תחזית בחירות 2026: יתרון מספרי לאופוזיציה (עם 32% הסתברות לממשלת מיעוט או רוב), אך תיקו קואליציוני במאבק על השלטון והסתברות של 68% להמשך כהונת נתניהו (ממשלות רוב, מעבר, אחדות או מיעוט). הסקרים האחרונים מצביעים על מגמה עקבית: גוש ‎נתניהו מתקשה להגיע ל-61 מנדטים ברוב מודלי המדידה, אך גם למחנה היריב אין כיום רוב ציוני טבעי להקמת ממשלה. לפיכך, השאלה אינה: מי ניצח בבחירות? אלא, מי יצליח למנוע מהיריב להרכיב ממשלה? משחק פוליטי קלאסי של Veto Players, שבו מפלגה של ארבעה מנדטים עשויה להיות חשובה יותר ממפלגה של עשרים.

המסקנה המרכזית: הסיכוי לממשלה שאינה בראשות ‎נתניהו גבוה מהסיכוי לממשלת ימין צרה (32% לעומת 13%), אך אין מסלול ודאי להחלפת הממשלה. הבחירות צפויות לייצר יתרון מספרי למתנגדי נתניהו, לא בהכרח רוב קואליציוני בר-מימוש. התוצאה הסבירה, היא כנסת ללא רוב טבעי, שבה ההכרעה תעבור מאחוז החסימה אל שאלת התמיכה הערבית, הווטו של מפלגות המרכז ויכולת הצדדים להגיע להסדר חוצה-גושים.

רוצה להגיב? אנחנו ברשת X

הערה אישית לסדר - את סדרת הניתוחים מבוססי מדע-מדינה ותורת המשחקים של הפוליטיקה הישראלית, התחלתי כבר ביולי-אוגוסט 2025 ובהם נצפה כי ממשלת נתניהו תמצה את ימיה והבחירות לא יביאו הכרעה וככל שלא יספרו קולות מפלגות הערבים אזרחי ישראל; מעבר לכך, מדובר על ניתוח איכותי המסתמך על נתונים כמותיים של הסוקרים השונים ולכן מציגים טווחי הסתברות ולא תחזית סכום-אפס. בפרט שאחוזי ההצבעה במגזר הערבי, החרדי, העולים ותושבי חוץ וביחד עם תנאי הווטו הרבים, עשויים לשנות את מרחב הניתוח לחלוטין. מכאן שבנספח המורחב, מוצגים תרחישי העומק ובהם תסריטי קצה שעלולים להתממש ולמרות ההסתברויות הנמוכות לכאורה.

מי ירכיב את הממשלה? הבחירות יוכרעו פחות בקלפי ויותר באזור הדמדומים של אחוז החסימה ובמו"מ הקואליציוני

נכון לסקרי הסיום האחרונים, ישראל אינה צועדת לעבר ניצחון ברור של אחד הגושים אלא לעבר תיקו אסטרטגי חדש: יתרון מספרי למחנה המתנגד ל‎בנימין נתניהו, מול יתרון הישרדותי מובנה לראש ממשלה מכהן במקרה של מבוי סתום. המשתנה המכריע אינו זהות המפלגה הגדולה, אלא יעילות הקולות, מפלגות הסף והיכולת לתרגם מנדטים לממשלה. מכון דעות זיהה נכון את מבנה ההכרעה, אולם סקרי הסיום מחייבים עדכון של ההסתברויות ושל נקודת האיזון בין הגושים^[1][2].

הניתוח הנוכחי משנה את מסקנת הביניים של מכון דעות מ-13 באוקטובר: אין עוד בסיס מספיק לטענה שלפיה לימין יתרון אלקטורלי במרכז ההתפלגות. מרכז סקרי הסיום מציב את גוש ‎בנימין נתניהו בסביבת 50-52 מנדטים, ולא 52-55 כפי שהונח בניתוח הקודם. עם זאת, לראש הממשלה המכהן נתניהו נותר יתרון הישרדותי מוסדי, משום שכישלון בהרכבת ממשלה חלופית משאיר את ממשלת המעבר בתפקידה. הניתוח הקודם זיהה נכון את אחוז החסימה ואת שחקני הווטו כמוקדי ההכרעה, אך בסיס הסקרים שעליו נשען התיישן ביחס לסקרי 19-23 באוקטובר.

לקח מרכזי: הבחירות הללו אינן בעיקר תחרות בין ‎בנימין נתניהו לבין ‎גדי איזנקוט. הן תחרות בין יעילות קולות, מפלגות סף, שחקני וטו ויכולת לתרגם יתרון אלקטורלי לשלטון בפועל.

טבלת הסתברויות סופית

הנחת התמיכה הערבית (משתנה רגישות קריטי): הניתוח מעניק הסתברות גבוהה יחסית (32%) לממשלת שינוי או מיעוט, אך מבהיר כי תרחיש זה תלוי לחלוטין בלגיטימציה ובתמיכה או הימנעות של המפלגות הערביות. בהינתן הדינמיקה הפוליטית בישראל, האפשרות שמפלגות המרכז-אופוזיציה יסכימו להישען באופן גלוי או סמוי על המפלגות הערביות נותרה שנויה במחלוקת עמוקה, וייתכן שהמודל מעריך יתר על המידה את הגמישות הפוליטית של מפלגות אלו בנושא זה.

התנגשות בין "יתרון הישרדותי" למבנה הקואליציוני של גוש הימין: המודל מצביע מצד אחד על כך שגוש נתניהו עומד במרכז על כ-51 מנדטים, ומנגד מעניק הסתברות של 13% בלבד לממשלת ימין צרה ו-30% לממשלת מעבר. בפועל, אם גוש נתניהו מתייצב סביב 50-52 מנדטים (יחד עם המפלגות החרדיות והציונות הדתית/עוצמה יהודית), המרחק ל-61 אינו גדול, והשאלה האם השחקנים בתוך הגוש יוכלו להתפשר בשעת מבחן (כולל מפלגות סף שיעברו) עשויה להיות גבוהה מההערכה השמרנית כאן.

הסתברויות מפתח

למיפוי התסריטים, ראו בנספח האקדמי המורחב פה.

שש השאלות שיכריעו את הבחירות

1. האם עמך ישראל עוברת את אחוז החסימה?

זהו המשתנה האלקטורלי החשוב ביותר במערכת.

מעבר הרשימה עשוי לשנות בפועל 3-6 מנדטים בין הגושים ולהחזיר את גוש נתניהו לאזור המאבק על 61^[1].

2. האם המילואימניקים־הכלכלית עוברת?

אם כן, היא עשויה להפוך לשחקן הציר המרכזי של הכנסת הבאה.

3. מה יהיה שיעור ההצבעה בחברה הערבית?

פער של כמה נקודות השתתפות עשוי להיות שווה 1-3 מנדטים.

4. האם המחאה החרדית מתורגמת לירידה בהצבעה?

ירידה של מספר נקודות השתתפות עשויה לעלות לגוש נתניהו במנדט עד שניים.

5. האם תתקבל לגיטימציה לממשלת מיעוט?

זו כנראה השאלה הקואליציונית החשובה ביותר לאחר ספירת הקולות.

6. מי יקבל ראשון את המנדט מהנשיא?

במצב של תיקו פוליטי, סדר ההמלצות הוא נכס אסטרטגי.

שורה תחתונה

הסיכוי לממשלה שאינה בראשות ‎בנימין נתניהו גבוה כיום מהסיכוי לממשלת ימין צרה. עם זאת: לא קיים עדיין רוב טבעי וברור להחלפת השלטון. לפיכך התרחיש הסביר ביותר הוא: יתרון מספרי לגוש החוסם את נתניהו, לצד משא ומתן מורכב שבו ממשלת מעבר, ממשלת מיעוט או אחדות נותרות אפשרויות ריאליות.

התחזית הסבירה ביותר היא יתרון מספרי למתנגדי ‎בנימין נתניהו, ללא רוב ציוני טבעי וללא ודאות שיוכלו להשביע ממשלה.

נקודת האמצע:

• גוש נתניהו: 51 מנדטים.
• אופוזיציה ציונית: 54 מנדטים.
• מפלגות ערביות: 15 מנדטים.
• סטייה מרכזית: מעבר או כישלון של שתי מפלגות הסף.

המשתנה האלקטורלי החשוב ביותר הוא עמך ישראל. המשתנה השלטוני החשוב ביותר הוא נכונות מפלגות המרכז לקבל ממשלה הנתמכת מבחוץ או באמצעות הימנעות ערבית.

לכן אין לתאר את המצב כ"יתרון לימין" או כ"ניצחון האופוזיציה". הניסוח המדויק הוא: תיקו קואליציוני עם יתרון מספרי לגוש החוסם את נתניהו ויתרון הישרדותי לראש הממשלה המכהן.

הערות מתודולוגיות

מועד התחזית: 24 באוקטובר 2026
בסיס הנתונים: עשרה סקרים שפורסמו בין 19 ל-23 באוקטובר 2026, ובהם חמשת סקרי יום שישי; ניתוח מכון דעות מ-13 באוקטובר; מאגרי הסקרים והכלים המופיעים בדף מקורות מידע; נתוני קולות נודדים; ומידע ציבורי על הרשימות, אחוז החסימה והצהרות השחקנים. דף המקורות של המכון מדרג מקורות רשמיים כבסיס, מכוני מחקר ונתונים כהשלמה, ואגרגטורים ודשבורדים כסיגנל המחייב הצלבה. הניתוח משלב אומדן שיפוטי שאינו ניתן לשחזור, עם שרשרת מפורשת: סקרים ← תיקון סוקר ועדכניות ← השתתפות מגזרית ← אחוז חסימה ← בדר-עופר ← מטריצת קואליציות. בנוסף, נקבע אופק אחיד של 90 יום, הוסרה כחול לבן ממפלגות הסף, ונקבעה הסתברות יחידה לכל תרחיש במקום טווחים חופפים שאינם מסתכמים בהכרח ל-100%.

קראתם עד פה? סיימתם!
ההרחבה נועדה למתעניינים.ות בניתוח העומק שעל בסיסו התקציר שלמעלה ומהווה הרחבה אקדמית-מדעית שלו.

נספח אקדמי, ניתוח עומק

הניתוח אינו סקר נוסף ואינו תחזית סטטיסטית טהורה. מדובר במודל הסתברותי-שיפוטי המפריד בין ארבע שכבות שונות.

1. הגדרת השאלה ואופק התחזית

התחזית מפרידה בין שתי שאלות שונות:

1. מה תהיה חלוקת המנדטים?
2. איזו ממשלה תקום בעקבות החלוקה?

ההסתברויות מתייחסות לתוצאה הפוליטית שתתקיים בתוך 90 יום מפרסום התוצאות הרשמיות. הגדרה זו מונעת חפיפה בין ממשלת מעבר זמנית, משא ומתן קואליציוני, ממשלת אחדות ובחירות חוזרות. יחידת הניתוח איננה רק המפלגה או הגוש, אלא ארבע שכבות:

1. כוונת הצבעה גולמית.
2. הסתברות ההצבעה בפועל בכל מגזר.
3. מעבר אחוז החסימה וחלוקת המנדטים.
4. היתכנות קואליציונית לאחר הבחירות.

שאלה מחקרית: מה ההסתברות היחסית לכל אחת מתוצאות הבחירות האפשריות כאשר:

• אין רוב טבעי ברור לאף גוש.
• מספר מפלגות נמצאות באזור אחוז החסימה.
• קיים פער בין תוצאת הקלפי לבין יכולת הרכבת הממשלה.

תיאוריות מסבירות

המודל משלב:

Rational Choice Theory

הנחת בסיס כי בוחרים, מפלגות ושחקנים פוליטיים פועלים למקסום תועלת פוליטית.

Veto Players Theory

במערכת מרובת שחקנים קטנים, כוח פוליטי נובע לעיתים מהיכולת לחסום ולא מהרוב עצמו.

Minimal Winning Coalition

מפלגות מחפשות קואליציה מינימלית מנצחת ולא בהכרח קואליציה רחבה.

Logic of Political Survival

לממשלה מכהנת יתרון מוסדי בזמן תיקו ולכן אי־הכרעה איננה תוצאה ניטרלית.

Shapley-Shubik & Banzhaf

מדדי כוח קואליציוני למדידת ערך אסטרטגי של מפלגות ציר.

מודל החישוב

שלב 1: איסוף סקרים

כל סקר מתועד לפי:

• Pollster
• Fieldwork Date
• Sample Size
• Collection Method
• Reported Results

שלב 2: תיקון House Effect

הפרדה בין:

• טעות דגימה אקראית
• הטיה שיטתית של מכון
• מודל הצבעה ייחודי
• טיפול במתלבטים

שלב 3: מודל השתתפות

משתנים:

הצבעה ערבית

הצבעה חרדית

הצבעה יהודית לא-חרדית

קולות חוץ

שלב 4: אחוז חסימה

לכל מפלגה מחושבת הסתברות מעבר: P_{(party >= 3.25%)}

במקום מודל בינארי של "עברה/לא עברה".

שלב 5: חלוקת מנדטים

שימוש ב:

• שיטת בדר-עופר
• הסכמי עודפים
• קולות פסולים
• קולות מתחת לחסימה

שלב 6: סימולציית קואליציות

נבדקים:

• 61 קואליציוני
• ממשלת מיעוט
• תמיכה מבחוץ
• הימנעות
• אחדות
• בחירות חוזרות

ניתוח רגישות

המשתנים המשפיעים ביותר:

ומה עם הסקרים טועים?

ייתכן שסקרי הסיום ממעיטים בכוחו האמיתי של הימין.

אם במקביל:

• עמך ישראל עוברת,
• ההצבעה החרדית גבוהה,
• ההצבעה הערבית נמוכה,
• וקיים תת־ייצוג שיטתי של מצביעי ימין,

אז גוש נתניהו עשוי להתקרב לטווח 58-61 מנדטים.

זהו תרחיש אפשרי אך אינו תרחיש הבסיס.

2. בסיס הנתונים הניתן לשחזור

2.1 חלון הסקרים

המודל משתמש בעשרת הסקרים שפורסמו בין 19 ל-23 באוקטובר 2026:

• וואלה, 19 באוקטובר.
• ערוץ 16, 20 באוקטובר.
• זמן ישראל, 22 באוקטובר.
• ישראל היום, 22 באוקטובר.
• מעריב, 23 באוקטובר.
• כאן 11, 23 באוקטובר.
• חדשות 12, 23 באוקטובר.
• חדשות 13, 23 באוקטובר.
• i24NEWS, 23 באוקטובר.
• ערוץ 14, 23 באוקטובר.

הסקרים ומאגרי המעקב הכלולים בדף מקורות מידע משמשים כמקורות משניים שיש להצליב ביניהם, בעוד שנתוני הבחירות הקודמות של ועדת הבחירות המרכזית משמשים בסיס רשמי לבחינת דפוסי הצבעה וחלוקת מנדטים^[4].

2.2 נתוני גוש נתניהו בסקרים

תוצאות גוש נתניהו בעשרת הסקרים הן: 48, 50, 51, 50, 48, 50, 50, 50, 59, 62

מכאן:

• ממוצע פשוט: 51.8.
• חציון: 50.
• טווח: 48-62.
• ממוצע שמונת הסקרים שאינם i24NEWS וערוץ 14: 49.6.
• ממוצע שני הסקרים הגבוהים: 60.5.

הפער של כ-11 מנדטים בין קבוצות הסקרים גדול מכדי לייחס אותו לטעות דגימה אקראית בלבד. לפיכך המודל אינו משתמש בממוצע האריתמטי כתוצאה הסופית, אלא מפעיל תיקון בגין House Effect, כלומר הבדל שיטתי בין מתודולוגיות הסוקרים.

2.3 משקולות הסקרים

לכל סקר מחושב משקל: Wi​=Ri​×Ti​×Mi​

כאשר:

• Ri הוא משקל אמינות הסוקר, על בסיס ביצועי עבר וזמינות מידע מתודולוגי.

• Ti הוא משקל עדכניות.

• Mi​ הוא משקל מתודולוגי, הכולל גודל מדגם, שיטת איסוף ושקיפות.

משקל העדכניות מחושב לפי: Ti​=0.5^di​/5

כאשר di​ הוא מספר הימים שבין מועד סיום עבודת השדה לבין 23 באוקטובר. המשמעות היא מחצית חיים של חמישה ימים.

כאשר נתון על גודל המדגם או שיטת האיסוף אינו זמין, Mi​=1, ולא ניתנת לסקר תוספת מלאכותית.

2.4 תיקון אפקט סוקר

בהיעדר סדרת Backtesting מלאה ומאוחדת לכל מכון ב-2026, נעשה שימוש בתיקון שמרני:

• 65% מהמשקל לקונצנזוס שמונת הסקרים באזור 48-51.
• 20% לשני הסקרים המציבים את הגוש באזור 59-62.
• 15% לרכיב אי-ודאות משותפת, לרבות תת־ייצוג מצביעים, חלוקת מתלבטים ומודל ההשתתפות.

התוצאה היא נקודת אמצע של כ-51 מנדטים, עם טווח הסתברותי רחב יותר מהמקובל בממוצע סקרים רגיל.

3. מודל הקולות והמנדטים

3.1 נוסחת התמיכה האפקטיבית

לכל קבוצה g ולכל מפלגה p הוא: V_p,g​=E_g​×T_g​×P_p∣g​

כאשר:

• E_g​: מספר בעלי זכות הבחירה בקבוצה.

• T_g​: שיעור ההצבעה הצפוי בקבוצה.

• P_p∣g​: שיעור התמיכה במפלגה בתוך הקבוצה.

סך הקולות למפלגה: V_p​=_g∑​V_p,g​

המודל מפריד בין:

• החברה הערבית.
• הציבור החרדי.
• יהודים לא-חרדים התומכים בגוש נתניהו.
• יהודים לא-חרדים התומכים במפלגות המתנגדות לנתניהו.
• ישראלים השוהים דרך קבע או זמנית בחו"ל ומגיעים להצביע.

3.2 שיעורי השתתפות

הנחות הבסיס:

אלה אינן תחזיות נקודתיות אלא תחומי סימולציה. בכל הרצה נבחר שיעור השתתפות מתוך התפלגות משולשת, כאשר תרחיש הבסיס הוא הערך הסביר ביותר.

3.3 ישראלים המגיעים מחו״ל

לא נמצא מקור רשמי המאפשר לכמת באופן מהימן:

• כמה ישראלים מגיעים במיוחד להצבעה.
• כמה מהם היו נעדרים בבחירות רגילות.
• כיצד מתחלקת הצבעתם.

לכן המודל אינו מייחס לקבוצה העדפה מפלגתית. מספר המגיעים מחו"ל נכלל כרכיב אי־ודאות של עד 30 אלף קולות נטו, המתחלקים בין המפלגות בהתאם לתרחישים, ולא כתוספת אוטומטית למחנה מסוים.

ההשפעה הארצית היא בדרך כלל פחות ממנדט, אך יכולה להיות מכרעת כאשר מפלגה נמצאת במרחק של אלפי קולות מאחוז החסימה.

4. מפלגות הסף

4.1 עקרון החישוב

אחוז החסימה מוגדר כ-3.25%. הניתוח הקודם של מכון דעות זיהה נכון את אזור 2.8-4.0% כאזור ההכרעה ואת עמך ישראל והמילואימניקים-הכלכלית כמפלגות הסף המרכזיות^[1].

במקום להקצות לכל רשימה אפס או ארבעה מנדטים מראש, התמיכה בכל מפלגת סף נמשכת מהתפלגות הסתברותית: S_p​∼N(μ_p​,σ_p​)

כאשר:

• μ_p​ הוא ממוצע הסקרים המתוקן.

• σ_p​ כולל טעות דגימה, אפקט סוקר ושינוי מאוחר בהצבעה אסטרטגית.

• מפלגה משתתפת בחלוקת המנדטים רק אם S_p​≥3.25%.

4.2 עמך ישראל

הסקרים מציבים את הרשימה בין 1.9% לבין מעבר של אחוז החסימה, כאשר כמה מדידות נמצאות באזור 2.9-3.1%.

הנחת המודל: P_{(עמך ישראל עוברת)} = 35%

מעבר הרשימה משפיע בשתי דרכים:

1. הכנסת ארבעה עד חמישה מנדטים לרשימה.
2. מניעת אובדן של קולות ימין מתחת לאחוז החסימה.

לכן המעבר עשוי להגדיל את גוש נתניהו בכ־3–6 מנדטים לעומת התרחיש שבו הרשימה נכשלת.

4.3 המילואימניקים-הכלכלית

הנחת המודל: P_{(המילואימניקים־הכלכלית עוברת)} = 47%

הרשימה אינה משויכת אוטומטית לקואליציית שינוי. לאחר מעבר הסף, המודל מקצה:

• 45% להצטרפות או תמיכה בממשלת שינוי.
• 35% לדרישה לממשלת אחדות.
• 15% להימנעות או תמיכה נקודתית.
• 5% לשיתוף פעולה עם ממשלת ימין בתנאים מסוימים.

הקצאה זו היא הנחה אנליטית, לא עובדה מדווחת, ולכן יש לעדכן אותה בעקבות הצהרות מחייבות של ראשי הרשימה.

4.4 כחול לבן

לאחר פרישת הרשימה אין עוד הצדקה לכלול אותה כמפלגת סף. בכך משתנה המודל המקורי, שמנה אותה בין הרשימות העלולות לשרוף קולות. ניתוח ספטמבר של מכון דעות כלל את כחול לבן בין מוקדי הסיכון של האופוזיציה, לצד הנדל-זליכה ורשימות קטנות נוספות^[2].

קולות תומכי הרשימה מחולקים מחדש לפי שלושה מסלולים:

• מעבר למפלגות מרכז ואופוזיציה.
• מעבר למפלגות ימין ממלכתי.
• הימנעות.

מאחר שסקרי הסיום כבר משקפים לפחות חלק מהפרישה, המודל אינו מוסיף "בונוס פרישה" נוסף. כך נמנעת ספירה כפולה.

5. חלוקת המנדטים

בכל הרצת סימולציה מתבצעים השלבים הבאים:

1. משיכת שיעור תמיכה לכל מפלגה.
2. משיכת שיעורי הצבעה לכל מגזר.
3. הסרת מפלגות שלא עברו 3.25%.
4. חישוב הקולות הכשרים.
5. חלוקת 120 המנדטים בשיטת בדר־עופר.
6. יישום הסכמי עודפים ככל שהם תקפים.
7. סיווג המפלגות לגושים ולשחקני ציר.
8. בדיקת קואליציות אפשריות.

יש להריץ לפחות 100 אלף סימולציות. קוד או גיליון השחזור צריך לפרסם לכל הרצה את גרעין האקראיות, נתוני המקור, משקולות הסקרים והסכמי העודפים.

תוצאת המודל האלקטורלי

הטווחים אינם אמורים להסתכם ל-120, משום שכל טווח מתאר התפלגות נפרדת המושפעת ממעבר מפלגות הסף.

6. ממנדטים לממשלה

מודל הרכבת הממשלה מתבסס על Veto Players, קואליציה מינימלית מנצחת ומדדי כוח מסוג Banzhaf ו-Shapley-Shubik. הניתוח המקורי השתמש באותם מושגים, אך לא פרסם מטריצת תנאים המאפשרת לשחזר כיצד תורגמו המנדטים להסתברויות ממשלה^[1].

6.1 מטריצת התנאים

ממשלת ימין צרה

נדרשים:

• לפחות 61 תומכים.
• מעבר של עמך ישראל ברוב התרחישים.
• שימור התמיכה החרדית.
• היעדר עריקות או הימנעות מתוך הגוש.

ממשלת שינוי או מיעוט

נדרשים:

• יתרון מספרי לגוש החוסם את נתניהו.
• תמיכה, הימנעות או הסכם מבחוץ עם מפלגה ערבית.
• הסכמה של מפלגות המרכז למבנה זה.
• היעדר וטו של שחקן ציר דוגמת המילואימניקים־הכלכלית.

ממשלת אחדות או רוטציה

נדרשים:

• היעדר 61 טבעיים לשני הצדדים.
• כישלון מסלול ממשלת המיעוט.
• לחץ ציבורי או מוסדי להסרת המבוי הסתום.
• ויתור אישי, חילופי הנהגה או הסדר רוטציה.

ממשלת מעבר

מתקיימת כאשר:

• אין מועמד המשיג רוב.
• ממשלת מיעוט אינה מקבלת תמיכה מספקת.
• המשא ומתן על אחדות אינו מבשיל בתוך 90 יום.

7. רגישות: מה משנה את התחזית יותר מכול?

7.1 נכונות לתמיכה ערבית

זהו המשתנה השלטוני המשמעותי ביותר.

• אם תמיכה או הימנעות ערבית אפשרית פוליטית, הסתברות ממשלת שינוי היא כ-32%.
• אם האפשרות נשללת לחלוטין, הסתברות ממשלת שינוי יורדת לכ-14-18%.
• ההפרש עובר בעיקר לממשלת מעבר ולאחדות.

כלומר, שינוי ההנחה עשוי להזיז כ-15 נקודות אחוז בלי לשנות אפילו מנדט אחד.

7.2 אפקט הסוקר

• לפי קונצנזוס שמונת הסקרים, גוש נתניהו נמצא סביב 50.
• לפי שני הסקרים הגבוהים, הגוש נמצא סביב 60.
• שקלול שווה מעלה את המרכז באופן מלאכותי.

אם מתברר שסקרי i24NEWS וערוץ 14 קולטים נכון אוכלוסייה שהסקרים האחרים מחמיצים, ההסתברות ל-61 עשויה לעלות לכ-25-30%. אם הקונצנזוס מדויק, היא יורדת אל מתחת ל-10%.

7.3 מעבר עמך ישראל

• כאשר הרשימה נכשלת: מרכז גוש נתניהו הוא כ-49-52.
• כאשר הרשימה עוברת: המרכז עולה לכ-53-56.
• מעבר הרשימה לבדו עדיין אינו מבטיח 61.

7.4 השתתפות החברה הערבית

• השתתפות סביב 62%: כ-13-14 מנדטים ערביים.
• סביב 68%: כ-14-16.
• סביב 72%: כ-15-17.

ההשפעה העיקרית היא הגדלת הגוש החוסם, לא יצירת קואליציה ציונית חלופית.

7.5 השתתפות חרדית

ירידה מתונה עשויה לגרוע עד מנדט; ירידה חריגה יכולה לגרוע שניים עד שלושה. מאחר שהמפלגות החרדיות אינן קרובות כרגע לאחוז החסימה, מדובר בסיכון השתתפות ולא בסיכון מחיקה.

7.6 הנדל-זליכה

מעבר הרשימה עשוי להוסיף ארבעה מנדטים למרחב המתנגד לנתניהו, אך גם להגדיל את מספר שחקני הווטו. לכן המעבר מחזק את גוש החסימה יותר משהוא מחזק בהכרח את היכולת להרכיב ממשלת שינוי.

8. תרחישים

תרחיש א׳: ממשלת שינוי או מיעוט, 32%

הסקרים מפיקים רוב חוסם ברור; עמך ישראל נכשלת או שאינה מקרבת את הימין ל-61; ומפלגה ערבית מסכימה לתמיכה מבחוץ או להימנעות. מפלגות המרכז מקבלות את המתווה כמהלך מוגבל בזמן או כממשלה בעלת קווי יסוד מצומצמים.

סיכון מרכזי: וטו של מפלגת מרכז או התנגדות להישענות ערבית.

תרחיש ב׳: המשך ממשלת מעבר, 30%

גוש נתניהו אינו משיג 61, אך גם מתנגדיו אינם מצליחים להפוך את הרוב החוסם לרוב משביע ממשלה. ריבוי שחקני הווטו יוצר שיווי משקל משתק שבו לכל צד יכולת למנוע ממשלה, אך לא להקים אחת.

סיכון מרכזי: התמשכות משא ומתן והחרפת משבר הלגיטימציה.

תרחיש ג׳: אחדות, רוטציה או פיצול, 20%

לאחר כישלון שני מסלולי הרוב, נוצר לחץ להסכם חוצה־גושים. ההסדר עשוי לכלול רוטציה, ממשלה קצובה, חילופי מועמד לראשות הממשלה או חבילת הסכמות בנושאי ביטחון, גיוס, ועדת חקירה ותקציב.

סיכון מרכזי: וטו אישי של ראשי המפלגות וחוסר אמון באכיפת הרוטציה.

תרחיש ד׳: ממשלת ימין צרה, 13%

התרחיש דורש בדרך כלל מעבר של עמך ישראל, שיעור הצבעה חרדי גבוה, השתתפות ערבית נמוכה מהבסיס ותוצאה הקרובה יותר לסקרים הגבוהים מאשר לקונצנזוס.

סיכון מרכזי: כישלון אחת ממפלגות הימין או אובדן של מנדט־שניים עקב שיעורי הצבעה.

תרחיש ה׳: בחירות חוזרות, 5%

כל מסלולי ההרכבה נכשלים בתוך התקופה החוקית והמערכת חוזרת לבחירות.

ההסתברות הנמוכה מתייחסת להחלטה מהירה על בחירות חוזרות בתוך 90 יום. בטווח של שנה ההסתברות גבוהה יותר, משום שגם ממשלת מעבר ממושכת עשויה להסתיים בסבב נוסף.

9. חלופת טעות הסקרים

ייתכן שרוב הסקרים מחמיצים באופן שיטתי מצביעי ימין, מסורתיים וחרדים בעלי שיעור הצבעה גבוה. אם במקביל:

• עמך ישראל עוברת.
• ההשתתפות החרדית גבוהה מ-80%.
• ההשתתפות הערבית נשארת באזור 62-64%.
• פער המוטיבציה בין הגושים נסגר.
• כמעט שאין קולות ימין לרשימות שאינן עוברות.

גוש נתניהו עשוי להגיע ל־58-61 מנדטים, בניגוד למרכז התחזית.

מנגד, כישלון עמך ישראל, מעבר הנדל-זליכה, ירידה חרדית והשתתפות ערבית מעל 70% יכולים להוריד את גוש נתניהו ל-47-49. גם בתרחיש כזה אין ממשלת שינוי אוטומטית, משום שהחסם הקואליציוני נותר בעינו.

נספח מקורות ומראי מקום

מקורות יסוד

1. מכון דעות, "מי ינצח בבחירות? כנראה שאף אחד וממשלת מעבר עדיין הסבירה, עם יתרון לימין" (הגדיר את התחזית כעדכון הסתברותי־שיפוטי וזיהה את מפלגות הסף ואת ריבוי שחקני הווטו כמוקדי ההכרעה), 13.10.2026, ניתוח מכון דעות מ-13 באוקטובר 2026
2. מכון דעות, "הבחירות יוכרעו באחוז החסימה?" (שימש קו בסיס להשוואת שינויי ההסתברות בין ספטמבר לאוקטובר), 10.09.2026, ניתוח אחוז החסימה מספטמבר 2026
3. מקורות מידע - מכון דעות (כולל מאגרי סקרים, מדד 120, קולות נודדים, סקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ותוצאות ועדת הבחירות המרכזית), מקורות המידע של מכון דעות

מאגרי נתונים

4. קולות נודדים, https://kolot-nodedim.netlify.app
5. מדד 120, https://madad120.co.il
6. ועדת הבחירות המרכזית, https://www.bechirot.gov.il
7. המכון הישראלי לדמוקרטיה, https://www.idi.org.il

מאגרי סקרים וניתוח

8. ElectionOwl, https://x.com/electionowl
9. Skarim.org, https://www.skarim.org
10. Israel Election Tracker
11. Israeli Election Polls Database

רקע תאורטי

12. ‎George Tsebelis, Veto Players.
13. ‎William Riker, The Theory of Political Coalitions.
14. ‎Laver & Schofield, Multiparty Government.
15. ‎Shapley & Shubik, Power Indices.
16. ‎John Banzhaf, Voting Power and Power Indices.
17. ‎Bueno de Mesquita et al., The Logic of Political Survival.