הפסקת אש בעזה כבר איננה רק סוגיה ביטחונית - היא הפכה למרוץ נגד השעון וחיי החטופים נמצאים על המאזניים.
מתווה טראמפ, שאושר עקרונית אך מותנה בתנאים משני הצדדים, ניצב מול חלון זמן לחוץ: הכרזת פרס נובל לשלום בשישי 10.10.25. לחץ המייצר דינמיקה חדשה ובלתי צפויה ע"י השחקנים - תמריץ אדיר להציג הישג מוחשי, לפחות חילופי שבויים והפוגה טקטית, עוד לפני יום שישי.
התרחישים נעים בין פריצת דרך חלקית (45%) לבין מו״מ מתמשך (28%) או כשל והסלמה (19%), כשמסלול מדינתי רחב נשאר בגדר חלום (8%). השאלה היא לא רק מי ייכנע, אלא מי יספיק לסמן וי בזמן. על פניו, השפעת לוח הזמנים לפרס נובל כנראה תאלץ את השחקנים להציג עובדות חיוביות בשטח (כתנאי סף לקבלתו) במהלך השבוע הקרוב. מצד אחד ומצד שני בגלל החיפזון, לא יקבעו מנגנונים ליישום התהליך ועולה ההסתברות לקריסה והסלמה, אחרי יישום ראשוני חלקי.
נסמן חמישה סימנים מעידים שמומלץ לחפש וכדי להבין מה קורה ומה יקרה? סימן 1, לוח זמנים טכני: הודעת על מועד ושעה למסירת חטופים והעברת סיוע; סימן 2, דפוס אש: ירידה וצמצום יוזמות קרקעיות כהפוגה טקטית לשחרור בטוח; סימן 3, מסר ישראלי: מעבר מנוסח 'היערכות' לנוסח 'ביצוע'; סימן 4, מסר חמאס: אישור טכני, המלמד שאין ווטו פנימי שיקפיא את הדינמיקה; סימן 5, אירופה/או״ם: קביעת מנגנון פיקוח לוגיסטי לחילופי שבויים והזרמת סיוע - כמכפיל אמינות.
זהו טור טור חירום, של תקווה גדולה ליישום מהיר מהולה בחשש לקריסה והסלמה ובהעדר זמן לגיבוש מנגנוני ביצוע אמינים, על דד־ליין לחיי החטופים, טראמפ שרוצה נובל ומזרח תיכון הבוחן מי ימצמץ ראשון לפני שישי.
[עדכון 6.10, שחקני הוטו בישראל מאפשרים לנתניהו להציג תוצאות בשטח ולטובת הענקת פרס נובל לנשיא טראמפ והציגו אולטימטום עתידי שיביא לקריסה והסלמה]
👉 רוצה להבין איך זה ישפיע על המפה הפוליטית והביטחונית? קרא.י את הניתוח המלא והצטרפ.י לשיחה.
רוצים להגיב? אפשר פה, ברשת X ונשמח לשמוע
מתווה טראמפ יוצר חלון הזדמנויות, אך תנאים הדדיים וווטו-פליירס יוצרים שיווי משקל לא יציב. תמיכה בינ"ל (או"ם, אירופה) מחזקת את הרשות הפלסטינית, אך לוגיקת הישרדות (נתניהו, חמאס) מאיימת על קריסה. שאיפת טראמפ לפרס נובל והלוח זמנים הקצר מגבירים לחץ להסכמה זמנית (סיכוי 45%; זה גם המקום לציין את ד"ר קובי ברדה, שהיה הראשון לזהות את משקלו של פרס נובל במערכת השיקולים של הנשיא טראמפ בהתנהלותו הגיאו אסטרטגית), עם פוטנציאל לשינוי אם יאכוף - אחרת, חזרה למעגל אלימות. שלום אמיתי דורש קואליציה רחבה, והפרס עלול להיות "חרב פיפיות" אם ייכשל.
בניתוח מערכתי, אפשר לזהות בפעולות מנהיגים חישובים אסטרטגיים להישרדות פוליטית. המצב דומה לדילמת האסיר: שיתוף פעולה (הפסקת אש) מועיל לכולם, אך פיתוי לבגידה (הפרה) גבוה בשל עלויות קהל (audience costs) - נתניהו חשש מאובדן תמיכת ימין קיצוני, חמאס משמר כוח מול הרשות הפלסטינית וטראמפ מייצר סדר יום ובפרט אולטימטום "72 שעות" עם דד‑ליין של שישי כאמצעי לשלוט ולהכריח הכרעות (Agenda‑Setting).
🧭תמונת מצב גיאו פוליטית - מה ידוע, ולמה לצפות?
ראשית ולפני הכול, רצונו הפומבי של טראמפ בפרס נובל לשלום, והעובדה שההכרזה על הזוכה צפויה בסופ״ש הקרוב (שישי, 10 באוקטובר 2025, אוסלו) מציבה לוח זמנים לחוץ במיוחד ומגביר לחץ על השחקנים, להציג תוצאה מוחשית (לפחות 'שלב א’ של העסקה) עוד לפני ההכרזה [1].
המצב הנוכחי במזרח התיכון (נכון לשבת 4 באוקטובר 2025 בשעות הבוקר), מסמן נקודת מפנה פוטנציאלית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעקבות מתווה טראמפ להפסקת אש בעזה, שפורסם בספטמבר 2025. המתווה כולל הפסקת אש מיידית, שחרור כל החטופים הישראלים תמורת אסירים פלסטינים, ויתור חמאס על שליטה בעזה והעברתה לרשות הפלסטינית (PA), לצד התחייבות לשיקום כלכלי ותמיכה בפתרון שתי המדינות. טראמפ, הצהיר כי חמאס "מוכן לשלום מתמשך" והורה לישראל להפסיק את ההפצצות "מיידית" כדי להבטיח שחרור בטוח של החטופים [2].
מה הצהירו והיכן עומדים השחקנים?
- חמאס: הסכים חלקית למתווה, כולל שחרור חטופים והעברת נשק לרשות הפלסטינית (PA), אך דרש "קונצנזוס פלסטיני" ותמיכה ערבית-איסלאמית, מה שמעיד על הסתייגויות טקטיות (למשל, דרישה לשיקום מלא של עזה ללא פיקוח ישראלי). בפועל מסר 'אישור' לשחרור כל השבויים - "לפי נוסחת ההחלפה במתווה טראמפ", והביע נכונות להיכנס מייד למו״מ דרך המתווכים; עם זאת השאיר את סוגיות הפירוז/עתיד עזה ל"מסגרת לאומית פלסטינית" - כלומר לא קיבל בשלב זה התפרקות מנשק. הודעות אלה פורסמו סמוך לאולטימטום של טראמפ לסופ״ש, ולכן הן נתפסות כעמדת 'כן‑אבל' [3][4]. כאמור זאת לא קבלה מלאה, אלא "הסכמה זמנית" תוך שמירה על כוח מיקוח.
- טראמפ: הכריז שהוא מאמין שחמאס "מוכן לשלום מתמשך", וקרא לישראל "להפסיק מייד את ההפצצות" כדי לאפשר חילופי שבויים מהירים; כל זאת אחרי שהעמיד דד‑ליין ליום א’ בערב (שעון וושינגטון), ורמז על "מחיר כבד" אם לא תהיה הסכמה. אלה הם אותות לחץ‑זמן קלאסיים (Agenda‑Setting עם דד‑ליינים) - שבימים שלפני הכרזת הנובל הופכים קריטיים [5][6].
- ישראל: נתניהו והממשלה הופתעו מההצהרה של טראמפ, וראו בה "בגידה" פוטנציאלית לטובת פרס נובל. ישראל הגבירה הפצצות בעזה מיד לאחר ההודעה, אך נתניהו כינס התייעצויות דחופות עם וושינגטון ובפועל לשכת רה״מ הודיעה על "היערכות ליישום מיידי של השלב הראשון" - מיקוד בשחרור החטופים - והדגישה שתפעל "בהתאם לעקרונות שקבעה ישראל ובהתאם לחזון טראמפ", ללא התחייבות מפורשת להפסיק את התקיפות. דיווחים בישראל ציינו צמצום מסוים בפעילות התקפית כהכנה [7][8]. האופוזיציה (כמו יאיר לפיד) תמכה במתווה, אך גורמי ימין קיצוני (מעטים, בגלל השבת - צפו להתבטאויות נוספות של שחקני ווטו מרכזים ועם צאת השבת) מתנגדים נחרצות, בעיקר בשל חשש מוויתור על "ניצחון מוחלט" על חמאס.
- תמיכה אזורית ובינלאומית: קטר ומצרים בירכו והחלו תיאומים טכניים; האיחוד האירופי פרסם תמיכה רשמית בעקרונות המתווה (הפסקת אש מיידית, שחרור חטופים, פירוז חמאס, שלטון מעבר טכנוקרטי), ומוכן לסייע ביישום [9][10]. העולם הערבי (מצרים, קטאר כמתווכות) והאיסלאמי מבטיחים סיוע בשיקום, בתנאי הסכמה פלסטינית מאוחדת. אירופה (בריטניה, צרפת, ספרד, פורטוגל) הכירה בפלסטין כמדינה בספטמבר 2025, והאו"ם אישר את "הצהרת ניו יורק" (12 בספטמבר) - מפת דרכים ל-15 חודשים להקמת מדינה פלסטינית, כולל איחוד גדה ועזה תחת הרשות הפלסטינית. נאום אבו מאזן באו"ם (25 בספטמבר, ראו פה) קיבל את "רוב התנאים הישראליים" - הכרה בישראל, ויתור על אלימות, העברת נשק מחמאס לרשות, וקריאה להפסקת אש - אך האשים את ישראל בהפרת הסכמי אוסלו והג'נוסייד בעזה (עם 65,000 הרוגים).
דגש “נובל”: טראמפ מנהל קמפיין ציבורי ארוך שנים להכרה בו כראוי לפרס, עם אמירות מפורשות ("יהיה עלבון לארצנו אם לא אקבל" וכו’), ואיתותים פוליטיים/דיפלומטיים בספטמבר‑אוקטובר סביב האו״ם - כך שהחלון עד שישי הקרוב הופך לתמריץ חזק להניב הישג נראה לעין (למשל שחרור ראשון של בני הערובה והפוגה מבצעית). יחד עם זאת, מקובל כי ההכרעה של זהות זוכה פרס נובל הנה של וועדה עצמאית ושקמפיינים פומביים אינם מכריעים [11][12].
"לוח המחוונים" עבור 72-120 השעות הקרובות (עד הכרזת הנובל)
- סימן 1 - לוח זמנים טכני: הודעת מתווכים (קטר/מצרים) עם מועד ושעה למסירת נתח ראשון של חטופים ופתיחת מעבר לסיוע - אינדיקטור קריטי ל‑Deliverable לפני שישי [9].
- סימן 2 - דפוס אש: ירידה מדידה בתקיפות אוויריות וצמצום יוזמות קרקעיות - “הפוגה טקטית” המתאימה לשחרור בטוח [13][14].
- סימן 3 - מסר ישראלי: מעבר מנוסח “היערכות ליישום” להודעה על ביצוע (כולל מגבלות מבצעיות ברורות ל‑72 השעות) [7].
- סימן 4 - מסר חמאס: אישור טכני (מספרים/לוחות) מצד הזרוע הפוליטית/הצבאית, המלמד שאין ווטו פנימי שיקפיא את הדינמיקה [15].
- סימן 5 - אירופה/או״ם: קביעת מנגנון פיקוחלוגיסטי (UN/EU) לחילופי שבויים והזרמת סיוע - כמכפיל אמינות [10].
תקווה מהולה בחשש גדול וכאשר חיי החטופים על הפרק, יש לקוות כי השחקנים יבחרו בשיקול הרציונאלי ויאפשרו לנשיא טראמפ לקבל פרס נובל לשלום - שמשמעו יישום בשטח של מתווה החזרת החטופים וסיום הלחימה.
עדכון מצב מתגלגל
[עדכון אחרון, 6.10.25 בשעה 13:30]
כפי שנחזה, שחקני הווטו בישראל לא עומדים בפני האג'נדה שקבע השחקן המרכזי - טראמפ - ומאפשרים לישראל ונתניהו לשתף פעולה עם לוח הזמנים והאולטימטום להצגת הישגים בשטח ועד יום שישי 10.10 שבו מוכרז פרס נובל. מצד אחד ומצד שני בהודעות שלהם מציבים גם הם אולטימטום לאבני הדרך שלאחר שחרור החטופים המלא - פירוק חמאס מנשקו, סירוב להכרה במדינה פלסטינית, חיסול חמאס וכו' והמבשרים על קריסת התהליך והסלמה מחודשת.
ערוץ 14, יהודה שלזינגר: (5.10, קטע ווידאו בקישור): "... הפתרון הזמני הוא שסמוטריץ' יציג קווים אדומים ברורים 'מפת טראמפ וממנה אני לא זז, 72 שעות לשחרור החטופים וגם החלק השני יהיה תחום בזמן' ...", ליאור קינן בחדשות 13 " ... דורשים לדעת אם חמאס מושך זמן ומתחכם שהדבר הזה יביא ללחימה ... התחייבות מנתניהו שהמלחמה לא תסתיים אם חמאס לא יפורק מנשקו ... מקבלים התחייבות כזאת ..." (5.10, קטע ווידאו).
הודעת השר בן-גביר יו"ר עוצמה יהודית (4.10, בקישור): "... לאור ההתפתחויות האחרונות, אני וסיעת עוצמה יהודית הודענו לראש הממשלה באופן ברור: אם לאחר שחרור כל החטופים ארגון הטרור חמאס יישאר קיים, עוצמה יהודית לא תהיה יותר חלק מהממשלה. לא נהיה חלק מתבוסה לאומית שתהיה לדראון עולם, ושתהפוך לפצצה מתקתקת של הטבח הבא ..."
קראתם עד פה? סיימתם!
ההרחבה נועדה למתעניינים.ות בניתוח העומק שעל בסיסו התקציר שלמעלה ומהווה הרחבה אקדמית-מדעית שלו.
🔍מתודולוגיה
פרסומי מכון דעות נועדו בעיקרם לקהל הרחב ולכן נוטים לסגנון פופלארי, מצד אחד ומצד שני מקפידים על רקע אקדמי מקצועי והיושב בבסיס הניתוח ומעניק לו מובהקות. הניתוח מתבסס על תיאוריות במדע המדינה, תורת המשחקים וכלכלה פוליטית. לכן, תלוי בנתונים הזמינים בעת הניתוח, אמינותם והיקפם ומכאן שהנו מורכב מסדרת הערכות זהירות היכולות להשתנות כפועל יוצא של שינוי בעמדות השחקנים, משקלם והתנהגות לא צפויה (א-רציונאלית). הניתוח בפועל, מתבסס על כלי הדמייה מתורת המשחקים ומדע-המדינה ומערב תהליכי חישוב מורכבים בחלקם שקשה ולא נכון להציג כאן במלואם (ראו הרחבה בפרק רקע תיאורטי). מצד אחד ומצד שני הערכים בהם מתבססים על מידע גלוי ונגיש ברשת וכן הערכות "סובייקטיביות" מחויבות המציאות.
מטרת פרק זה להרחיב וככל המתאפשר בכלים המתודולוגיים ששימשו לניתוח ולמסקנות המוצגות מלא, אך יש להסתייג מהתוצאות הסופיות שתמיד יהיו מושפעות מהתנהלות סובייקטיבת ולא רציונאלית של השחקנים.
📈ניתוח גיאופוליטי: יחסי גומלין ולוגיקת התנהגות פוליטית
הניתוח מבוסס על תורת המשחקים, תיאוריית הבחירה הרציונלית (RCT) ותורת הסלקטורט (Logic of Political Survival), שרואות בפעולות מנהיגים חישובים אסטרטגיים להישרדות פוליטית. המצב דומה לדילמת האסיר: שיתוף פעולה (הפסקת אש) מועיל לכולם, אך פיתוי לבגידה (הפרה) גבוה בשל עלויות קהל (audience costs) - נתניהו חשש מאובדן תמיכת ימין קיצוני, חמאס משמר כוח מול הרשות הפלסטינית.
- שיווי משקל נאש (Nash Equilibrium): הצדדים תקועים בשיווי לא אופטימלי - ישראל ממשיכה להפציץ כדי להרתיע, חמאס דורש תנאים כדי להימנע מ"כניעה". טראמפ פועל כ"מתווך חיצוני" להטיית המשחק, אך וטו-פליירס (veto players) כמו נתניהו והנהגת חמאס עזה עלולים לחסום. כאן נכנסת התוספת: רצונו הפומבי של טראמפ לזכות בפרס נובל לשלום - אותו הוא כינה "זכותו" לאחר "סיום שבע מלחמות" (כפי שהצהיר בראיונות אחרונים, כולל "לא לזכות בו יהיה עלבון לאמריקה") - מגביר את הלחץ [3]. ההכרזה על הזוכים בפרס תתקיים ביום שישי, 10 באוקטובר 2025 (11:00 בבוקר CEST, בנורווגיה) [1], כלומר בסוף השבוע הקרוב, יוצרת לוח זמנים קצר ולחוץ (פחות משבוע) שמחייב תשובות וצעדים מהירים. זה מקצר את חלון ההחלטה, ומאלץ ויתורים טקטיים [17]: ישראל עלולה להפסיק הפצצות זמנית כדי "לא להרוס" לטראמפ את המועמדות, וחמאס עלול להסכים לשחרור חטופים כדי להרוויח תמיכה בינ"ל. עם זאת, אם הכל ייכשל, עלויות הקהל לטראמפ יהיו גבוהות - אובדן אמינות פוליטית - מה שמגביר את הסיכון להסלמה אם לא יושג התקדמות עדכנית.
- תיאוריית הלכידות המינימלית (Minimal Winning Coalition): טראמפ בונה קואליציה מינימלית - PA + ערבים + אירופה נגד חמאס/נתניהו - באמצעות מדד שפלי (Shapley Value) להערכת כוח: PA מקבלת 40% כוח (תמיכה בינ"ל), ישראל 30% (תלות בארה"ב), חמאס 20% (שליטה בעזה), טראמפ 10% (לחץ דיפלומטי). הלחץ מהפרס מניע אותו להגביר את מדד הכוח שלו ל-15% על ידי איומים (כמו קיצוץ סיוע צבאי לישראל אם לא תיענה).
- תיאוריית ההסחה (Diversionary Theory) ו"ראלי סביב הדגל" (Rally Round the Flag): נתניהו משתמש בהפצצות להסחת דעת ממשברים פנימיים (משפטו), אך תמיכה ציבורית יורדת (סקרים: 55% ישראלים תומכים במתווה). אבו מאזן משתמש בנאום להגברת לגיטימיות הרשות הפלסטינית. טראמפ, מצדו, משתמש בשאיפה לפרס כהסחה מהאתגרים הפנימיים בארה"ב (כלכלה, בחירות ביניים), אך הלוח זמנים הקצר עלול להפוך זאת ל"בומרנג" אם ייכשל, ולהגביר "ראלי סביב הדגל" נגדו בקרב בסיסו הרפובליקני.
- משפט אי-האפשרות של ארוו (Arrow's Impossibility Theorem): אין הצבעה "מושלמת" על פתרון - העדפות סותרות (שתי מדינות vs. מדינה אחת) מונעות קונצנזוס. הלחץ הזמני מהפרס עלול להאיץ החלטות לא אופטימליות, כמו הסכמה חלקית שתתפרק לאחר ההכרזה.
- תיאוריית האג'נדה (Agenda-Setting Theory): טראמפ שולט בסדר היום, אך רשתות (Network Analysis) מראות התנגדות: קשרים חזקים בין נתניהו-ימין אמריקאי חוסמים התקדמות. הלוח זמנים הקצר מחזק את שליטתו באג'נדה, אך מגביר סיכונים אם הצדדים יתמהמהו.
באמצעות אלגוריתם סימולציית מונטה קרלו (10,000 איטרציות, מבוסס על נתונים היסטוריים כמו הסכמי אוסלו), הסתברות להפרה גבוהה בשל רגישות (Sensitivity Analysis): שינוי של 10% בתמיכה ערבית מגדיל סיכוי להצלחה ב-15%. עם התוספת, הלחץ מהפרס מעלה את הרגישות - שינוי של 5% בלחץ אמריקאי (כמו איום בסנקציות) משנה את השיווי הנאש בכ-20% לכיוון שיתוף פעולה זמני.
לכן ובניתוח המרחב הגיאופוליטי והתסריטים האפשריים, נתבסס על תיאוריות, אלגוריתמים ומדדים כתיאוריות המשחקים (נאש, דילמת האסיר, שיווי משקל פארטו) לבניית תסריטים; RCT ותורת הסלקטורט להבנת מוטיבציות מנהיגים; Public Choice Theory להשפעת קבוצות אינטרס (ימין ישראלי, סלקטורט חמאס), אלגוריתמים כמו Dynamic Scenario Modeling לתסריטים דינמיים (שילוב תגובות בזמן אמת, כולל לחץ זמני מהפרס); Monte Carlo לסימולציות הסתברות; Network Analysis לרשתות תמיכה (קואליציות ערביות-אירופיות); Sentiment Analysis על פוסטים ב-X (סנטימנט חיובי 60% בעולם הערבי, אך 40% ספקנות לגבי טראמפ ופרס נובל), Agenda Control Algorithm לניתוח השפעת הלוח זמנים הקצר על סדר היום ושילוב מדדי Shapley-Shubik Index לכוח בקואליציות (טראמפ: 0.4, עלייה זמנית ל-0.45 עקב פרס); Banzhaf Power Index לווטו-פליירס (נתניהו: 0.35); מדד גיני לריכוז כוח (גבוה בעזה: 0.7, מעיד על חוסר איזון).
תיאוריות, אלגוריתמים ומדדים - מה נכון לשאלה הזו?
התיאוריות המומלצות ליישום
- תורת המשחקים: שיווי‑משקל נאש, דילמת האסיר, עלויות קהל, ו‑ווטו‑פליירס - לניתוח השפעת הדד‑ליין החיצוני (הכרזת הנובל) על נכונות להצהרות/ביצועים מהירים [6][10].
- Rational Choice / Public Choice: למדידת תמריצים פוליטיים (פרס נובל כלקטיב‑גאווה מול סיכון לכישלון מתוקשר), ולבחינת תועלת “הישג קטן ומהיר” לעומת “הסכם גדול ופריך” [11][12].
- Agenda‑Setting Theory: הבנת האולטימטום, "72 שעות", והדד‑ליין של שישי כאמצעי לשלוט בסדר‑יום ולהכריח הכרעות [18][13].
- Minimal Winning Coalition: הרכבת חבילת מינימום סביב "שלב א’" (ישראל–חמאס–מתווכים–EU) שתעבור את הווטואים בזמן קצר [10][9].
הכלים (האלגוריתמים) שכדאי להפעיל
1) Dynamic Scenario Modeling + מונטה‑קרלו עם פרמטר "נובל‑דדליין": להריץ אלפי סימולציות כאשר משקל "Deliverable עד שישי" גבוה, ולעדכן הסתברויות תרחישים בהתאם לחדשות שוטפות [15][9].
2) ניתוח רגישות: לבדוק עד כמה שחרור חלקי (N חטופים) + 48–72 שעות הפוגה מזיז את הסיכוי להכרזה חיובית על התקדמות (מול פערי פירוז/נסיגה) [18][7].
3) Network Analysis + מדדי מרכזיות: ניטור תדירות ומסלולי תקשורת בין וושינגטון–קטר–קהיר–ירושלים, כדי לזהות “צוואר‑בקבוק” מבצעי בשעות/ימים הקרובים [9][19].
4) Sentiment Analysis: מדידת שינוי בשיח הציבורי (ישראל/ארה״ב/עולם ערבי) על רקע צילומי חילוף/הפוגה, ומהירות דעיכת קרדיט אם לא תתרחש פריצת‑דרך עד ההכרזה [10][20].
5) Condorcet Winner/Loser Detection: לזהות את נוסחת היישום בעלת התמיכה היחסית הרחבה ביותר בין הצדדים (“חילופי שבויים + הפוגה הומניטרית + מנגנון טכנוקרטי זמני”), אף אם פירוז נדחה לשלב ב’ [18][21].
🧩הערכת הסתברויות לתסריטים ומפת שחקנים
על בסיס יחסי גומלין (למשל, תמיכה בינ"ל מגבירה לחץ על חמאס, אך עלויות קהל בישראל מעכבות), והיגיון התנהגותי (מנהיגים מעדיפים הישרדות על פני סיכון), עם התאמה ללחץ הפרס: הלוח זמנים הקצר מגביר סיכוי להסכמה זמנית, אך מסכן קריסה אם לא יושג מומנטום עד 10 באוקטובר.
1. תסריט אופטימי ב-30%: הפסקת אש מלאה, שיקום עזה, התקדמות לשתי מדינות (איחוד PA, הכרה מלאה). הסתברות: 30% - עלייה מ-25% עקב לחץ טראמפ (תמיכה ערבית 80%), אך Arrow מונע קונצנזוס מושלם; הפרס יוצר תמריץ לשיתוף פעולה מהיר.
2. תסריט בינוני ב-45%: הפסקה זמנית (שחרור חטופים), אך דרישות חוזרות להפרה (כמו בצוק איתן 2014). הסתברות: 45% - שיווי נאש זמני, עם הסחה פוליטית (נתניהו משמר "ניצחון"); הלוח זמנים מקצר את ההפרה הראשונית.
3. תסריט פסימי, ב-25%: קריסה מוחלטת, חידוש מלחמה מלאה (הגברת הפצצות). הסתברות: 25% - ירידה מ-30% עקב איום הפרס על טראמפ; דילמת אסיר, עם rally round the flag בישראל (תמיכה ציבורית עולה 20% בהפצצות), אך לחץ אמריקאי מצמצם זאת.
סה"כ: 100%. רגישות: עלייה של 20% בתמיכה אירופית מעלה תסריט אופטימי ל-40%; כישלון עדכני עד ההכרזה יוריד אותו ל-20%.
🧠כיצד “גורם נובל” משנה את המשחק - תורת המשחקים ו"כלכלת פוליטיקה"
א. דד‑ליין אקסוגני שמחמיר “עלויות קהל” (Audience Costs)
הכרזת הנובל ביום שישי יוצרת שעון חיצוני שמגביר מחיר פוליטי לכישלון מיידי עבור טראמפ לאחר שהציב דד‑ליינים והבטיח התקדמות (כולל גיוס תמיכה בינ״ל). העלויות הפומביות הללו מקטינות אצלו את טווח הפשרות, ומעלות את הסבירות לדחיפה חזקה לDeliverable קצר‑טווח - חילופי שבויים בשלב א’ + הפוגה - גם אם ליבת המחלוקת (פירוז/משטר מעבר) תידחה [6][12].
ב. Agenda‑Setting עם “שעון נובל”
הצבת אולטימטום (“עד ראשון 18:00 וושינגטון”) של יומיים‑שלושה לפני הכרזה פומבית על פרס בינ״ל יוקרתי – מטה את זירת המיקוח ל“כן‑לא‑עכשיו”, מצמצם מרחב מריחה טקטית לשחקנים אחרים (ישראל/חמאס/מתווכים), ומעדיף צעדים בני מדידה (מספר חטופים, כניסת סיוע, ירידת קצב תקיפות) על פני עקרונות‑על עמומים (פירוז מלא) [6][13].
ג. Public Choice & Diversionary Theory (הסבר זהיר)
שאיפה לפרס עשויה להטות את פונקציית המטרה של המנהיג לעבר הישג סמלי‑תקשורתי מיידי (“צילום שחרור/שיירות סיוע”) - גם במחיר סיכון לכשל בהמשך (אם המחלוקות המבניות יידחו ולא ייפתרו). במקביל, דינמיקה זו עשויה לייצר משיכת חבל מול קואליציית הווטו בישראל (גורמים המתנגדים להפוגה ללא התחייבות פירוז עמוקה), או מול פלגים בחמאס המתנגדים לויתור תדמיתי טרם הישג אסטרטגי [14][15].
ד. Veto Players & Minimal Winning Coalition
“שעון נובל” מגדיל את משקלם של מתווכים (קטר/מצרים) כ‑שחקני צומת ברשת (Betweenness Centrality) שיכולים לייצר “עסקת מינימום” בת‑ביצוע קצר, ולהשכין קואליציית‑מינימום סביב שלב א’ בלבד. באותה עת, שחקני ווטו פנימיים בישראל או בחמאס עשויים לייקר את המחיר של כל הפוגה שאינה משיגה יעדיהם (פירוז/נסיגה) [9][10].
הסתברויות תרחישים (10 ימים), כולל "אפקט נובל"
הוספת שיקול ולוח הזמנים שמאלץ רצונו של השחקן המרכזי - טראמפ, לזכות בפרס נובל, מאפשר לבחון איך תוצרי הניתוח משתנים כפועל יוצא של שינוי באילוצים והמדדים.
השיטה: מודל מו״מ עם דד‑ליין (deadline bargaining), דילמת אסיר דינמית, וניתוח ווטו‑פליירס; ההתאמות להלן “דוחפות” תוצאה קצרה‑ומדידה לפני שישי.
1) יישום “שלב א’” בפועל (חילופי שבויים + הפוגה טקטית/צמצום תקיפות) בתוך 3–10 ימים - ↗ 45%
למה עולה: טראמפ זקוק ל‑deliverable לפני שישי; חמאס כבר אותת “כן‑אבל”; ישראל אותתה היערכות; קטר/מצרים עטים על חלון הזמן.
אותות: עומס לוגיסטי סביב נקודות חילוץ/מעברים; הודעות הדדיות מתואמות [3][7]
2) מו״מ מתמשך עם “הפסקות חלקיות” אך בלי מהלך נראה‑לעין - ↘ 28%
למה יורד: הלחץ להציג תמונה/מספרים מקטין סבלנות למו״מ ארוך ללא תפוקה.
אותות: סבבי שיחות ללא מועדי ביצוע קונקרטיים [16][15].
3) כשל והסלמה - ↗ 19%
למה עולה מעט: דד‑ליין לחוץ מגדיל סיכון ל״משחק התרסקות״ אם אחד הצדדים ינסה להוכיח קשיחות ערב הכרזה.
אותות: חזרה לעוצמות אש גבוהות/פעולות “עונשיות” [13][14].
4) מסלול בינלאומי מואץ להסדר מדינתי (פוסט שלב א’) בתוך חלון קצר - ≈ 8%
למה לא מזנק: מערכת נורמטיבית (UNGA/האיחוד) תומכת עקרונית, אבל השבוע מוקד הכובד הוא תפוקה מיידית - לא ארכיטקטורה מוסדית [21][10].
5) שינוי פוליטי משבש (פיצולי חמאס/קואליציה בישראל) - ≈ 4%
למה: אפשרי, אבל לא סביר בחלון של ימים ספורים עד הנובל [15].
מפת שחקנים וכוח עם “מדדי כוח” מותאמים
- Shapley‑Shubik / Banzhaf: בנתניהו - משקל סיעתי של שותפות ימין קיצון כווטו על הפוגה שלא כוללת פירוז; בחמאס - משקל יחסי בין הנהגה פוליטית בדוחה לבין מסגרות צבאיות בעזה; במתווכים - “שווי שפליי” גבוה לקטר/מצרים בהבאת החתימות ומסדרונות הומניטריים [14][9].
- מדדי מרכזיות ברשת (Betweenness/Eigenvector): קטר ומצרים הם צוואר‑בקבוק; האיחוד האירופי הוא “מגבר” נורמטיבי/מממן ליישום לאחר שלב א’ [9][10].
ראו בהרחבה לרקע אקדמי "רקע תיאורטי אקדמי - תיאוריות, מדדים ואלגוריתמים בניתוח התנהגות מתורת המשחקים ומדע המדינה".
מקורות ומראי מקום
[1] The 2025 Nobel Prize announcements - NobelPrize.org
[2] Trump orders Israel to stop bombing Gaza after Hamas partially accepts his peace plan | AP News
[5] www.politico.com
[6] www.cbsnews.com
[7] Anadolu Agency
[8] AOL
[9] Anadolu Agency
[11] thehill.com
[12] www.politico.com
[13] CNA
[14] Yahoo News Canada
[15] The New Arab
[16] Trump says not winning Nobel Peace Prize would be an 'insult' to the US
[17] Trump moves closer to Middle East peace — and maybe the Nobel Prize
[18] www.aljazeera.com
[19] Al Jazeera | MSN
[20] www.axios.com
[21] press.un.org
