לישראל חלון הזדמנויות ייחודי לסדר אזורי חדש, לא רק צבאי אלא כלכלי ואזרחי, שיבטיח יציבות ארוכת טווח. דיל ה-100 הערבי-אסלאמי יכול להפוך את ישראל למעצמה אזורית אמיתית, עם שותפויות שמעבר להסכמי אברהם.

בישראל אוהבים להאמין שהסכמים פוליטיים הם תוצאה של אידיאולוגיה, אבל בפועל הם כמעט תמיד תולדה של מציאות לוחצת. מאחורי המילים הגדולות וההבטחות המצלצלות מסתתרת אמת פשוטה: מי שמבקש לשרוד מוכן לשלם כל מחיר, ומי שמבקש לשנות מגלה שהמחיר גבוה מהצפוי. השאלה האמיתית היא לא מה כתוב על הנייר – אלא איזה סדר יום הוא מייצר, ואת מי הוא באמת משרת.

רוצים להגיב? אפשר פה, ברשת X ונשמח לשמוע

מדינות רבות במזה"ת נמצאות במצב של "מדינה כושלת" (Failed State). המלחמות בסוריה, לבנון, תימן, לוב, סודאן ועיראק והקונפליקט המתמשך בין ערב הסעודית לאיראן, המכונה גם המלחמה הקרה האזורית, הובילו למוות, הרס ופליטות בקנה מידה עצום. הכאוס הזה הפך לכר פורה של תנועות התנגדות אסלאמיות שונות, אשר מטרתן כינון סדר פוליטי-דתי אחר המאיים גם על קיומן של מדינות שפחות נפגעו מהמלחמות האזוריות. ערב הסעודית הבינה כי עשור וחצי של מלחמות במזה"ת הובילו אותו לנקודת שפל היסטורית, המסכנת אותה ואת בעלות בריתה.

בנובמבר 2024 התרחש בריאד שבערב הסעודית מאורע נדיר. מדינות הליגה הערבית וועידת המדינות האסלאמיות קיימו מושב משותף מיוחד שבו הוצג בפניהן עתיד המזה"ת לדור הבא. עתיד זה כלל אינטגרציה כלכלית-מדינית, סיום הקונפליקטים בין ובתוך מדינות ומאבק משותף בתנועות ההתנגדות האסלאמיות השונות. בועידה זו הוצג חזון חדש ומקיף שבו הוצע תהליך שיקום משמעותי, בהשקעה של מאות מיליארדי דולרים, במטרה לחזק את המדינות הכושלות ולהציע אלטרנטיבה לכאוס הנוכחי. הועידה דנה גם בהצעה לסיום הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, תמורת נורמליזיצה שתכלול מדינות ערביות ומוסלמיות רבות.

🌐 חלון הזדמנויות נדיר לישראל

הצעה לנורמליזציה אזורית ואסלאמית עם ישראל נוסחה לפני שני אירועים מכוננים: הפלת משטר אסד בדצמבר 2024 ומלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025. חשיבות האירועים האלו להצעת הנורמליזציה עם ישראל הם משמעותיים. ראשית, הפטרונות האיראנית על סוריה לא איפשרה לה מדיניות חוץ עצמאית בכול הנוגע לישראל ולמדינות ערביות אחרות. כעת המשטר החדש הרבה יותר פתוח לרעיונות מדיניים מול ישראל מאשר הקודם. המשמעות היא יכולת מימוש טובה יותר לחזון האינטגרציה האזורית. שנית, איראן הושפלה במערכה מול ישראל כאשר מטוסי חיל האוויר חגו באין מפריע מעל טהראן, פגעו בצמרת הבטחונית של איראן וביחד עם ארה"ב תקפו מתקני גרעין אסטרטגיים. איראן למעשה איבדה את מעמדה כמעצמה החזקה ביותר במזה"ת, כזו היכולה להכתיב מהלכים מדיניים לאחרים, גם באמצעות שימוש בכוח צבאי, כמו טבעת האש שכיתרה את המזה"ת. מלבד סוריה איראן איבדה הלכה למעשה גם את לבנון, עזה ותימן ומעמדה בעיראק חלש מאי-פעם.

המעמד החדש המוחלש של איראן הוא יותר מאשר בשורה מצויינת עבור ערב הסעודית. כעת היא יכולה לנסות ממש את חזונה למזה"ת חדש. המכשול העיקרי, עבורה ועבור ציר המדינות הערביות והמוסלמיות המתונות, היא ישראל. מהסיבה הזו החליטו מנהיגי מדינות כמו ערב הסעודית, האמירויות, מצרים וירדן, לפתוח בבליץ מדיני אזורי וגלובלי נגד ממשלת ישראל. המטרה הייתה לגייס את מרבית מדינות העולם להכרה במדינה פלסטינית, לבודד את ישראל וללחוץ על ארה"ב כדי להכריח את נתניהו להפסיק את המלחמה בעזה, לזנוח את רעיון הסיפוח של הרצועה וחלקים מהגדה המערבית ולהתחייב לתהליך מדיני שבסופו תקום מדינה פלסטינית. הבליץ הכיע לשיאו בספטמבר 2025 כאשר הכינוס עצרת האו"ם 80% ממדינות העולם הכירו במדינה פלסטינית עצמאית. יתרה מכך, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נאלץ להפגש עם מנהיגים ערבים ומוסלמים שדרשו ממנו לאמץ את היוזמה הערבית-אסלאמית. בתקשורת הערבית נרמז כי לעת עתה לא יממושו עסקאות הענק במאות מיליארדי דולרים, להן התחייבו בביקור טראמפ לפני כמה חודשים, כול עוד המלחמה בעזה נמשכת. כדי לשכנע את טראמפ כי הדיל שהן מציעות תואם גם את האינטרסים הישראלים הן התחייבו לשלוח כוח ערבי ואסלאמי גדול לעזה כדי לוודא שהחמאס יפורק מנשקו ויסולק מהשליטה בעזה, להשקיע עשרות מילארדי דולרים בשיקום הרצועה ולהעניק לטראמפ את ההובלה של תהליך הנורמליזציה הערבי-אסלאמי עם ישראל, מעין רמז כי בכך יובטח לו פרס הנובל לשלום הנכסף.

לישראל זהו חלון הזדמנויות ייחודי, כפי שטענתי במאמריי על עליית מדינות הלאום: אנחנו יכולים להוביל סדר אזורי חדש, לא רק צבאי אלא כלכלי ואזרחי, שיבטיח יציבות ארוכת טווח. דיל כזה יכול להפוך את ישראל למעצמה אזורית אמיתית, עם שותפויות שמעבר להסכמי אברהם.

🏛️ השורה התחתונה: ישראל חייבת להנהיג, אך קודם – להתאחד

ביצועו של "דיל ה-100" תלוי בישראל עצמה. כפי שכתבתי על המשבר הפנימי שלנו, איך נוביל אזור כש"הבית בוער"? עלינו לייצר קונצנזוס לאומי סביב חזון מדיני, אחרת נפספס את הרגע. זה הזמן לשילוב בין כוח צבאי להיגיון דיפלומטי - רק כך נהפוך את הדיל מחלום למציאות.

כעת כולם ממתינים האם טראמפ ישכנע ו/או יצליח לכפות על נתניהו את דיל ה-100 הזה. לישראל יש שתי אפשרויות עיקריות:

הסכמה למהלכים האלו ולמעשה בכך היא תקטוף את פירות ההצלחה מול חזבאללה ואיראן, תסכל סופית את המהלך האסטרטגי של יחיא סינוואר מה-7.10.23 שנועד לסכל נורמליזציה כוללת עם ישראל, תשחרר את החטופים ותסיים את המלחמה כאשר החמאס לא רק מובס צבאית אלא גם מדינית.

האפשרות השנייה, נתניהו יסרב בטענה המוזרה כי מדינה פלסטינית היא פרס לחמאס, בעוד המציאות הפוכה לגמרי. ההשלכות של הסירוב הן בלתי נתפסות מבחינה ביטחונית, כלכלית ומדינית. מאחר ומשמעותן היא גם נצחון אסטרטגי של החמאס וגם מפלה כוללת של ישראל.

במבט צופה פני עתיד, אפשר להעריך שהדיל הזה ריאלי בטווח הארוך, אך דורש זהירות: במקביל להבטחות מדינות ערב נדרשות ערבויות אמריקאיות. זאת תבטיח ישראל אם תהיה השחקנית הפעילה, לא הפסיבית.