שלישי 19 מרס 2024

דעות - מאמרים

אז איך הזוגיות שלכם? בסדר? באמת? אז איך זה שהוא יוזם סקס פעמיים בשבוע ואת פעמיים בשנה? איך זה שאת לא באמת רוצה לקיים איתו יחסי מין, מוצאת תירוצים כשאפשר (קיבלתי מחזור, שכחתי גלולה, כואב לי הראש, אופס אני כבר ממש רדומה) או עושה לו טובה כשאין ברירה?

איך יכול להיות שאת כל כך קרירה? את חושבת שאת אוהבת אותו אבל את רק רוצה שיניח לך וייתן לך לישון בשקט? הם כל אלו הם באמת סימנים של זוגיות טובה?
אם התייעצת עם חברה, אמא או יועצת זוגית, בודאי שמעת לא אחת את האמירה ש"ככה זה", שלגברים יש צרכים ולנשים פחות, שאין ברירה וצריך מידי פעם לעשות את זה ולסמן V.
מה קורה שאת נוהגת עפ"י אותן עצות ומחליטה "לעשות לו טובה" מידי פעם ולחיות עם זה?

כשאת עושה לו טובה – את מתסכלת את עצמך


כשאת עושה לו טובה, את הופכת את הסקס למטלה שלך, למחוייבות שלך כלפיו. ואז, את מצפה בתמורה שגם הוא ימלא את מחוייבותיו: מטלות בבית, טיפול בילדים וכו'. כשהוא לא ממלא אותן, את לא מבצעת את מטלותייך.
כשאת עושה לו טובה, את מפסיקה להיות קשובה לגופך, את מרגישה צורך "לכבות" בו משהו ע"מ שיהיה מסוגל לקיים יחסי מין. אבל הגוף מתנגד לך, הוא חש דחיה, תגובות התנגדות, רגישות בשדיים ובמגע באיברים אינטימיים, יובש בנרתיק וכאב בחדירה. למרות כל זה, יתכן ואת מצליחה כן לעורר את הגוף מינית ואולי אפילו להגיע לאורגזמה. במצב כזה, יש קונפליקט בין התחושה הפיזית של הגוף לבין התחושה הנפשית ש"בעצם לא באמת רציתי בזה".
במצב כזה, יתכן ולאחר קיום היחסים את מרגישה לא שלמה, לא מסופקת, מתוסכלת מהמציאות שבודאי תישאר כפי שהיא לעוד שנים רבות...
במצב כזה, את פוגעת בזוגיות.

גם בן זוגך מתוסכל


כשאת עושה טובה לבן זוגך, הוא יודע את זה. הוא, מצידו מרגיש רצון לקיים יחסי מין וממשיך ליזום, אבל את לא משדרת לו שאת באמת חושקת בו. התחושה הזו מכבה את העוררות המינית גם אצלו:
הוא מפסיק להשקיע, ללטף, להרעיף אהבה תוך כדי. הוא לא רוצה להכביד עליך ולכן ממהר לספק את צרכיו ולסיים. יש גברים שמעדיפים לאונן כי קשה להם לחוות את ההנתגדות של בת זוגם.

מה עושים?


קודם כל, מפסיקים "לעשות טובה". יחסי מין מקיימים כאשר יש התעוררות מינית ולא מתוך לחץ או הכרח.
כאשר את מרגישה מרוחקת מינית מבעלך ונטולת חשק, שתפי אותו. חשוב לדבר באופן ישיר ושקוף עם בן הזוג. להסביר לו את מצבך ולהבהיר לו שאת רוצה לקיים יחסי מין כאשר זה בה מקום של תשוקה אמיתית ולא ממקום של חובה. יתכן ושיחות כאלו יביאו לתקופה מסויימת של התרחקות, אולי של רעב למין מצד שני בני הזוג, אולי ליצירת פנטזיות אצל כל אחד מכם לגבי איך הוא באמת רוצה שזה יהיה. עם הזמן, התחושות האלה יתחילו להתרגם לחיבה, לאכפתיות, ליחקובים והחזקת ידיים.
מכאן והלאה, יש סיכוי שהסיטואציות האלו יובילו להתעוררות מינית.
אז עשוי לקרות "אירוע מכונן" במידה ושניכם תתיחסו להזדמנות ברצינות, בסוג של "חרדת קודש" – שניהם תשקיעו את כל תשומת הלב זה בזו, תהיו קשובים, תחליפו תקשורת מילולית וגופנית ביניהם לגבי מה נעים לכם ומה לא, תבקשו בקשות ולא תיפגעו אם לא כולן יתקבלו – יתרחש ביניכם סקס באיכות אחרת מן הרגיל.

סקס איכותי מקרב


שווה לעשות הפסקה רצינית בשביל חווייה איכותית כזאת. יש סיכוי גדול שאחרי שפעם אחת הסקס היה ממש טוב והיתה תחושה של התחברות ואינטימיות אמיתית – שני בני הזוג ירצו לשחזר את החווייה גם פעמים נוספות.
אם בכל פעם בה מקיימים יחסי מין, עושים את זה מתוך רצון להשקיע ולהתמסר, ושומרים שאיכות היחסים תהיה טובה – יתחיל לקרות שינוי, ותדירות היחסים תגבר.

בשלב מסוים תבינו שכל פעם שהאיכות יורדת, ואתם מקיימים יחסים כלאחר יד, רק בשביל לספק את הצורך – נשאר טעם של אכזבה המתלווה ליחסים, אבל כאשר ישנה מודעות להבדל בין סקס איכותי ומושקע לסקס סתמי – כבר אין סכנה לשקוע שוב במתכונת הקודמת.
יישום שינוי מסדר גודל כזה אינו קל, ועלול לגרור סקפטיות והתנגדויות ("מצאת לך תירוץ חדש במקום כאב הראש?!"). כאשר המצב שתיארתי הוא מתמשך מתלווה אליו כמובן פגיעה רצינית באינטימיות וביחסים על כל ההיבטים שלהם, וחשוב מאוד להתחיל את התהליך בייעוץ זוגי מקצועי שישפר את התקשורת המילולית והגופנית, ויתמוך בשני בני הזוג כאשר הם משנים באומץ, תוך לקיחת סיכונים ואי וודאות – את הרגליהם הישנים.

מאמרים נוספים על פערים בסקס, משבר זוגיות, וזוגיות כמגרש אימונים - ניתן לקרוא באתר זוגיות - טיפול זוגי.