שישי 29 מרס 2024

דעות - מאמרים

עכשיו כשעניין החל"ת התפוצץ, כולם שואלים את עצמם היכן טעינו ומה עשינו ובשביל מה. אז הנה לכם, יום עבודה אחד, רגיל, לכאורה, של פקיד בתפקיד.

הבוקר יוסי הגיע לעבודה עייף וכעוס. "מה קרה?" שאלתי אותו. "אל תשאל", הוא עונה, "כל הלילה דפקתי אבל בסוף פתחו לי!"

"אל תיקח ללב", אמרתי לו, "הגודל לא קובע. הנה חיים הגיע הבוקר לעבודה עם מכונית אמריקנית ענקית ותפס את כל החניה. אבל כולם יודעים שמכונית גדולה, זה פין קטן..."

"ברור", ענה יוסי, "גם זיווה באה לעבודה עם המיני שלה ואני דווקא מרגיש גדול לידה..."

"גם אני מרגיש כמוך, מוטרד מינית", אמרתי. "כל היום אני חושב על מין ובלילה אני לא מאמין כשאני נרדם ליד אשתי במיטה."

"אשרך", ענה יוסי, "אני לא מצליח בכלל להירדם, אשתי נוחרת כמו משור. יש אנשים שאישה ישנה מעוררת אותם לפעילות מינית, אותי זה מעורר לפעילות פלילית"...

"אתמול", אמרתי, "הגיע העובד החדש הזה, מוסה, הערבי, שאלתי אותו אם יש לו ביצים וכששאל למה, עניתי שאנחנו כל הזמן יושבים פה ומגרדים בביצים!"

"כן", אמר יוסי, "הערבים האלו לוקחים לנו את הפרנסה!"

"נכון", עניתי, "הם באמת עושים לנו את העבודה. אבא שלי הראה לבן את שכונת הוותיקים וסיפר לו: 'את הבניין הזה בניתי ואת הבית הזה אני הקמתי'. בסוף הבן שלי שאל אותו: 'תגיד, סבא, אתה היית פעם ערבי?! חוץ מזה", הוספתי, "זיווה אומרת לי היום, אני לא זוכרת באיזה עניין: 'אתה רוצה להרוג אותי?' רציתי לענות לה: 'לא אני רוצה רק לנשק אותך', אבל פחדתי, אתה יודע הטרדות מיניות"...

"אפשר להשתגע בארץ הזאת", אומר יוסי ונאנח, "אתה רק חושב על מין ומיד מופיעים שני שוטרים: אחד משמאל והשני מימין, זה שהואשם בפרשות המין"...

"נכון, הקמנו פה כבר מלא בתי משוגעים!"

"זה לא מה שהיה פעם, פעם היו מציצים, היה סקס במקום העבודה ומעניין. היום כולם, בכל מקום, רק מצייצים כל הזמן..."

"אמת. פעם בוס שלא היה שוכב עם המזכירה, היה נחשב לבוסר. היום הבוסים דופקים את המזכירות במשכורת. פעם הייתה רומנטיקה, היום זה מספרים יבשים".

"יורם הגיע היום למשרד ואומר לי: 'אתה יודע שיש הומו אצלנו בעבודה?'. 'מי זה', התפלאתי, 'אם תיתן לי נשיקה אגלה לך', הוא ענה".

"ומה עשית?"

"כמובן שנישקתי אותו, אחרת היה מגלה לבוס שאני היחידי שלא הומו במשרד!"

"אם אתה הומו, אז מה אתה מדבר אתי על מין בכלל!"

"הרי אתה יודע שמי שמדבר לא עושה..."

"טוב", אמרתי, "נחזור לעבודה".

"לעבודה! לעבודה! כבר כמעט שמונה!" אשתי עמדה מעליי וניערה אותי משנתי.

"לעזאזל", הפטרתי, "את מעירה אותי בדיוק כשאני צריך בחלום, לצאת להפסקת עשר בעבודה!"