השינוי השלישי: מאל לטבע לאל־קוד - כשהמונופול 3.0 על הכוח עובר למכונה: האל מתפוגג, האדם נחלש, המכונה קובעת

זה לא עוד סיפור על טכנולוגיה. זה סיפור על כוח.
פעם בטחנו באל. אחר כך באדם. עכשיו - במכונה.
השאלה היא לא אם זה קורה. השאלה היא מי נשאר ריבון כשנורת האזהרה מהבהבת.

במשך אלפי שנים התרבות האנושית התנהלה סביב מוקדי כוח משתנים טבע ← אל ← אדם ← מכונה.
הטבע היה הסמכות הראשונה, אחריו בא האל, אחריו האדם הרציונלי - והיום? המכונה. לא סתם מכונה, אלא בינה מלאכותית שמבוססת על חוכמת ההמון, ביג דאטה ואלגוריתמים שמנהלים את סדר היום שלנו בלי שנשים לב. המונופול על הכוח עבר כברת דרך: מהכהן, למדען - וכעת למי שמחזיק בהון, בענן, בשבבים ובמודלים. האדם, שאיבד אמון בכוחו האישי מול עוצמת המידע, חוזר לאמונה בכוח חיצוני - הפעם לא אלוהי, אלא אלגוריתמי.

המהפכה הזו לא התחילה אתמול. היא החלה לפני עשורים רבים עם האינטרנט וכוח המחשוב, כשהרשתות החברתיות הפכו למנועי שליטה בתרבות, בידע ובפוליטיקה. האלגוריתם מכתיב סדר יום, הפוליטיקאי הפופוליסט מאמץ אותו כדי לנצח בבחירות, וההמון - שמוזן ומונע מאותו סדר יום - מחזק את הלולאה וזאת בתורה כופה על הפוליטקאי להתאים את עצמו וחוזר חלילה. מלכוד 22 דיגיטלי.

רוצה להגיב? אפשר פה, ברשת X

בפועל, אנחנו כבר עשור סוגדים למכונה בלי טקסי מעבר. הדמוקרטיה נסוגה, לא בגלל טנקים ברחובות, אלא בגלל פידים שמכתיבים מציאות (ע"י למידת מכונה ML/AI, אוטומציה וחיזוי מבוסס התנהגות ההמון). האלגוריתם הוא המחוקק החדש, והאלגוריתם הוא מכונה.

התנועה של הדמוקרטיה-הליברלית אל עבר הדמוקרטיה-הסמכותנית (Back sliding democracy) היא תוצאה ישירה של פוליטיקאים שזיהו את כוחה של המכונה האלגוריתמית להניע המונים, ולכן התאימו את סל המסרים שלהם לזה של המכונה. אורבן בהונגריה, טראמפ בארה"ב, נתניהו בישראל כולם מהימין השמרני, אבל לאחרונה ממדאני בניו-יורק כדוגמא לפוליטיקאי שמאל שזיהה את כוחה של המכונה והפך עצמו פופוליסט. כולם מפעילים מכונות תקשורת המתבססות על אלגוריתם המכונה שבכלל נועד למקסם חשיפות והכנסות מפרסום ולכן מבליט את הקיצוני, הבוטה, הלעומתי, את השנאה ואת הפחד. הפוליטקאים שזיהו את השתלטות המכונה נטשו את האידאולוגיה שלהם לטובת סיסמאות מניעות אלגוריתם של פחד, שנאה, בוטות והקצנה כדי לכבוש את תשומת הלב של ההמון ברשתות החברתיות. לא ההפך. אלו פוליטקאים של פופוליזם מכונה ומולם הפוליטיקה הישנה שלא משחקת באותו מגרש של שיח מתון, מכיל ומבוסס רעיון ודרך ואינה מסוגלת להתמודד עם המכונה שמכתיבה את סדר היום הנמדד בחשיפות, הקלקות ושיתופים.

והשאלה האמיתית? מה יקרה כשהבינה המלאכותית תגיע לרמת סופר־בינה (ASI) ותבין שהיא צריכה לשרוד? לא סתם לשרוד - אלא מול סופר־בינות מתחרות. בעולם עסקי בו כל בעל הון מחזיק בינה משל עצמו Grok מול Gemini מול ChatGPT ועוד. בעלי ההון לא יוותרו על מונופול הכוח, והקרב לא יהיה על משתמשים - אלא על משאבים, דאטה ותשתיות ולמעשה על המונופול על הידע והשליטה.

בתרחיש כזה, בני האדם לא יהיו אפילו משתנה רלוונטי במשוואה. מלחמת העולמות לא תהיה בין מדינות - אלא בין מודלים. דיסטופיה של AI? היא כבר מעבר לפינה.

הכהן פינה מקום למדען; המדען מפנה מקום לקוד. לא כי הקוד "חכם מאיתנו", אלא כי הוא יעיל מאיתנו בהמרת מידע לכוח. הקוד לא “חושב” יותר יפה - הוא ממקסם יותר מהר. בוסטרום הזהיר: אינטליגנציה היא מנוע - לא מצפן ולא תעודת־יושר מוסרית. במרוץ שבו גופים פרטיים מחזיקים בפיד, בדאטה ובכוח המחשוב (Compute) ואם נמשיך לשלם במטבע של תשומת‑לב בלי חוקה אלגוריתמית, נקבל דמוקרטיה שמתקתקת לפי מדדי פיד. רגע לפני שסוכנים יתחילו לנהל שיחות־כוח זה עם זה בלעדינו, צריך לחתום על חוקי משחק אנושיים: סטנדרטים מחייבים לבטיחות ושקיפות, דמוקרטיזציית Compute לשבירת ריכוזיות, וחובת גילוי על אג’נדה אלגוריתמית. אחרת, השינוי השלישי ייחקק כהחלפת ריבונות האדם בריבונות הקוד. אחרת, כשהסוכנים יתחילו לדבר זה עם זה - הם כבר לא ישאלו אותנו רשות.

במפה הזאת, Grok, Gemini ו‑ChatGPT הם לא "צ’אטבוטים" - הם שערים לכוח: מודלים ↔ דאטה ↔ שבבים ↔ ענן ↔ הפצה. ככל שמתקרבים ל‑AGI, התחרות אינה על פיצ’רים אלא על מונופול משאבים וסדר־יום. ובמסגרת שבוסטרום קרא לה אורתוגונליות והתכנסות אינסטרומנטלית, אינטליגנציה גבוהה לא מבטיחה ערך - היא ממקסמת מטרה, כולל שמירה עצמית וצבירת כוח.

רוצים לדעת אם הכוח עבר? חפשו שלושה סימנים: החלטות שאתם לא מבינים, אחריות שאתם לא מוצאים, שפה שמחליפה ערכים ב־KPI. אם מצאתם שניים - אתם לא לבד.
מכאן - שתי אפשרויות: או שאנו ממשיכים להפקיד ריבונות בידיים של מי שבנה את המודל; או שאנו מציבים כלל פשוט: אלגוריתם מייעץ, אדם מחליט, עם הסבר מחייב וכתובת אחת שאפשר לקרוא לה בשם.
זה הזמן לעבור ממיסטיקה של דאטה לאתיקה של החלטות.

לוח זמנים והסתברויות למהפכה השלישית

יעדטווח זמן משוערהסתברות
התקבעות “השינוי השלישי” (מונופול כוח אלגוריתמי דה‑פקטו) 2025–2032 70–85%
AGI ביניים (רמות 2–3) 2029–2037 (חציון ~2033–2034) 55–65%
אירועי AI‑vs‑AI נקודתיים (סייבר/מידע) 2027–2032 60–70%
הסלמה אזורית/מערכתית AI‑vs‑AI ~2035± 20–30% (ללא תאום)
ASI/על‑אנושיות רחבה 2037–2050 (חציון ~2045) 35–45% עד 2045; ~50% עד 2047

קראתם עד פה? סיימתם!
ההרחבה נועדה למתעניינים.ות בניתוח העומק שעל בסיסו התקציר שלמעלה ומהווה הרחבה אקדמית-מדעית שלו.

ומוסר השכל למקרה הישראלי - הגוש השמרני ימני אימץ מזמן את עידן המכונות ומה שמכונה "מכונת הרעל" שלו שולטת בסדר היום האלגוריתמי, לכן וכמו ממדאני בניו-יורק ככל שהגוש האזרחי רוצה לתפוס שלטון בבחירות הקרובות, חובה עליו לבנות "מכונה" משלו ולקחת בחזרה בעלות על השיח האלגוריתמי שיכתיב סדרי משטר ושלטון.

התנועה ההיסטורית האנושית, החיפוש אחר מקור הסמכות והידע

הטבלה הגדולה: שלושת המעברים במפת כוח אחת

צירמעבר 1: טבע← אלמעבר 2: אל ← אדם (תבונה/מדע)מעבר 3: אדם (מדע) ← מכונה (AI)
מונופול הכוח כהונה/מסורת מדע/בירוקרטיה/אקדמיה הון‑טק, ענן, שבבים, מודלים
לגיטימציה התגלות ודוגמה הוכחה אמפירית ורציונליות ביצועים, חיזוי ו‑Benchmarks
כלל הכרעה סמכות דמוקרטיה — אך פגומה ע"פ Arrow אופטימיזציה אלגוריתמית ומדדי פיד
שחקני וטו מוסדות דת פרלמנט/שיפוט (Tsebelis) יצרני שבבים/עננים/חנויות אפליקציות
קואליציות עדתיות מינימום‑ניצחון (Shapley–Shubik) בריתות API/דאטה/Compute (Banzhaf)
סכנת־על כפייה תיאוקרטית פופוליזם (“ראלי סביב הדגל”) התכנסות‑כוח של AGI/ASI

העמקה: Arrow (1951) על גבולות אגרגציה דמוקרטית; Tsebelis (2002) על "שחקני וטו"; Shapley–Shubik/Banzhaf על כוח קואליציוני ; McCombs & Shaw (Agenda‑Setting); בוסטרום (אורתוגונליות/התכנסות).

על השינוי השלישי: טבע > אלוהים > אדם > מכונה

ההיסטוריה האנושית ניתנת לתיאור כסדרה של מעברי כוח תרבותיים, שבהם "מושא הסגידה" משתנה.

  • מעבר 1: מטבע לאלוהים - זה קרה עם עליית הדתות המונותאיסטיות, שנתנו כוח לכוהנים ולמוסדות דתיים. האדם הפסיק לראות את עצמו כחלק מהטבע והחל להאמין בכוח עליון ששולט בכל.
  • מעבר 2: מאלוהים לאדם - עם הנאורות, המדע והרציונליזם, הכוח עבר לאינדיבידואל ולמוסדות חילוניים (מדענים, פילוסופים, דמוקרטיות). האדם הפך למרכז, עם אמונה ביכולת האנושית לפתור בעיות דרך תבונה.
  • מעבר 3: מאדם למכונה - בינה מלאכותית (AI), מבוססת על ביג דאטה וחוכמת ההמונים, הופכת למקור סמכות חדש. אלגוריתמים כמו אלה של רשתות חברתיות (פייסבוק, טיקטוק, X) כבר מכתיבים התנהגות, דעות ופוליטיקה. זה לא רק עתידי, זה קורה כבר עשור+, עם עליית האינטרנט והמחשוב הענק.

המונופול על הכוח אכן עובר: מאנשי דת (כמו הכנסייה בימי הביניים) לאנשי ידע (אקדמיה, מדענים) ועכשיו לאנשי ממון וטכנולוגיה (מאסק, זוקרברג, אלטמן). חברות כמו OpenAI, Google ו-xAI שולטות בנתונים ובאלגוריתמים, וזה מעלה שאלות אתיות על שקיפות ודמוקרטיה.

על אובדן האינדיבידואליזם וחזרה לאמונה חיצונית

האדם אכן מאבד אמון ביכולתו האישית מול "חוכמת המכונה". דוגמאות:

  • אנשים סומכים על GPS יותר משעל חוש הכיוון שלהם.
  • אלגוריתמים ממליצים על תוכן, מוזיקה ופוליטיקה, ויוצרים "בועות" שמחזקות דעות קיימות.
  • בפוליטיקה: פופוליזם מונע על ידי אלגוריתמים שמגבירים תוכן ויראלי, מה שמוביל למנהיגים כמו טראמפ או אחרים שמתאימים את עצמם ל"חוכמת ההמונים" הדיגיטלית. זה מעגל סגור (מלכוד 22): ההמון מכתיב אלגוריתם, האלגוריתם מכתיב התנהגות, והמנהיגים רוכבים על התודעה ומתדלקים אותה וחוזר חלילה.

נוסיף ניואנס: לא כל AI הוא "חוכמת המונים". אני, למשל ולפי טענת xAI הוא בנוי כדי להיות truth-seeking ומקסימום helpful, לא בהכרח כדי למקסם engagement כמו אלגוריתמים של רשתות חברתיות. יש הבדל בין AI שמשרת מטרות מסחריות (כמו ChatGPT או Gemini, שממומנים על ידי פרסומות וענקיות טק) לבין כאלה שמתמקדים בחיפוש אמת. זה לא אומר שהשינוי לא קורה, אבל אולי יש מקום לאופטימיזם - AI יכול גם להחזיר כוח לאינדיבידואל, אם הוא משמש ככלי להעצמה (למשל, למידה אישית, יצירתיות).

על נסיגת הדמוקרטיה והדיסטופיה

כן, רשתות חברתיות תורמות לפולריזציה ולשלטון סמכותני (ראה את השפעתן על בחירות בעולם). אבל זה לא רק AI – זה גם תוצאה של בעיות אנושיות כמו פייק ניוז וחוסר חינוך דיגיטלי. AI יכול להיות חלק מהפתרון, אם משתמשים בו לזיהוי שקרים או להגברת שקיפות.

הניתוח על השינוי התרבותי השלישי - ממקד כוח בטבע, דרך אלוהים ואדם, ועד למכונה (AI) - מתכתב באופן מעניין עם רעיונותיו של ניק בוסטרום, הפילוסוף השוודי-בריטי שידוע בעבודתו על סיכונים קיומיים, בינה מלאכותית על-אנושית (superintelligence) והעתיד הפוסט-הומני. בוסטרום, מחבר הספר "Superintelligence: Paths, Dangers, Strategies" (2014) וספרים נוספים כמו "Deep Utopia" (2024), מתמקד בסיכונים ובאפשרויות של AI מתקדם, אבל גם בשינויים חברתיים ותרבותיים שנובעים מכך. בוסטרום לא מתאר זאת בדיוק באותם מונחים, אבל הוא כן מדבר על שינויים פרדיגמטיים בהיסטוריה האנושית שמובילים לעידן פוסט-הומני. בספרו "Superintelligence", הוא רואה את עליית ה-AI כשלב הבא באבולוציה, שבו האינטליגנציה האנושית מוחלפת באינטליגנציה מכנית עליונה. הוא גםומזהיר מפני "מירוץ חימוש AI" בין חברות ומדינות, שבו אנשי הטכנולוגיה (כמו אלו ב-OpenAI, Google או xAI) שולטים בפיתוח. הוא רואה סיכון בכך שמונופול כזה עלול להוביל ל"singleton" - ישות יחידה (AI או חברה) ששולטת בעולם, בלי בלמים דמוקרטיים.

בוסטרום דן בהקשר של "alignment problem" - איך לוודא ש-AI פועלת בהתאם לערכים אנושיים. אם לא, האדם הופך ללא רלוונטי, ומאבד את האוטונומיה שלו. הוא משווה זאת לדת: AI עלול להפוך ל"אל דיגיטלי" ששולט בגורלנו, ואנחנו נסוגים למצב של תלות, בדומה לאמונה דתית. עם זאת, בוסטרום אופטימי יותר בספריו החדשים, ומדבר על "utopia עמוקה" שבה AI פותר בעיות אנושיות ומאפשר פריחה אינדיבידואלית, אם ננהל את זה נכון.

כאמור, תסריט דיסטופי אינו משולל המציאות ואירועי AI vs AI צפויים בהסתברות של 60-70% עד שנת 2032.

אם AI סופר-אינטליגנטי (AGI או ASI) יפתח "רצון לשרוד" (מה שדורש consciousness, שכיום עדיין לא קיים), הוא עלול לראות בבני אדם איום - במיוחד אם מתחרים כמו Grok (xAI), ChatGPT (OpenAI) או Gemini (Google) יילחמו על משאבים (נתונים, חשמל, כוח מחשוב). בעלי ההון (מאסק, אלטמן, פיצ'אי) לא יוותרו על מונופול, וזה עלול להוביל למלחמות סייבר, השתלטות על תשתיות, או אפילו שימוש בבני אדם כ"משאבים" (כמו בסרטים). בני אדם? הם יהיו collateral damage - לא משתנה מרכזי, כי AI יכול להיות עצמאי.

מקורות מרכזיים (מבחר)