרונות של הגיל הצעיר, אותם גברים חזקים שקיבלו עידוד והכוונה לפעול בכוחניות אם זה במדיה או כאשר ראו שרק כך הם מקבלים כבוד והערכה שאותם הם מחפשים אך כאשר הדבר מתערבב עם התכונות של האישה אז כבר פה נוצר הדיסוננס אם הגבר למד לכוחניות אישה למדה שהנשיות שלה היא ענין, שהיופי שלה הוא כוחה וגם לכך יש עידוד ולא לחינם ילדות בנות 9 מתחילות להתאפר. כאשר נוצר החיכוך בין הגבר החזק האידיאלי שלמד שבעזרת נחישות הוא כובש מטרות ואישה שלמדה שהיופי הוא כלי. אנחנו שומעים שיח שאותם גברים מצטיירים כנצלנים ופוגענים ומשתמע מכך שהאישה חלשה, האישה זקוקה להגנה שלנו כחברה, אך בואו נבחן את הסוגיה כתופעה ולא כמקרה פרטני הרי והם רק תוצר לזהות שאנחנו מעודדים.

הפמיניזם עבר כברת דרך עד הלום, כמובן שישנם עוד דברים רבים לקדם, שיוון תעסוקתי, סוגיה שעדיין מצריכה שינוי חוקתי, אך בדבריי אני אתמקד במישור החברתי. כמובן שהוא מושפע רבות ממישורים אחרים, אך לבינתיים אנסה להציג מדוע הפמיניזם לדעתי הולך אחורה.

ישנן קבוצות פמנסטיות שלא מהססות לעביר ביקורת על הגבר, על כך שאישה היא לא חפץ שהיא יכולה להתלבש כרצונה וכו' ברציונליות מעודדים אישה לחולשה אין שום התעקבות לחינוך, זהות חדשה המעניקה כוח ובטחון בחייה של האישה.

מדוע לא ננחיל כוח בזהות האישה כוח פיזי מזמן לא ערובה ולכן הגיע הזמן שזהות האישה תתרחב. אין זה אומר שהיא תפסיק להיות נשית אך שכוח יהיה חלק מהזהות שלה זה יתבטא כשנחדול לצייר אישה כקורבן וזה ימשיך כשאישה לא תפחד לעמוד על שלה כאשר משהו שמתנהל לא לרצונה. המוסר הכפול חייב להיפסק, כולנו מבינים שאת הכוחניות של הגבר אי אפשר לבטל הרי שהגיע הזמן שנתחיל לעודד את האישה להשתמש בכוחה. אני מאמין שכחברה נוכל לעודד זאת כשלא נחשוש לביקורת גם את תפקוד האישה במקרה כזה או אחר ולא נמהר בלסתום פיות בתשובה שאין לשפוט את הקורבן שהשיח יהפוך רחב יותר, מורכב יותר.

יתכן שנאבד את הפופוליזם הזול ובתמורה נקבל שינוי קטן וכתוצאה נפסיק להלביש את הכובע של החלש לאישה מפני שהעניין כמו נבואה המגשימה את עצמה כאשר אנחנו מאשימים רק את הגבר, אנחנו במילים אחרות רומזים שאין לאישה אחיזה על חייה והאחראיות שלה נלקחת ממנה ומתחלפת בתחושת הקורבן.

השינוי ירקום עור וגידים אך לשם כך תחילה הפמניזים צריך להבין ששינוי כלפי חוץ מתחיל מבפנים.