האם נתניהו בדרך לכהונה נוספת? בהסתברות של 62.2% ועל בסיס מגוון סקרים עדכני ומדדי כוח פוליטי - נראה שכן.

במפת המפלגות כיום ובהתעלם מאפשרויות מיזוג והצטרפות רשימות, הכרסום במוסדות הדמוקרטיים, יוזמת הגוש השמרני להוצאת מפלגות ערביי ישראל מחוץ לחוק ותיאוריות הקונספירציה בנוגע לטוהר הבחירות - אפשר לבחון מגמות וסקרים ולשער מה סיכויי נתניהו להרכיב את הממשלה הבאה.

בסקרי עומק המפלחים מתלבטים ומראים נאמנות גבוהה של מצביעי נתניהו לאיש עצמו ולא לדרך או רעיון - נראה כי הליכוד בדרכו ל-30 ויותר מנדטים ויחבר את הציונות הדתית לגוש ימני שימנע אובדן 3-4 מנדטים (שלא נספרים בתחשיבי הגוש). כמו כן, החבלות הפוליטיות מאסון ה-7.10 הולכות ודוהות וההפיכה המשטרית ממשיכה במלוא המרץ. מצד אחד ומצד שני בגוש האזרחי-שמאלי ממשיכים בהתנהלות פוליטית כושלת וחסרת תכלית, שמביאה 2-3 מפלגות להתנדנד על אחוז החסימה (יש עתיד, בל"ד וכחול לבן ולפני איחודים כאלו ואחרים).

אמנם הרכבת קואליציה שמרנית-ימנית לא ניראת מציאותית כרגע והציבור מתנגד לה בכל סקר, אבל בניתוח קר - נראה כי נתניהו הצליח להפוך את המגמה ועם מהלך מדיני או שחרור חטופים מלא ודחיית הבחירות ככל המתאפשר, סיכוייו הולכים ומשתפרים.

עבור הגוש האזרחי-שמאלי, זוהי אזעקת אמת ועבור הגוש השמרני-ימני זה סימן לחרוק שיניים ולהתכנס סביב מנהיג הגוש.

רוצים להגיב? אפשר פה, ברשת X ונשמח לשמוע

נתניהו הגוש ומציאות מאזן הכוחות הפוליטי המעשי

נתניהו מתנהל מזמן כגוש פוליטי ולא כפרט או מובילה של מפלגה.

כבר הוכח בעבר, כי הוא פוליטיקאי משופשף שלא מותיר אבן על אבן, במאמץ לשרידות הפוליטית שלו וכמנהיג גוש הוא לא יאפשר אובדן מנדטים בפיצולים פנימיים.

בשנת 2019, פעל לאיחוד בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי - תקומה, ועוצמה יהודית והציע שריון במקום ה-28 ברשימת הליכוד והביא ליצירת רשימת "הימין המאוחד" [1]. בבחירות 2023 לכנסת ה-25, נתניהו פעל באופן ישיר כדי לאחד את מפלגות הימין הקיצוני - הציונות הדתית ועוצמה יהודית - לריצה משותפת ואכן הרשימה המאוחדת נקראה "הציונות הדתית – עוצמה יהודית". לכן, יש להניח כי גם בבחירות הקרובות יוודא כי אובדן המנדטים לגוש יהיה מינימאלי.

לכן בניתוח משולב של תיאוריות פוליטיות ועל בסיס כלל הסקרים המופיעים בטור - כולל ברייקינג, מעריב ופילבר - ובאמצעות סימולציית מונטה קרלו של 10,000 תרחישים וכלים חישוביים - החל ממשפט אי-האפשרות של ארוו ועד לאלגוריתם שפליי-שוביק - עולה כי ההסתברות שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה עומדת על 62.2% והמשקף את עוצמתו הפוליטית של הליכוד, הן מבחינת מספר המנדטים והן מבחינת כוח מיקוח בקואליציות אפשריות.

אבל זה לא רק עניין של מנדטים אלא של מיקוח. כשמכניסים למשוואה את מדדי הכוח הפוליטי (Shapley Value ו-Banzhaf Power Index) - מתקבלת תמונה ברורה: הליכוד הוא השחקן הדומיננטי ביותר. בנט, שממוקם שני, מציג כוח מיקוח משמעותי אך נחות. שאר המפלגות - ש״ס, הדמוקרטים, ישראל ביתנו - נעות בין שותפות אסטרטגיות ללשון מאזניים, אך אף אחת מהן לא יכולה להרכיב ממשלה בלעדית או להכתיב תנאים.

הציון המשוקלל, שמחשב את השפעתה הכוללת של כל מפלגה לפי גודלה ומיקומה האסטרטגי, מציב את הליכוד בראש בפער ניכר והוא נהנה גם מתמיכה ציבורית רחבה וגם ממעמד אסטרטגי בקואליציות. המשמעות: גם אם הסקרים מציגים תמונה של "שוויון גושי", בפועל - כשמכניסים את כללי המשחק לתוך המודל - נתניהו נהנה מיתרון מבני. תיאוריית הלכידות המינימלית מצביעה על כך שהוא יכול להרכיב קואליציה עם מספר שותפים מצומצם, תוך שמירה על רוב. תיאוריית הבחירה הציבורית ותיאוריית האג'נדה מחזקות את ההבנה כי סדר היום הציבורי אינו מהווה חסם משמעותי עבור מצביעי הליכוד, והנאמנות האישית לנתניהו גוברת על שיקולים אידיאולוגיים או פרלמנטריים. כך שמצביעי הליכוד לא מצביעים על בסיס מדיניות - אלא על בסיס זהות. ובפוליטיקה הישראלית של 2025, זה כנראה המטבע החזק ביותר.

מסקנות אלו אינן חד פעמיות והן המשך לניתוח מצבו הפוליטי של נתניהו בעקבות קריסת הקואליציה ביולי 2025 ושחזתה הסתברות נמוכה ליציאה מהירה לבחירות.

קראתם עד פה? סיימתם!
ההרחבה נועדה למתעניינים.ות בניתוח העומק שעל בסיסו התקציר שלמעלה ומהווה הרחבה אקדמית-מדעית שלו.

מגמות בסקרים ורקע מדעי

פודקאסט "ברייקינג משברים פוליטיים"

בפודקאסט "הסקר" [2] מתאריך 5.8.25, הוצג סקר מוזמן מטעם מכון מנחם לזר: הליכוד 25, בנט 22, הדמוקרטים 11, ישראל ביתנו 11, שס 9, יש עתיד 8, יהדות התורה 7, עוצמה יהודית 6, אייזנקוט 6, כחול לבן 5, רעמ 5, הרשימה המשותפת 5 (לא עוברים: הציונות הדתית, בל"ד). סה"כ הקואליציה 47 והאופוזיציה 63, המפלגות הערביות 10

כאשר בוחנים את השפעת הדחת ח"כ יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין על חלוקת המנדטים, עולה כי:

1. אדלשטיין בראשות הליכוד: 18 (בנט 23; עוצמה יהודית: 10;יהדות התורה: 8; ציונות דתית: מתקרבת לאחוז החסימה)
2. אדלשטיין, רץ עם בנט: 22 מנדטים (ללא שינוי)
תוצאות הסקר מראות כי בפועל ובניגוד לסקרי "מצב רוח" - עבור מצביעי הליכוד והגוש השמרני ימני, נושא חוק הגיוס והשיוויון בנטל כלל אינו שיקול בהצבעה. למעשה אפשר לקבוע כי נאמנות מצביעי הליכוד היא אישית לנתניהו והרבה יותר מכל חקיקה בנושא. ולעדות אדלשטיין, שהודח על נושא זה (כי לכאורה עצר "בגופו" את החקיקה), לא יצר לעצמו מחנה ולא זוכה לתמיכה ולמעשה אף מאבד מנדטים לליכוד, לא מביא מנדטים עצמאית ומוריד לבנט מנדטים (ששם את נושא הגיוס כציר מוביל בקמפיין שלו, נקודה למחשבה עבורו).

בסקר שפורסם בפודקאסט מתאריך 6.8.25 [3], שבוצע על ידי מנחם לזר ועם מתודולוגיה המאפשר פילוח מדויק ואמין יותר: ליכוד 32 מנדטים, בנט 23, הדמוקרטים 10, שס 10, ישראל ביתנו 9, אייזנקוט 8, יהדות התורה 7, עוצמה יהודית 6, יש עתיד 5, הרשימה המשותפת 6, רע"מ 4 (המחנה הממלכתי והציונות הדתית - מתחת לאחוז החסימה). בפילוח מתלבטים (5% לא יודע) כ-70% מזדהים בשאלות המשך עם מפלגות האופוזיציה (בניגוד למתודולוגיית פילבר שמזהה את רובם עם הליכוד כברירת מחדל). מעניינת הנאמנות הנמוכה אצל מצביעי ישראל ביתנו והגבוהה אצל מצביעי הדמוקרטיים ובדומה לנאמנות הגבוהה של מצביעי הליכוד לנתניהו עצמו ולא לרשימה. מדדי נאמנות כאלו, לרוב מנבאים באופן טוב את תוצאת המנדטים של הרשימה.

סקרי מעריב

תוצאות סקרי מנדטים שפורסמו ב"מעריב" במהלך שנת 2025 [4], בהתבסס על שלושה סקרים מרכזיים שנערכו על ידי מכון "לזר מחקרים" בשיתוף Panel4All:

סקרי פילבר (Direct Polls)

סקרי שלמה פילבר [5], אמנם לא זוכים לפרגון מקצועי, אבל בהחלט מאפשרים להבין טוב יותר את הלך הרוח והמחשבה בגוש השמרני-ימני ושאינו בא לידי ביטוי נכון בסקרים של ערוצי החדשות המרכזיים.

ניתוח אלגוריתמי ומדדי כוח

תוצאות ניתוח מדדי הכוח הפוליטי, בהתבסס על תוצאות כלל הסקרים המוצגים וכן תיאוריות, מדדים ואלגוריתמים מתורת המשחקים ומדע המדינה:

הסתברות להרכבת ממשלה על ידי נתניהו (ליכוד)

≈ 62.2% (לפי סימולציית מונטה קרלו של 10,000 תרחישים בהם ממשלה נחשבת "מוצלחת" אם הקואליציה כוללת לפחות 61 מנדטים והליכוד הוא חלק ממנה ובכל סימולציה נבחרות מפלגות באופן אקראי עד שמצטברים לפחות 61 מנדטים. נבדק האם הליכוד נמצא בקואליציה ומספר הפעמים שבהן הליכוד נמצא בקואליציה מנצחת חלקי מספר הסימולציות הכולל).

הנה טבלת המדדים לכל מפלגה, המבוססת על ניתוח אלגוריתמי של כלל הסקרים המופיעים בטור:

📊 טבלת מדדי כוח פוליטי לכל מפלגה

הסברים למדדים

• Shapley Value: מדד מתורת המשחקים שמעריך את תרומת כל מפלגה להרכבת קואליציה מנצחת.
• Banzhaf Power Index: מדד שמודד את השפעתה הקריטית של מפלגה על הכרעות בקואליציה.
• ממוצע מנדטים: ממוצע מספר המנדטים של כל מפלגה לפי כלל הסקרים המופיעים בטור.
• ציון משוקלל: שקלול של כוח פוליטי תאורטי עם גודל אלקטורלי, להערכת השפעה כוללת.

מקורות

[1] אתר כיפה, https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99/944525-%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%92-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F/
[2] ברייקינג - משברים פוליטיים, https://wbn.co.il/podcasts
[3] פודקאסט "הסקר" 5.8.25, פרק ספיישל - הסקר - ברייקינג - המשברים הפוליטים - Apple Podcasts
[4] ברייקינג, 6.8.25, ברייקינג | שני סקרים בלעדיים ו… - ברייקינג - המשברים הפוליטים - Apple Podcasts
[5] סקרי מעריב, מעריב תגיות | סקר מנדטים
[6] סקרי ישראל היום, 12 או 14: הסקר של מי צודק? | ישראל היום