שלישי 27 אוקטובר 2020

דעות - מאמרים

עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר-און  מייצגים, במשך עשרות שנים, בתיקים של אובדן עוברים מוקפאים, כאשר במקרה השכיח מדובר ברשלנות של המוסד הרפואי שהחזיק את העוברים וגרם, ברשלנות, להשמדתם.

על שמם של עורכי הדין בר-און וכהן נרשמו מספר תקדימים בתחום העוברים המוקפאים. התקדים הראשון ניתן בתיק בו קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את כל טענותיהם של עורכי הדין בר-און וכהן, ובפסק דינו "תימחר" בית המשפט המחוזי את "שוויו" של עובר מוקפא, אשר ספק אבד ספק הושמד. בתיקים אחרים בהם טיפלו עורכי הדין בר-און וכהן פסקו בתי המשפט השונים סכומים גבוהים לפיצויים בגין "שווי" עוברים מוקפאים שהושמדו, על אף שהסיכוי להוליד מעובר מוקפא תקין הינו כ- 10%.

סכומי פיצוי גבוהים שולמו לא רק כאשר הושמדו עוברים ברשלנות, אלא גם כאשר אירעה טעות במעבדה המחזיקה את העוברים.

כעת, יכריע בית המשפט המחוזי במקרה בו העוברים המוקפאים הועברו לחברת פונדקאות, אשר העבירה אותם לצורך ביצוע הליך פונדקאות בחו"ל, ולפי הטענה – התרשלה "בדרך".

מדובר בתביעה שהגישו בימים אלה  עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר-און, מטעמה של רווקה, אם לילד, נגד חברת פונדקאות בינלאומית בע"מ ונגד מנהלה דורון ממט.

התובעת התברכה בבן, שנולד מביצית שלה ותרומת זרע. רצונה של התובעת היה להוליד אחים "ביולוגיים" לבנה היחיד, אשר ישאו מטע גנטי זהה – את ביציותיה של התובעת ואת זרעו של אותו תורם. לאחר מאמצים מרובים, עלה בידי התובעת "לייצר" שלושה עוברים מוקפאים באיכות מעולה, אשר הופרו מזרעו של אותו תורם.

אלא שלאחר מכן, מסבירים עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און בכתב התביעה, עברה התובעת שני התקפי לב, ובעקבות מצבה הרפואי נאסר על התובעת להרות.

כך, על מנת להגשים את חלומה, התקשרה התובעת בהסכם עם חברת פונדקאות בינלאומית בע"מ, בבעלותו ובניהולו של דורון ממט ( חברת "תמוז" ), אשר הציגו בפניה מצגים משכנעים ביותר לענין יכולתם ונסיונם.

באותו מועד לא היתה התובעת זכאית לקבל שירותי פונדקאות בארץ, והנתבעים הציעו לה לבצע את הליך הפונדקאות בהודו.

לאחר שנכרת הסכם פונדקאות, העבירה התובעת לנתבעים את שלושת העוברים המוקפאים שלה, שהיו באיכות מעולה, ואשר נושאים מטעם גנטי זהה לבנה היחיד.

הנתבעים הטיסו את שלושת העוברים המוקפאים של התובעת להודו, והודיעו לתובעת, שהעוברים הגיעו בשלום למרפאה בהודו.

מה רבה היתה תדהמת התובעת, כאשר חודש לאחר מכן הודיע דורון ממט לתובעת, כי הופסקה פונדקאות ליחידים בהודו. עורכי הדין בר-און וכהן מסבירים בכתב התביעה, כי הנתבעים ידעו, עוד לפני שיגור עובריה של התובעת להודו, שלא ניתן יהיה לבצע את הפונדקאות בהודו, והיו ערים לשינוי החקיקתי המקומי בהודו. והנה, למרות שהנתבעים ידעו שהודו אינה אפשרית לביצוע הליך פונדקאות עבור התובעת – בכל זאת העבירו את עובריה להודו.

כאשר התגלה הדבר, הודיעו הנתבעים לתובעת, כי הם מחפשים פתרון עבורה, במדינה אחרת, ולבסוף הציעו להעביר את עובריה של התובעת למקסיקו, ואף דרשו עלות כספית נוספת.

או אז, העבירו הנתבעים את עובריה של התובעת מהודו למקסיקו, דרך תאילנד. לטענת עורכי הדין בר-און וכהן, העברת העוברים באופן עקיף, דרך תאילנד, לא היתה על דעתה של התובעת ולא ניתנה לכך הסכמתה.

לחרדתה של התובעת, הודיעו הנתבעים לתובעת, כי המבחנה שלה, ובה שלושת העוברים המוקפאים, נשכחה בתוך המיכל שהוטס מתאילנד, וכאשר "חזר" המיכל - נמצאה בו המבחנה בתחתית המיכל, ובה העוברים המושמדים.
מנהל הנתבעת אף טען,  כי איש הקשר שלו צילם את המיכל עם המבחנה שנשתכחה בתחתיתו.

לטענת התובעת, בכך גרמו הנתבעים להשמדת שלושת עובריה המוקפאים, אשר נוצרו לאחר שנים של יזע ודמעות, מתוך תקווה, כי מהם יוולד ילד נוסף לתובעת.

בכתב התביעה טוענים  עורכי  הדין  בר-און  וכהן,  שהנתבעים הפרו את חובתם כלפי התובעת כאשר שיגרו את עובריה להודו, למרות שידעו, היטב, ולכל הפחות אמורים היו לדעת, על המצב החקיקתי בהודו, המונע מהתובעת לעבור שם הליך של פונדקאות. עוד טוענים  עורכי  הדין  בר-און  וכהן,  שהנתבעים הפרו את חובתם כלפי התובעת, כאשר שיגרו את עובריה של התובעת מהודו למקסיקו דרך תאילנד, והביאו להשמדתם.

כפי שטוענים  עורכי  הדין  בר-און  וכהן,  גרמו הנתבעים להשמדת העוברים המוקפאים ולאובדן הסיכוי של התובעת להביא לעולם ילד מעוברים אלה, בעלי המטען הגנטי בו חפצה התובעת.

לטענת  עורכי  הדין  בר-און  וכהן,  החלטותיהם ופעולותיהם של הנתבעים לא היו מבוססות על שיקולים סבירים ועל הרמה המקובלת, אלא עסקינן ברשלנות פושעת.

לתובעת נגרמו נזקים והוצאות בגין הליך הפונדקאות הכושל פרי ידיהם של הנתבעים, לרבות תשלומים לגורמים שונים ולנתבעים, אובדן ימי עבודה ועוד.

לאחר השמדת העוברים המוקפאים, סיכנה התובעת את חייה כדי לייצר עוברים מוקפאים נוספים, ברם כל הניסיונות לא הניבו תוצאות. גם מנות הזרע שרכשה התובעת מתורם הזרע, ממנו נולד בנה, אזלו, ובכך נסתם הגולל על כל אפשרות שהיא לצאצא פרי בטן ונושא מטען גנטי של התובעת.

3 העוברים המוקפאים שהושמדו כאמור – היו האפשרות האחרונה של התובעת להוליד ילד בעל מטען גנטי זהה לזה של בנה היחיד.

כפי שמסבירים עורכי הדין בר-און וכהן, בגלל הנתבעים התנפץ חלומה של התובעת לפרי בטן מביציותיה ומזרעו של התורם, אבי בנה. התובעת נאלצה לשאת בהפסדים כספיים ניכרים בניסיון לייצר עוברים מוקפאים אחרים, שאינם בעלי מטען גנטי זהה.

חוות דעת רפואית שהגישו עורכי הדין בר-און וכהן ניתנה לענין מצבה הרפואי העגום של התובעת, ולענין העובדה, שהעוברים המוקפאים שהועברו לנתבעים היו באיכות מצויינת.

התובעת דורשת בתביעה החזר הוצאות בהן נשאה בגינם של הנתבעים, פיצוי בגין הפרת ההסכם על ידי הנתבעים, פיצוי בגין כל אחד מהעוברים המוקפאים שהושמדו, וכן פיצוי בגין נזקיה המיוחדים והכלליים.

עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר - און,  ממשרד  בר - און,  כהן,  עורכי - דין,  אשר  מדורג כמשרד  מוביל  בישראל  בעריכת  דין , ובכלל  כך  בתחום  הליטיגציה  –  התדיינות  בבית  המשפט ,  דיני  משפחה  ודיני  ביטוח  ונזיקין ,  כולל  רשלנות רפואית.  www.Bar-OnCohen.co.il