טורי דעה אישיים, במגוון נושאים כפרוזה, סיפורת, מאמרים ודעות אישיות ועוד ושאינם על דעת המכון.
האם לבנות אתר במערכת WIX החינמית? היא שאלה החוזרת על עצמה אצל לקוחות רבים המבקשים להתחדש באתר אינטרנט.
אז האם כדאי? התשובה העדכנית - אם אתם רוצים שימצאו אתכם בחיפוש גוגל, כנראה שלא!
כפי שדיווח לאחרונה בארי שוורץ, "נראה כי אתרים רבים שנבנו במערכת WIX, הוסרו לאחרונה מתוצאות החיפוש של גוגל" (seroundtable.com, 14.10.15) ומביא לכך עדות בדיונים רבים שנפתחו בפורומי התמיכה של GOOGLE. למשל כאן, מוצג גרף המראה על ירידה מהירה ומשמעותית במספר העמודים המאונדקסים במנוע החיפוש גוגל.
כמובן שגם גוגל הבינו שיש בעיה ונציג מטעמם John Mueller, כבר הודיע כי העניין בבדיקה אך טרם הוסדר.
השנה אין סליחה ביום כיפור.
השנה אין סליחה לזורעים פחד וקוצרים שנאה.
השנה אין סליחה למשיחי שקר העושים לעצמם דין והופכים את ההמון המשולהב למוציא לפועל.
עם הסמיכות לתאריך רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל ב4.11.1995 ועם אווירת ההסתה והשנאה ההולכת ומתגברת בחברה הישראלית מזה שנים מספר, החלטתי: השנה אין סליחה ביום כיפור.
בעת מלחמת המפרץ הראשונה, כשהסקאדים נפלו בישראל, עם ישראל ברך את בגין על הפצצת הכור העירקי.
כולם שכחו את הביקורת הקשה שהושמעה נגד בגין בכל כלי התקשורת ועל ידי חלק מהאופוזיציה מיד לאחר ההפצצה.
גם אז התקשורת קבעה שהמהלך מהווה תעמולת בחירות.
כאשר אנו מדברים על דמוקרטיה בארץ אנו חושבים על חופש הדת ושיוון זכויות שווה לכולם אך במאמר זה בעזרת דברי פרופסר סמי סמוחה אשר היה סוציולג שטבע את המונח "דמוקרטיה אתנית" ארצה לנתח את היחס בארץ למיעוט החיי פה.
שערו בנפשכם אחרי פיגועי ה 11.09, הפגנה בניו יורק בה צועד המון משולהב, המניף את דגלי אל קעידה, קורא להמשך הפיגועים וצועק מוות לכופרים.
האם הסובלנות וחופש הדיבור בדמוקרטיה הגדולה בעולם היו מאפשרים הפגנה שכזו?
בתאריך ה-10 ליולי, באמצעו של מבצע "צוק איתן" ערכה "המועצה לשלום וביטחון", ארגון בו חברים בכירי יוצאי מערכות הביטחון של מדינת ישראל, ערב עיון בנושא "לאן ממשיכים מכאן" שכלל רב שיח בהשתתפות גלעד שר, קובי הוברמן, שאול אריאלי וישראל הראל על כיווני הפעולה האפשריים בערוץ הישראלי – פלסטיני.
צו 8 – לכל אנשי החינוך : כיפת ברזל אזרחית לתלמידי מערכת החינוך!
עלינו להתייצב החל ממחר בבוקר ועד הודעה חדשה, לסדרת אימונים והכנת תגובה חינוכית בלתי מתפשרת! כי המלחמה האמיתית עוד לא התחילה... זה הרגע להתייצב לקרב שרק הוא יביא את הניצחון, הקרב על דמותנו כחברה, ודמותנו כאנשי חינוך!
זעקה וקריאה לפעולה של עדנה גולדשמיט מחנכת, מנהלת, מדריכה מחוזית, חברת קיבוץ.
"אסור לנו לשתוק גם כשהתותחים רועמים"!
לפעמים, לא הכול עובד כמו שמתכננים מראש ואז, אז נבחנת הזוגיות - בכתף התומכת שנמצאת שם כאשר הכי קשה לך.
בגלל זה אני אוהב אותה.
האמת, אני פשוט אוהב אותה - בגלל מי שהיא ומה שאני.
בגלל מה שהעניקה לי ומעניקה לי כל יום.
עמוד 8 מתוך 16