ביום שרבי אני מנסה לאתר, באזור התעשייה של קרית אריה בפתח תקווה, את רחוב אפעל מספר בית 19, בית אגוז. מסתבר שיש בו ג'יונגל של רחובות שתי וערב, רחוב אחד נכנס ברחוב שני וברוב הפינות והצמתים של הרחובות אין כלל שילוט של שם רחוב. יתרה מזאת, גם אם אני מצליח לאתר את הרחוב, לא מופיע על רוב הבתים וגם על הבניינים הגדולים ביותר, שום מספר! זה מזכיר לי בניין ענק אחר, בתל-אביב, בית פנורמה, שנמצא ברחוב בן צבי. זהו בניין ענק ממש וכל העסקים שם מציינים את מספר הבית ברחוב ומי שבא לחפש את העסק מחפש את מספר הבית. הבעיה היא שאיש לא טרח לרשום את המספר על הבניין עצמו! בכלל בארצנו יש, בכבישים בינעירוניים, צמתים מוכרים רבים, ששמותיהן מתנוססות בפי כל, אבל בשלטי ההכוונה בכבישים הבינעירוניים לא תמצא זכר לשם זה!
הרחוב שבו אני מסתובב בפתח תקווה, רחוב אפעל באזור התעשייה קריית אריה, הוא כאמור רחוב מפותל שמצטלב ומשתלב עם רחובות אחרים ואי אפשר לדעת היכן הוא נגמר והרחוב האחר מתחיל ומהו מספר הבית בהצטלבויות אלו! אמנם הרחובות באזור נקראים בשמות מלאי השראה: אפעל, עמל ועוד – אבל כל עמלי לשווא – איני מצליח בשום פנים ואופן למצוא את הכתובת המבוקשת! אני כבר רגיל שבאזורי מגורים, כשאני שואל מישהו לכתובת מסוימת, הוא עונה לי "אני לא מכאן!" (ואני תמיד תוהה אז מה לעזאזל אתה עושה כאן?!) אבל באזור תעשייה איש לא אמור להיות מכאן, שהרי כולם מגיעים לפה לרגל עסקים. אפשר ממש לעשות תחרות בין אזורי מגורים לאזורי תעשייה, היכן הטמטום גדול יותר. פעם, באזור מגורים, כשהתייאשתי מכל האנשים שאמרו "אני לא מכאן", ניגשתי לבית ושאלתי אישה שהייתה על המרפסת לשם הרחוב שבו שכן הבית וקבלתי (ואני נשבע שזה נכון) תשובה: אני לא מכאן!
הטירוף והעצבים ממש העבירו אותי על דעתי. אני נזכר שבימים האחרונים היו דקירות רבות ברחובות ארצנו ואני מאחל בלבי למי שאחראי על הצבת השלטים פה, שיידקר ואני אפילו מעלה בדמיוני הפרוע תכנית לשחד איזה פלסטינאי שיעשה זאת! בכלל יש פה מן סטרט-אפ מטורף, שיכול לרוץ שיגעון – לנצל את המומנטום של הדקירות למטרות טובות! והרי הרפואה האלטרנטיבית כבר גילתה שדקירות יכולות לרפא, לפי התורה הסינית. ואל תקלו ראש בטיפשות האנושית, איינשטיין כבר אמר שיש רק שני דברים שאין להם סוף: היקום והטיפשות האנושית. "לגבי היקום", אמר איינשטיין, "אני עדיין לא בטוח"...
ובכלל זה רעיון נהדר לתעשיינים שישתמשו בשירות החדש האקטואלי הזה, בכל אזורי התעשייה בארץ, שכן בכל מקום אני מוצא את המכה הזאת. אולי מפתח תקווה תיפתח התקווה להדברת הנגע הזה. מסתבר שבכל אזור תעשייה בארצנו, יש תעשייה של טמטום של העיריות שאחריות על הצבת השלטים! המדורים האחראים על עניין זה שורצים כנראה אנשים יצירתיים בעלי דמיון מפותח, שהחליטו להפוך את הצבת השלטים ומספרי הבתים לאומנות אבסטרקטית! כאמור דיקור סיני בידי פלסטינאים, יכולה להיות פתרון יצירתי יהודי-ישראלי לבעיה זאת. היכן שיש אינטרס משותף – תמיד אפשר להגיע להסדר. ג'ון קרי איפה אתה כשרוצים כבר להגיע לאיזה הסדר?!
על זה כבר כתב בזמנו אפרים קישון שאצל היהודים אסור להציב שלטים, כי זה כמו הצבת פסלים! לנו לא נאה לתת לרחובות מספרים, אלא מחפשים תמיד שמות חדשים. אז האחראים על השילוט, שיעברו לעולם האמת, יוכלו להיות מונצחים על ידי חבריהם בשלטי רחובות חדשים. זה יצור אצלם תמריץ להצבת כמה שיותר שלטים לזכר יקיריהם. בסופו של דבר לא רק שנקרב בין היהודים לערבים, אלא שנקרב לבבות גם בינינו הישראלים.
