חמישי 1 אוקטובר 2020

דעות - מאמרים

אחרי מספר שנים שבהן חוק המילואים התייבש במגרה בין כדורי נפטלין הגיעו סגן שר הביטחון ח"כ מתן וילנאי ויו"ר ועדת חוץ ובטחון ח"כ צבי הנגבי והעבירו את החוק במהלך אמיץ במושב הכנסת האחרון. החוק כולל קביעת מכסה מרבית לימי שירות בשנה, הענקת נקודות זיכוי במס הכנסה, תגמול בשכר גבוה יותר על כל יום מילואים, חלוקת מלגות לסטודנטים ועוד.

הורמו כוסות לחיים לאחר ההצבעה בכנסת, אך גם דברי הברכה והתודות לא יכלו לטשטש את העובדה שהקטליזטור העיקרי להעברת החוק, היה מלחמת לבנון השנייה, מלחמה שהבהירה למקבלי ההחלטות שדבר לא השתנה ב-60 השנים האחרונות וכי צה"ל עדיין נשען על צבא המילואים, ובלי המילואימניקים המדינה לא תוכל להגן על גבולותיה.

המסגרת הנורמטיבית של החוק היא הבחנה מותרת בגבולות גזרה מסוימים לטובת חיילי המילואים. כחלק מאותה הכרה ב"חוב הערכי והמוסרי" (כלשון דברי ההסבר לחוק) שחייבת החברה הישראלית לחיילי המילואים, החוק מעניק למשרדי הממשלה ולגופים ציבוריים את הזכות לקיים פעולות ולקבוע הוראות שיתגמלו חיילי מילואים בהתאם למספר הימים ששירתו - מבלי שהתגמול ייחשב כאפליה אסורה. לשון החוק מסמיכה את משרדי הממשלה לתעדף את אוכלוסיית חיילי המילואים בשלל נושאים מהותיים- קבלה למשרות ציבוריות, רכישת אדמה מן המדינה, הקלות במכרזים, ועוד.

מדובר בהחלטה מרחיקת לכת של המדינה שקיבלה לכך גיבוי מגורמי חוק ומשפט, כאשר התוקף החוקי של ההטבות הללו מבוסס על רצונה של המדינה לתת בחזרה למי שנותן למדינה - לאותו פלח אוכלוסיה מצומצם שנושא על גבו את נטל המילואים.

והנה, כבר נשמעים קולות החותרים תחת החוק עוד בטרם יבשה הדיו, ובטרם קיבל אחד מהמילואימניקים הטבה כזו או אחרת. קולות שדורשים התערבות מיידית של בג"צ באותו חוק 'נקלה' המבדיל בין אוכלוסיה לאוכלוסיה, ונותן עדיפות והקלות לחיילי המילואים.

אין לי ספק שמגישי הבג"צ- שבו יבוא במוקדם או במאוחר- ייתלו במגילת העצמאות המבטיחה כי מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין.

זוהי בדיוק ההזדמנות של בית המשפט העליון לשקף לציבור כי ישנם מצבים בהם יש מקום לאפליה מותרת במדינת ישראל -  יש מקום להעדפה מתקנת לחיילי המילואים. אותו ציבור שמופלה לרעה הלכה למעשה, כבר עשרות בשנים ללא כל חוק.

בשירות המילואים הקרוב עם הגדוד שלי אוכל לספר בגאווה שאנחנו אולי עדיין נחשבים פראיירים כשאנו ממשיכים להגיע למילואים שנה אחר שנה, אבל סוף סוף- אנו לא נשענים על תקנות ההגנה לשעת חירום, על הוראות מימי המנדט הבריטי או על ארגוני התנדבות ופילנתרופים למיניהם- אנו נשענים על חוק של כנסת ישראל, שמתגמל ומוקיר אותנו בדרכים שונות - על שירות המילואים שאנו עושים להגנת המדינה.

 מאת זהר פישר (סרן במיל') מתמחה במשרד גורניצקי ושות'