בעידן בו העולם רועד מכל גחמה נשיאותית, וכל משפט עלול להצית שרשרת אירועים גלובלית - דונלד טראמפ הופך מדמות פוליטית שנויה במחלוקת למוקד רעידת אדמה מערכתית.
דפוס הפעולה העסקי של טראמפ - מינוף אגרסיבי, הימורים מסוכנים והטלת מחיר הכישלון על אחרים - שבזירה העסקית הנזק אמנם כואב, אבל נשאר בתחומי החברה שנפגעה. וכאשר מיובא אל המרחב המדיני, מפסיק להיות משחק סכומים מוגבל: כל זעזוע מכוון, כל מהלך שנועד לייצר אי‑ודאות, מתגלגל במהירות לאפקט גלובלי שמערער מערכות פיננסיות, ביטחוניות ומוסדיות ברחבי העולם. מה שבעסקים מסתיים בחור קטן בדוח, במדיניות הופך לגל ההדף שמטלטל יבשות שלמות.
בין השנים 1991–2009 הגישו שש חברות שונות הקשורות ל־דונלד טראמפ בקשות לפשיטת רגל.
אין זה פרט ביוגרפי שולי, אלא עדות לדפוס פעולה עקבי: מינוף אגרסיבי, הימורים רחבי־היקף, והסטת מחיר הכישלון לאחרים. זהו מודל של החצנת סיכון והפנמת רווח.
כאשר מודל כזה מיושם בעולם העסקי - הנזק, חמור ככל שיהיה, לרוב מוגבל.
כאשר הוא מיושם בידי נשיא המעצמה החזקה בעולם - הנזק הופך גלובלי, מצטבר ולעיתים בלתי הפיך.
הסכנה האמיתית אינה בהחלטה אחת שגויה, אלא בשיטה:
מדיניות המבוססת על זעזועים מכוונים, אי־ודאות כטקטיקה, וערעור כללי המשחק כדרך להשגת יתרון רגעי. מערכת עולמית - פיננסית, ביטחונית ומוסדית - אינה בנויה לספוג התנהלות כזו לאורך זמן.
רוצה להגיב? אפשר פה, ברשת X
דוגמאות לתוצאות הרות אסון אפשריות
- קריסת יציבות כלכלית עולמית
הימורים חד־צדדיים בזירת הסחר, מלחמות מכסים, או ערעור אמון במטבעות ובחוב האמריקאי - עלולים להצית תגובת שרשרת:
בריחת הון, תנודתיות חריפה בשווקים, קריסת שרשראות אספקה, ועלייה חדה ביוקר המחיה ברחבי העולם. זהו תרחיש המזכיר משברים היסטוריים שבהם משבר אמון, לא נתון כלכלי בודד, הוא שהפיל מערכות שלמות. - אפקט הדומינו הפוליטי
כאשר המעצמה המובילה בעולם משדרת שמוסדות, חוקים ונורמות הם עניין גמיש - מדינות אחרות מאמצות את אותו קו.
התוצאה עלולה להיות גל עולמי של פופוליזם כוחני, החלשת מערכות איזון ובלימה, ופגיעה עמוקה בדמוקרטיות, בכלכלה החופשית ובזכויות אזרח. - פגיעה במדינות תלויות, כולל ישראל
מדינות קטנות ובינוניות, הנשענות על יציבות אמריקאית, מוצאות את עצמן נגררות להימורים גאו־פוליטיים שאין להן שליטה עליהם.
כאשר ההימור מצליח - הרווח מרוכז במרכז.
כאשר הוא נכשל - הפריפריה משלמת: ביטחונית, כלכלית ומדינית.
למה זה סיכון מערכתי - ולא רק “סגנון ניהול”
סיכון מערכתי נמדד לא בעוצמת הטעות, אלא בהיקף ההדבקה שלה.
וכאן טמון האיום: כישלון אחד אינו נותר מקומי. הוא מתגלגל דרך שווקים, בריתות, מטבעות, גבולות וצבאות.
הסימנים המקדימים כבר ניכרים.
הראשונים לזהות אותם אינם פוליטיקאים או פרשנים, אלא השווקים הפיננסיים הגלובליים - אותם שחקנים הפועלים מקריאת סיכונים קרה, לא מאידאולוגיה.
כאשר אי־ודאות הופכת לשיטה, והימור מחליף אחריות, ההון מגיב בהתאם.
זהו אינו ויכוח על ימין או שמאל.
זו אזהרה על ניהול העולם כקזינו - כאשר הקופה גדולה מדי, והמחיר של נפילה עלול להיות כזה שאיש כבר לא יוכל לכסות.
לצערי.
ובתקווה שעוד נותר זמן לבחור ביציבות, אחריות וחוסן - לפני שההימור הבא ייגמר באסון גלובלי.
