אנחנו מרבים לדבר על גן עדן וגיהינום, מנסים להבין מי יגיע לאיפה ומתי וגם מדוע ולמה. מרגע לידתו התינוק מנסה ללמוד כיצד להשיג הנאה וישנם אומרים שכל הפסיכולוגיה של האדם מבוססת על הרצון הזה.
בגיל ההתבגרות היו לי כמה משברים וחשבתי לעצמי מה פירוש הדיבורים הללו על גן עדן וגיהינום, שהרי הגיהינום יכול להימצא פה, על פני האדמה, ברגעי המשבר הקשים שלנו.
ואכן, לפי דעתי, הדיבורים על גן העדן וגיהינום, על שכר ועונש, הם דיבורים בעלמא. אנשי העידן החדש מבינים שאין רע וטוב, החיים הם דואלים והם מתנהלים בין קצוות וניגודים. הכול - יאן ויאנג – דבר והיפוכו – אין דבר הקיים בלא הניגוד שלו. אפילו לכל בעיה יש פיתרון – שאם כן לא הייתה בעיה – כפי שאומר פתגם מפורסם...
בעצם אין גיהינום – כי הדברים הטובים החיוביים ביקום הם אינסופיים ומתפתחים עד אינסוף – לעומת הדברים השליליים שמגיעים למשבר – כלומר לעולם הרע לא ישתלט, מפני שעצם היותו שלילי הוא נדון לקרוס באיזה שהוא שלב ולהעלם! זה בדיוק כמו האור והחושך – שהם ניגודים – אבל ברגע שהאור בא החושך נעלם – כי החושך הוא משהו מדומה ולא אמיתי, והאור, האמת העליונה תמיד מנצחת!
אומרים "מה שלא הורג אותי מחזק אותי". כלומר מי שמצליח לעמוד במשברים של חייו, שבעצם באים לעשות לו שינוי, מדרך התנהלות לא נכונה – להתחברות מחדש לכוחות היקום – אזי הוא ממשיך לחיות – וחיים הם תמיד שינוי וניצחון כוחות הטוב על הרע!
למעשה צריך לדעת למצוא את מקור הרע בתוכנו – מי שפוחד מהרע – פוחד מעצמו. רק אם נצליח לרדת לשורש הפחד שלנו – נצליח להתמיר את כוחות הרע לאנרגיה חיובית – מפני שבמהותו הרע הוא כוח בעל אנרגיה רבה. רק חסימת הכוח הזה מביא את האסונות שאנו מייחסים לרע – אבל מי שיודע להמיר את כוחות הרע לכוחות החיוביים שהם מהות היקום – יכול להתיר את המחסום ולפתוח דרך להזרים אנרגיה וכוחות חיוביים לחייו. הרע שנחסם, זאת אנרגיה שנדחסת וסופה, אם לא תצליח להשתחרר לגווע – כי אנרגיה חסומה תמיד מביא למוות.
שני משלים על גן העדן וגיהינום
המוסלמים חושבים שיגיעו לגן עדן באמצעות סכין וחרב, אבל ישנו משל המעמיד דברים על דיוקם:
סמוראי הגיע למורה זן ואמר: "אני רוצה לדעת מהו גן עדן". המורה ענה לו: "אתה טיפש מכדי להבין". הסמוראי נפגע, אבל התעקש לדעת. "תראה אותך", אמר המורה, "עם החרב שלך אתה יכול רק לחתוך חמאה!"
הסמוראי איבד את עשתונותיו והניף את חרבו בזעם מעל ראש המורה.
"אהה!" אמר אז המורה, "עכשיו אתה מבין מהו גיהינום". עיני הסמוראי אורו והוא החזיר את חרבו לנדנה. "וזהו גן העדן", הוסיף המורה...
אדם אחד שנפטר, הגיע לעולם הבא. הוא נוכח שם לדעת שכל מה שהוא מבקש מתקיים מיד. הוא ביקש בית יפה ואכן קיבל ארמון מפואר. הדבר גרם לו סיפוק והוא ביקש גם מכונית מפוארת שגם אותה קיבל. אחר כך הרגיש צורך לבקש גם אישה יפה וטובה וקיבל אותה. היה לו ארמון עם אישה יפהפייה, ומכונית מפוארת שתמיד חלם עליה. הוא נכח לדעת שכל מה שהוא מבקש הוא מקבל. אבל לאט לאט, כשכל משאלותיו התממשו מיד, התחיל להרגיש חוסר סיפוק פנימי עמוק. הוא התחיל גם לפחד שמא יאבד את כל מה שקיבל והדבר הכניס אותו גם ללחץ נפשי. קשה היה לו למצוא שלווה. הוא פנה למלאך הממונה במקום וביקש: "אנא, אני מאוד מעריך את כל מה שנתתם לי, אבל האם אפשר לעבור לגיהינום"?
המלאך הסתובב אליו ונעץ בו מבט חודר: "ואיפה אתה חושב שאתה נמצא כעת!?"
