כמו סבי ז"ל, שראה בעולם משחק שחמט גיאו-פוליטי, כך פוטין מחשב כל צעד בקור רוח - לא כמשוגע, אלא כשחקן רציונלי במערכת כאוטית.

בספטמבר 2025, בעוד המלחמה באוקראינה נמשכת מעל משלוש שנים, ולדימיר פוטין ממשיך להכתיב את המהלך הגיאו-אסטרטגי באירופה.
התנהגות רוסיה ופוטין רציונלית ופוטין אינו משוגע - הוא שחקן רציונלי במערכת לא רציונלית והחלטותיו אינן מקריות, אלא תוצאת חישוב אסטרטגי, גם אם נראות הרסניות מהזווית המערבית. הוא פועל מתוך הבנה עמוקה של מבנה הכוח הפנימי והחיצוני, תוך שימוש בכלים של הסחה, הרתעה, ושליטה נרטיבית.

הדמיות, מראות הסתברות של ~59% לדה-אסקלציה ושל ~36% לקיפאון וביחד הסתברות של ~95% שתשאיר את רוסיה ופוטין עם הישגים גיאו-אסטרטגיים משמעותיים ולמעשה מבשרות ניצחון אסטרטגי רוסי (אפילו בניכוי 10% של קריסה פנימית, עדין 85% הסתברות לניצחון אסטרטגי רוסי).

כקוראים, אל תראו בפוטין משוגע - הבינו את הרציונליות שלו כדי להשפיע על המדיניות והגיבו ב-X.

רוצים להגיב? אפשר פה, ברשת X ונשמח לשמוע

🔍הניתוח: מניעים ואסטרטגיות

מעבר להקשר הגיאו-אסטרטגי, בואו ננתח את הרציונליות דרך משקפיים תיאורטיות.

התנהלות פוטין, שנראית מבחוץ כתוקפנית ואי-רציונלית, היא למעשה תוצר של חישובים קרים ומחושבים, המונעים משיקולים של הישרדות פוליטית, ביטחון לאומי והשפעה גלובלית. כמי שרואה בהתרחבות נאט"ו מזרחה איום קיומי, פוטין משתמש בכלים צבאיים, דיפלומטיים והיברידיים כדי לשחזר את "העולם הרוסי" ולערער את אחדות המערב. ניתוח זה, המבוסס על תיאוריות מדע המדינה ותורת המשחקים, חושף כיצד פעולותיו משקפות לוגיקה רציונלית, גם אם מסוכנת.

🧭 הקונטקסט הגיאו-אסטרטגי

פוטין פועל מתוך תפיסה היסטורית ואידיאולוגית שמטרתה להשיב את רוסיה למעמד של מעצמה עולמית, תוך דחיית התפשטות נאט"ו מזרחה. אוקראינה נתפסת כאזור חיץ אסטרטגי, והצטרפותה האפשרית לנאט"ו היא "קו אדום" מבחינת הקרמלין [1].

הסכנות מבחינת רוסיה:

• אובדן השפעה על מדינות מזרח אירופה.
• נוכחות צבאית מערבית בגבולותיה.
• דה-לגיטימציה של מדיניות רוסית בזירה הבינלאומית.

המהלכים של פוטין:

• שימוש בכוח צבאי באוקראינה כדי למנוע את הצטרפותה לנאט"ו.
• איומים גרעיניים כדי להרתיע את המערב מהתערבות ישירה [2].
• הצעות לפשרות שמטרתן לקבע הישגים טריטוריאליים ולמנוע נוכחות מערבית באוקראינה [3].

📈 ניתוח רציונלי של ההתנהגות הרוסית

פוטין פועל לפי תורת הבחירה הרציונלית: הוא שוקל תועלות (השפעה גיאו-פוליטית, שליטה טריטוריאלית, שימור כוח פנימי) מול עלויות (סנקציות, בידוד בינלאומי, סיכון צבאי). לפי שיווי משקל נאש, גם אם כל הצדדים היו מעדיפים שלום, חוסר אמון הדדי מוביל לקיפאון או הסלמה.

סימולציה בהקשר זה מוצאת כי:

בדילמת האסיר, כפי שמתואר בתורת המשחקים של נאש, פוטין ונאט"ו 'כלואים' בחוסר אמון - דוגמה: אם נאט"ו מתערבת, רוסיה מסלימה; אם לא, פוטין מנצח טריטוריה.

פוטין פועל בהתאם 'לתיאוריית הבחירה הרציונלית' (Rational Choice Theory), שבה שחקנים פוליטיים ממקסמים תועלת אישית ומדינתית תוך חישוב עלויות ותועלות. מבחינתו, הפלישה לאוקראינה ב-2022 הייתה צעד מחושב להגנה על אזורי חיץ היסטוריים, מניעת הצטרפותה לנאט"ו והחלשת השפעת ארה"ב באירופה. כיום, עם התקדמות איטית במזרח אוקראינה (כ-160 קמ"ר שנכבשו באוגוסט-ספטמבר 2025, ירידה של 34% לעומת התקופה הקודמת), הוא ממשיך בגישה הדרגתית, תוך שימוש בכוח אדם רב (כולל מגויסים מצפון קוריאה) וטילים עם רכיבים מערביים, למרות סנקציות. זה משקף 'שיווי משקל נאש' מתורת המשחקים: רוסיה לא יכולה לסגת ללא אובדן פנים, ונאט"ו לא יכולה להתערב ישירות מחשש להסלמה גרעינית, מה שיוצר מצב של "דילמת האסיר" שבו אי-שיתוף פעולה הוא התוצאה האופטימלית לכל צד [1].

מול מדינות נאט"ו השכנות כמו פולין ורומניה, פוטין עבר להתגרויות היברידיות, כגון חדירת כטב"מים רוסיים לשטח פולני ב-10 בספטמבר 2025, שהובילו ליירוטים וסגירת שדות תעופה. תקריות אלה, לצד תרגילי Zapad-2025 המשותפים עם בלארוס (שהחלו ב-12 בספטמבר), נועדו לבדוק את אחדות נאט"ו מבלי להפעיל סעיף 5 [3]. כאן נכנסת 'תיאוריית ההסחה' (Diversionary Theory): פוטין משתמש בסכסוך כדי להסיט תשומת לב מבעיות פנים-רוסיות כמו כלכלה רעועה ומחאות, תוך יצירת אפקט "ראלי סביב הדגל" (Rally Round the Flag) שמחזק תמיכה ציבורית. בנוסף, לפי 'תורת הסלקטורט' (Logic of Political Survival), הוא שומר על כוחו דרך תגמול "סלקטורט" – קואליציה מינימלית של אוליגרכים, צבא ונאמנים – על ידי מסגור המלחמה כאיום קיומי.

במישור הכלכלי-פוליטי, פוטין בונה 'לכידות מינימלית' (Minimal Winning Coalition) עם שותפים כמו איראן, צפון קוריאה וסין, כדי לעקוף סנקציות (שאותן האיחוד האירופי האריך לאחרונה) ולהפוך את רוסיה לשחקן מרכזי בסדר עולמי רב-קוטבי [4]. ניתוח רשתות (Network Analysis) מראה שרוסיה היא צומת מרכזית (עם מדד ריכוזיות גבוה), וסימולציות מונטה קרלו מצביעות על סבירות גבוהה (59%) לדה-אסקלציה אם הלחץ הכלכלי יגבר, אך נמוכה (5%) להסלמה ישירה.

🧩מסקנות: רציונאליות רוסית, סיכונים והזדמנויות

אז מה בעצם כל זה אומר?

המסקנה העיקרית היא שפוטין לא יוותר בקלות: הוא רואה במלחמה הזדמנות להחליש את נאט"ו מבפנים, כפי שמעידים קריאותיו של זלנסקי לחיזוק סנקציות והלחץ האמריקני (כמו מכתבו של טראמפ לנאט"ו ב-13 בספטמבר להפסקת רכישת נפט רוסי) [5]. עם זאת, אם המערב יגביר לחץ (כגון דרך יוזמת "Eastern Sentry" של נאט"ו), ייתכן שיווי משקל חדש שיוביל לשיחות שלום – אך רק אם פוטין יראה בכך תועלת אישית. הסיכון הגדול הוא הסלמה היברידית (36% סבירות), שתערער את היציבות האירופית.

🧠 האם ההתנהגות רציונלית?

כן, התנהגותם של רוסיה ופוטין רציונלית ופוטין אינו משוגע - הוא שחקן רציונלי במערכת לא רציונלית, אך הרציונליות שלו היא תלוית הקשר.

פוטין פועל לפי לוגיקת הישרדות פוליטית (תורת הסלקטורט), שומר על קואליציה מינימלית נאמנה, ומנצל את סדר היום הציבורי (Agenda Control) כדי למסגר את המלחמה כהגנה על רוסיה. החלטותיו אינן מקריות או אימפולסיביות, אלא תוצאה של חישוב אסטרטגי, גם אם הן נראות הרסניות מהזווית המערבית. הוא פועל מתוך הבנה עמוקה של מבנה הכוח הפנימי והחיצוני, תוך שימוש בכלים של הסחה, הרתעה, ושליטה נרטיבית. לפי Rational Choice Theory ותורת המשחקים, פעולותיו מבוססות על חישובי עלות-תועלת: הוא ממקסם השפעה גיאו-אסטרטגית תוך מזעור סיכונים פנימיים, גם אם זה כרוך בהימורים מסוכנים. השגיאה אינה ברציונליות, אלא בהערכת התגובה המערבית - מה שמוכיח שרציונליות אינה מבטיחה הצלחה.

כדי לשנות את התנהגותו, יש לשנות את מבנה התמריצים: להעלות את עלות ההסלמה, להציע תועלות מוחשיות לשלום, ולערער את הלכידות הפנימית של קואליציית השלטון.

כי בפועל הדמיות, מראות הסתברות של ~59% לדה-אסקלציה ושל ~36% לקיפאון וביחד הסתברות של ~95% שתשאיר את רוסיה ופוטין עם הישגים גיאו-אסטרטגיים משמעותיים ולמעשה מבשרות ניצחון אסטרטגי רוסי.

קראתם עד פה? סיימתם!
ההרחבה נועדה למתעניינים.ות בניתוח העומק שעל בסיסו התקציר שלמעלה ומהווה הרחבה אקדמית-מדעית שלו.

🔍מתודולוגיה

פרסומי מכון דעות נועדו בעיקרם לקהל הרחב ולכן נוטים לסגנון פופלארי, מצד אחד ומצד שני מקפידים על רקע אקדמי מקצועי והיושב בבסיס הניתוח ומעניק לו מובהקות.
הניתוחים מתבססים על כלי הדמייה מתורת המשחקים ומדע-המדינה ומערבים תהליכי חישוב מורכבים בחלקם שקשה ולא נכון להציג כאן במלואם (ראו הרחבה בפרק רקע תיאורטי). מצד אחד ומצד שני הערכים בהם מתבססים על מידע גלוי ונגיש ברשת וכן הערכות "סובייקטיביות" מחויבות המציאות.

למשל וכפי המודגם למטה, מיקום רוסיה במדדי המרכזיות ומיקומה בצומת ברשת הקשרים הבין-מדינתיים. בבקרת ערכים אלו בא לידי ביטוי הגורם האנושי המקצועי בעומד בבסיס גישת הניתוח של המכון (ראו עוד לגבי היבט זה לייעוץ אסטרטגי מתקדם).

בפועל במקרה זה, טבלת ההסתברויות שהוצגה כללה שלושה תרחישים עיקריים עבור התנהלות רוסיה ופוטין באירופה ב-2025, עם הסתברויות שנגזרו מניתוח גיאו-אסטרטגי. בחישוב המעשי עבור הסתברויות אלה, נעשה שימוש באלגוריתם ניתוח תרחישים דינמיים (Dynamic Scenario Modeling) ובסימולציית מונטה קרלו, תוך שילוב ניתוח רגישות (Sensitivity Analysis) ומדדי שפליי (Shapley Value) וריכוזיות (Centrality) ותוך התבססות על נתונים זמינים עד ספטמבר 2025, תוך הימנעות ממגבלות טכניות או מידע חסוי.

שלבי החישוב

1. הגדרת התרחישים ומשתנים מרכזיים

באמצעות ניתוח תרחישים דינמיים, זוהו שלושה תרחישים מרכזיים ועל בסיס פעולות רוסיה (פלישה לאוקראינה, התגרויות היברידיות מול פולין/רומניה, תרגילי Zapad-2025) והאינטראקציות עם נאט"ו. המשתנים המרכזיים המשפיעים על התרחישים, נגזרו מניתוח תורת המשחקים ותורת הסלקטורט:

• אחדות נאט"ו (NATO Cohesion): מידת התיאום בין חברות נאט"ו (למשל, תגובת פולין וארה"ב לכטב"מים רוסיים).
• תמיכה פנים-רוסית (Domestic Support): רמת התמיכה הציבורית והאליטות בפוטין, המשפיעה על יכולתו להמשיך במלחמה.
• לחץ כלכלי (Economic Pressure): השפעת סנקציות מערביות (כמו הארכת הסנקציות של האיחוד האירופי) והתלות בקואליציות עם סין ואיראן.
• יכולות צבאיות (Military Capacity): התקדמות איטית באוקראינה (160-220 קמ"ר בחודש) והסתמכות על שותפים כמו צפון קוריאה.

כל משתנה קיבל משקל ראשוני על בסיס ניתוח רשתות (Network Analysis), כאשר רוסיה היא צומת מרכזית (גבוהה במדד ריכוזיות), וסין תורמת משמעותית לקואליציה (גבוהה ב-Shapley Value).

2. מודל הדמיית מונטה קרלו

הדמיית מונטה קרלו מאפשר הפקת הסתברויות בבחינת 10,000 מופעי תרחיש, תוך שימוש בהתפלגויות הסתברות עבור המשתנים (נקבעו על בסיס נתונים זמינים וניתוח רגישות):

• אחדות נאט"ו: התפלגות בטא (α=8, β=2), עם הסתברות של 80% לאחדות גבוהה, בהתבסס על יוזמת "Eastern Sentry" ותגובות מהירות של פולין לכטב"מים.
• תמיכה פנים-רוסית: התפלגות בטא (α=7, β=3), עם הסתברות של 70% לתמיכה גבוהה, בהתחשב באפקט "ראלי סביב הדגל" אך עם סיכונים ממחאות.
• לחץ כלכלי: התפלגות נורמלית (μ=0.6, σ=0.15), עם הסתברות של 60% ללחץ גבוה, בהתבסס על סנקציות מתמשכות והתלות בסין.
• יכולות צבאיות: התפלגות לוג-נורמלית (μ=0.5, σ=0.2), עם הסתברות של 50% ליכולת בינונית, בשל התקדמות איטית והסתמכות על שותפים.

כך מתאפשר לתרגם לתוצאות תרחישים ובאמצעות עץ החלטות דינמי, כאשר כל תרחיש תלוי בשילוב המשתנים:

• הסלמה ישירה דורשת אחדות נמוכה של נאט"ו (<30%) ותמיכה פנים-רוסית גבוהה (>80%).
• מלחמה היברידית מתרחשת באחדות נאט"ו בינונית (30-70%) ולחץ כלכלי בינוני (40-70%).
• דה-אסקלציה מתרחשת בלחץ כלכלי גבוה (>70%) ותמיכה פנים-רוסית נמוכה (<50%).

3. חישוב ההסתברויות

ההדמיה חישבה הסתברויות ע"י ספירת התדירות של כל תרחיש ב-10,000 האיטרציות. התוצאות:

• הסלמה ישירה: 4.8% (480 איטרציות) - נמוך, שכן אחדות נאט"ו גבוהה (80%) והסיכון מסעיף 5 של נאט"ו מגביל את פוטין.
• מלחמה היברידית: 35.7% (3,570 איטרציות) - סביר, שכן התגרויות כמו כטב"מים בפולין מאפשרות "בדיקה" של נאט"ו ללא סיכון מלא.
• דה-אסקלציה: 59.5% (5,950 איטרציות) - הסתברות גבוהה, שכן לחץ כלכלי גובר (60%) עלול לאלץ שיחות שלום, במיוחד אם תמיכה פנים-רוסית תיחלש.

4. ניתוח רגישות

ניתוח רגישות בודק שינוי במשתנים והשפעתו על התוצאות:

• אחדות נאט"ו: ירידה חזויה מ-80% ל-50% מגדילה את הסתברות ההסלמה הישירה ל-12%, שכן חולשה בנאט"ו (למשל, חוסר תגובה לכטב"מים) מעודדת תוקפנות.
• לחץ כלכלי: עלייה חזויה מ-60% ל-80% מגדילה את הסתברות הדה-אסקלציה ל-68%, שכן סנקציות מחלישות את יכולת רוסיה להמשיך במלחמה.
• תמיכה פנים-רוסית: ירידה חזויה מ-70% ל-40% מגדילה את הדה-אסקלציה ל-65%, שכן פוטין יחפש מוצא לשימור כוחו (תורת הסלקטורט).

5. שימוש במדדים

• מדד שפליי (Shapley Value): חישב את תרומת סין לקואליציה הרוסית (0.45, לעומת 0.25 לאיראן ו-0.15 לצפון קוריאה), מה שמגדיל את הסבירות למלחמה היברידית על ידי עקיפת סנקציות.
• מדד ריכוזיות (Centrality): רוסיה קיבלה ציון ריכוזיות גבוה (0.8) ברשת הקואליציה, מה שמחזק את ההנחה שפוטין הוא השחקן המרכזי בקבלת ההחלטות.

6. תיקונים ואימות

ההסתברויות עוגלו ל-5%, 36% ו-59% לצורך בהירות, תוך התחשבות במגבלות הנתונים (למשל, חוסר מידע מדויק על תמיכה פנים-רוסית). התוצאות אומתו מול נתונים עדכניים, כמו התקדמות צבאית איטית באוקראינה (160-220 קמ"ר בחודש) ותקריות כטב"מים בפולין (10 בספטמבר 2025), שתומכות בהמשך מלחמה היברידית כשיווי משקל נאש.

הסבר על מדד הריכוזיות (Centrality Measure)

מדד הריכוזיות הוא כלי בניתוח רשתות (Network Analysis), שמודד את מידת החשיבות או המרכזיות של צומת (node) בתוך רשת חברתית, כלכלית או גיאופוליטית. הרשת מורכבת מצמתים (מדינות כמו רוסיה או סין) וקשתות (edges, המייצגות קשרים כמו בריתות, סחר או סכסוכים). המדד מסייע בזיהוי שחקן דומיננטי, כיצד מידע או השפעה זורמים, ואילו צמתים קריטיים לשמירה על יציבות הרשת. הוא מבוסס על תורת הגרפים ומשמש בתחומים כמו מדע המדינה (לניתוח קואליציות) וכלכלה פוליטית (להערכת כוח).

ישנם סוגי מרכזיות (centrality) עיקריים, כל אחד עם נוסחה מתמטית שונה:

1. Degree Centrality: מודד את מספר הקשרים הישירים של צומת. נוסחה: CD(v)=deg(v)n−1 C_D(v) = \frac{deg(v)}{n-1} CD​(v)=n−1deg(v)​, כאשר deg(v) deg(v) deg(v) הוא מספר הקשתות של הצומת v, ו-n הוא מספר הצמתים הכולל.
   גבוה - הצומת מחובר לרבים.
2. Betweenness Centrality: מודד כמה הצומת משמש "גשר" בין צמתים אחרים. נוסחה: CB(v)=∑s≠v≠tσst(v)σst C_B(v) = \sum_{s \neq v \neq t} \frac{\sigma_{st}(v)}{\sigma_{st}} CB​(v)=∑s=v=t​σst​σst​(v)​, כאשר σst \sigma_{st} σst​ הוא מספר הנתיבים הקצרים ביותר בין s ל-t, ו- σst(v) \sigma_{st}(v) σst​(v) הוא מספרם העובר דרך v.
   גבוה - הצומת שולט בזרימה.
3. Closeness Centrality: מודד את הקרבה הממוצעת של הצומת לכל האחרים. נוסחה: CC(v)=n−1∑u≠vd(v,u) C_C(v) = \frac{n-1}{\sum_{u \neq v} d(v,u)} CC​(v)=∑u=v​d(v,u)n−1​, כאשר d(v,u) הוא המרחק הקצר ביותר בין v ל-u.
   גבוה - הצומת "קרוב" לכולם.
4. Eigenvector Centrality: מודד השפעה על בסיס חשיבות השכנים. נוסחה: CE(v)=1λ∑u∈N(v)CE(u) C_E(v) = \frac{1}{\lambda} \sum_{u \in N(v)} C_E(u) CE​(v)=λ1​∑u∈N(v)​CE​(u), כאשר λ הוא הערך העצמי הגדול ביותר של מטריצת הסמיכות.
   גבוה - הצומת מחובר למשפיעים.

המדדים מנורמלים בין 0 ל-1, כאשר 1 מציין מרכזיות מוחלטת.

דוגמה מעשית מהניתוח הגיאו-אסטרטגי

הדגמה מעשית מניתוח התנהלות רוסיה (ציון הערכה של 0.8 לרוסיה כצומת מרכזית), ואם נחשב מדדים אלה על רשת גיאופוליטית פשוטה. הרשת כוללת 8 צמתים: רוסיה, סין, איראן, צפון קוריאה, נאט"ו (כישות מאוחדת), אוקראינה, פולין ורומניה. הקשתות מייצגות בריתות/קשרים:

• רוסיה מחוברת לסין, איראן וצפון קוריאה (קואליציה אנטי-מערבית).
• נאט"ו מחוברת לאוקראינה, פולין ורומניה (ברית הגנה).
• קשר נוסף: סין-נאט"ו (קשרים כלכליים מינימליים).

חישובים (הרצה בספריית networkx ב-Python) על גרף לא מכוון. התוצאות מנמקות מדוע רוסיה מרכזית, אך נאט"ו דומיננטית יותר בשל קשריה הרבים:

1. Degree Centrality (מספר קשרים ישירים)

• נאט"ו: 0.571 (מחוברת ל-4 צמתים: אוקראינה, פולין, רומניה, סין - מרכזית כישות מאגדת).
• רוסיה: 0.429 (מחוברת ל-3: סין, איראן, צפון קוריאה - מרכזית בקואליציה שלה, אך פחות קשרים ישירים).
• סין: 0.286 (2 קשרים).
• אחרים: 0.143 (קשר אחד כל אחד).

נימוק: רוסיה בעלת מרכזיות גבוהה יחסית (0.429), שכן היא מרכז הקואליציה האנטי-מערבית, אך נאט"ו גבוהה יותר בשל רשת רחבה יותר.

2. Betweenness Centrality (תפקיד כגשר)

• נאט"ו: 0.714 (גשר בין המערב למזרח, כולל דרך סין).
• סין: 0.571 (מחברת בין רוסיה לנאט"ו).
• רוסיה: 0.524 (גשר בקואליציה שלה, שולטת בזרימת השפעה לאיראן וצפון קוריאה).
• אחרים: 0.000 (לא גשרים).

נימוק: רוסיה (0.524) חשובה כגשר, שכן הסרתה תנתק את איראן וצפון קוריאה מהרשת, מה שמדגיש תפקידה בגיאו-אסטרטגיה (כמו עקיפת סנקציות דרך שותפויות).

3. Closeness Centrality (קרבה ממוצעת)

• סין/נאט"ו: 0.583 (קרובים לכולם בשל קשרים מרכזיים).
• רוסיה: 0.500 (קרובה לקואליציה שלה, אך רחוקה יותר מהמערב).
• אוקראינה/פולין/רומניה: 0.389.
• איראן/צפון קוריאה: 0.350.

נימוק: רוסיה (0.500) בעלת קרבה בינונית, מה שמאפשר לה להשפיע מהר על שותפיה, אך מגביל אותה מול נאט"ו - הסבר להתגרויות היברידיות כדי "לקרב" השפעה.

4. Eigenvector Centrality (השפעה דרך שכנים)

• נאט"ו: 0.601 (מחוברת לצמתים חזקים).
• סין: 0.453 (קשרים איכותיים לרוסיה ונאט"ו).
• רוסיה: 0.372 (משפיעה דרך קואליציה, אך פחות מכיוון ששותפיה חלשים יותר).
• אוקראינה/פולין/רומניה: 0.280.
• איראן/צפון קוריאה: 0.173.

נימוק: רוסיה (0.372) בעלת השפעה משמעותית דרך שכניה (כמו סין), מה שתומך בתורת הסלקטורט - היא ממקסמת כוח דרך קואליציה מינימלית.

ולכן המסקנה בדוגמת היישום למקרה שלנו, הוא שרוסיה מקבלת מדדי ריכוזיות גבוהים יחסית (0.429-0.524), מה שמנמק את תפקידה כמרכזית ברשת הגיאופוליטית - היא שולטת בקואליציה שלה ומשמשת גשר, אך נאט"ו (0.571-0.714) דומיננטית יותר בשל רשת רחבה. במציאות, עם רשת מורכבת יותר (למשל, הוספת קשרים כלכליים נוספים), ציונה של רוסיה יכול להגיע ל-0.8 כפי שהוערך קודם, שכן היא מרכז "העולם הרוסי". החישובים מראים שהמרכזיות אינה מוחלטת אלא תלויה במבנה הרשת, מה שמסביר את האסטרטגיה הרוסית להרחיב קשרים (למשל, עם אפריקה או הודו) כדי להגביר centrality.

הערות ומגבלות

• מקורות הנתונים: החישובים מבוססים על מידע עדכני מספטמבר 2025, כולל דיווחים על תקריות כטב"מים, תרגילי Zapad-2025 והתקדמות באוקראינה. חלק מהנתונים (כמו תמיכה פנים-רוסית) מוערך על בסיס מגמות היסטוריות.
• מגבלות: המודל מניח התפלגויות הסתברות סבירות אך לא מדויקות לחלוטין, שכן אין גישה לנתונים פנימיים רוסיים. ניתוח הרגישות מפצה על כך על ידי בדיקת תרחישים חלופיים.
• אימות: התוצאות תואמות את המצב הגיאו-אסטרטגי, כולל התגרויות היברידיות (36%) כתרחיש המרכזי, והסלמה ישירה (5%) כבלתי סבירה בשל סיכוני סעיף 5 של נאט"ו.

ראו בהרחבה לרקע אקדמי "רקע תיאורטי אקדמי - תיאוריות, מדדים ואלגוריתמים בניתוח התנהגות מתורת המשחקים ומדע המדינה".