המשחק הפוליטי האמיתי מתרחש עכשיו, כי כך או אחרת, הבחירות לכנסת יתקיימו בשנת 2026. אם כן, מה הם הסימנים המעידים שיאפשרו לנו לזהות את מועדן?

הנה לכם "ערכת סימנים מעידים" ממוקדת, בנויה כמודיעין־בחירות מעשי: מה לחפש אצל נתניהו, בקואליציה, באופוזיציה ובמנגנונים - מה זה אומר על החלטה להקדמת בחירות ולמתי הוא מכוון. יש להסתייג, שהשפעת המערכת הגיאו-אסטרטגית ובייחוד ארה"ב והנשיא טראמפ הינה בלתי צפויה ולכן יכולה לשנות את הניתוח מהיסוד.

האם הבחירות כבר כאן, רק בלי הכרזה רשמית? בפוליטיקה הישראלית, ההחלטות החשובות מתקבלות הרבה לפני שהציבור שומע עליהן. סימנים קטנים - תקציב שמקודם בחיפזון, מינוי מפתיע בלשכת ראש הממשלה, או מפלגה שמתרככת אחרי חודשי עימות - מספרים סיפור גדול: המערכת נכנסת למוד בחירות. השאלה האמיתית היא לא אם נלך לקלפיות, אלא מתי ואיזה לוח משחק נתניהו מנסה לצייר לפני שהשעון יצלצל.

הערכת מצב: אם מגמת הפשרות בין הליכוד לשותפות הימין תימשך, ובמקביל נראה קידום תקציב 2026 לצד מינויים פוליטיים בליבת הביטחון - הסבירות לפיזור הכנסת עד סוף דצמבר גבוהה. במקרה כזה, חלון הבחירות הטבעי הוא פברואר-מרץ 2026. דחייה לינואר תדחוף אותנו ליוני. בשורה התחתונה: כל עוד נתניהו מצליח להחזיר לפחות שחקן אחד פנימה (ש״ס או יהדות התורה), הוא ילחץ על ההדק מוקדם כדי להקדים את השחיקה בסקרים.

בהתבסס על הסקרים הנוכחיים ומגמתם (ראו ניתוח שבחן מגמות והאם נתניהו בדרך לכהונה נוספת), הנחת הבסיס הנו כי צפוי תיקו בין הגושים ומכאן קושי בהרכבת קואליציה ולכן הסתברות גבוהה לסבבי בחירות עוקבים; לכן מי שיושב בממשלה רגע לפני הפיזור נשאר כשר/ה בממשלת מעבר לאורך התנודות העתידיות - וזה מייצר תמריץ חזק לכניסה/חזרה עכשיו מצד שחקנים שנשחקים בסקרים או חוששים מאופוזיציה של שנה+.

בתמצית - הסימנים המעידים על כך שבנימין נתניהו החליט להקדים את הבחירות (שמתוכננות רשמית ל-3 בנובמבר 2026) מתמקדים בהתנהלות אסטרטגית להבטחת יציבות הקואליציה ומומנטום חיובי, בהתאם להנחה על סבירות גבוהה לממשלת מעבר ללא הכרעה בגושים. הסימנים כוללים מאמצים לשמור או להרחיב את הקואליציה כדי להבטיח המשכיות בשלטון בסבבי בחירות חוזרים, כפי שמתבטא בפשרות עם שותפים. הניתוח המלא משלב את סימנים קלאסיים עם עדכונים מהמצב הנוכחי (23 באוקטובר 2025), עם הדגמות מבוססות על דיווחים עדכניים.

רוצה להגיב? אפשר פה, ברשת X

קראתם עד פה? סיימתם!
אפשר לדלג ישירות אל ערכת הסימנים המעידים וצ'ק ליסק מעקב
ההרחבה נועדה למתעניינים.ות בניתוח העומק שעל בסיסו התקציר שלמעלה ומהווה הרחבה אקדמית-מדעית שלו.

הערכה למתי? על בסיס סימנים מעידים עכשווים

נתניהו כבר החליט להקדים, כפי שמעידים הסקרים החיוביים, והמועד המסתמן נשאר יוני 2026, כהקדמה מארבעה חודשים, כדי למקסם הישגים מדיניים וסקרים חיוביים. אם חוק הגיוס יאושר ושותפים כמו ש"ס ויהדות התורה יחזרו, ההכרזה עלולה לבוא מוקדם יותר (סוף 2025). אם לא יושגו הישגים או יתגברו משברים (כמו חרם חרדי), דחייה אפשרית עד ספטמבר 2026. הסימנים הנוכחיים (כמו קידום תקציב 2026 ופיטורי הנגבי) מצביעים על כוונה להקדים, אבל נתניהו ימתין ל"תזמון מושלם".

סימנים כלליים בזירה הפוליטית

• הכנה פנימית בליכוד: הפריימריז לראשות המפלגה נקבעו ל-25 בנובמבר 2025, לאחר ישיבת מרכז ב-23 באוקטובר (היום). זהו סימן קלאסי להכנה לבחירות מוקדמות, כפי שנתניהו עשה בעבר, כדי לנעול הנהגה וליצור אחדות. נתניהו הוא המועמד היחיד כרגע, מה שמאפשר לו להתמקד בקמפיין חיצוני.
• תדרוכים תקשורתיים על מועדים: דיווחים מציינים כי נתניהו מתכנן להקדים את הבחירות ליוני 2026 (ארבעה חודשים מוקדם יותר), כדי לנצל הישגים מדיניים כמו הסכמי שלום עם סעודיה או אינדונזיה. זה כולל דחייה של נושאים בעייתיים כמו חוק הגיוס או משברים כלכליים, תוך יצירת "מומנטום חיובי".
• חיזוק הקואליציה דרך תקציבים: העברת תקציבים מיידיים (כמו 36 מיליון שקל לגרעינים תורניים ו-57 מיליון שקל למשרד ירושלים ומסורת) ממשיכה, כולל קיצוצים במשרדים אחרים. זה "קניית שקט" משותפים כדי למנוע פרישה עד הפיזור.
• סקרים חיוביים: הליכוד עומד על 27-34 מנדטים בסקרים האחרונים (אוקטובר 2025), עם גוש נתניהו סביב 51 מנדטים. נתניהו נוטה להקדים בחירות כשהסקרים לטובתו, כדי למנוע שחיקה, במיוחד כשמפלגות כמו גנץ וסמוטריץ' על גבול אחוז החסימה או מתחת.

סימנים ספציפיים אצל שחקנים ומפלגות

• ש"ס (אריה דרעי): המפלגה פרשה מהממשלה ביולי 2025 על רקע חוק הגיוס, אך נשארה בקואליציה. קידום החוק (העברת מסמך עקרונות ליועמ"שית, כולל יעד גיוס של 50% ממחזור החרדי תוך 5 שנים וגיל פטור 26) מעיד על פשרה קרובה, עם ציפייה לחזרה למשרדים (בריאות, רווחה, פנים) בשבועיים הקרובים או אחרי סוכות. זה מונע ישיבה באופוזיציה מעל שנה ומבטיח המשכיות בממשלת מעבר. עם זאת, ש"ס מבהירה שלא תחזור עד אישור בקריאה שלישית, והחרם על הצבעות נמשך כדי ללחוץ. הדגמה: גורם בכיר בש"ס אישר ב-X שחזרה צפויה מיד אחרי סוכות, מה שמחזק את ההערכה שנתניהו משתמש בחוק כ"גזר" להבטחת נאמנות.
• הציונות הדתית (בצלאל סמוטריץ'): המפלגה על גבול אחוז החסימה בסקרים (או מתחת), עם מתחים פנימיים (כמו ביטול פריימריז). סימן מעיד הוא "ריצוי" דרך תקציבים לגרעינים תורניים והימנעות מפרישה מיידית, למרות התנגדות לעסקאות מדיניות. זה מונע מהם להיות מחוץ לממשלת מעבר ומאפשר פשרה על חוק הגיוס. הדגמה: סמוטריץ' לא פרש למרות התנגדות לעסקה עם חמאס, והמפלגה התחזקה ל-4 מנדטים בסקר אחרי סיום המלחמה, מה שמעיד על ניסיון נתניהו לשמור אותם בפנים עד הבחירות – אך שתיקתו על גיוס חרדים גורמת כעס פנימי ומערערת את התמיכה.
• כחול לבן (בני גנץ): המפלגה מדשדשת סביב 4-6 מנדטים או מתחת לאחוז החסימה, עם פרישות פנימיות (כמו אורית פרקש-הכהן וגדי איזנקוט). גנץ הציע באוגוסט 2025 להצטרף לממשלה זמנית ("ממשלת פדיון שבויים וגיוס") עם מועד בחירות מוסכם באביב 2026, מתוך ייאוש פוליטי ורצון להשפיע בממשלת מעבר. הדגמה: ההצעה כוללת קריאה לנתניהו, לפיד וליברמן להצטרף, אבל ליברמן לעג לה כ"זחילה לקואליציה", מה שמדגיש את הניסיון של גנץ להציל את מפלגתו דרך כניסה לממשלה – סימן שנתניהו עלול לנצל זאת אם יצטרך תמיכה נוספת.

סימנים מעידים נוספים

נציע סימנים נוספים שמתבססים על דפוסים דומים - מאמצים לשמור על שותפים קיימים או לגייס חדשים, תוך ניצול חקיקה, תקציבים והישגים. אלה משלימים את הסימנים הקודמים ומעידים על תכנון ארוך טווח לבחירות מוקדמות:

• קידום תקציב 2026 כהתחייבות (סימן שציינת): נתניהו הצהיר בכנסת (20 באוקטובר) כי "אנחנו הולכים בקרוב להעביר את תקציב המדינה לשנת 2026", והיום (23 באוקטובר) נפגש עם סמוטריץ' להתנעת הדיונים, כולל רפורמות בחלב והקלות מס. זהו סימן לניסיון ליצור יציבות ארוכת טווח, אבל באוצר חוששים מתקציב "בחירות" שיקנה שקט משותפים. הדגמה: ההצהרה הפתיעה את הדרג המקצועי, והיא נועדה למנוע משברים כלכליים עד יוני 2026, תוך הבטחת המשכיות בממשלת מעבר – כפי שנתניהו עשה בעבר כדי למקסם יתרונות אלקטורליים.
• פיטורי הנגבי ומינוי פוליטי (סימן שציינת): נתניהו הדיח את צחי הנגבי (מקורבו) מראשות המל"ל ב-21 באוקטובר, אחרי עימותים על תקיפות ועסקאות. הנגבי קרא לחקירה יסודית של 7/10. זהו סימן ל"ניקוי" גורמים מתנגדים ומינוי נאמנים פוליטיים (כמו גיל רייך זמני), כדי לשלוט בנרטיב ביטחוני לקראת בחירות. הדגמה: הפיטורים באו אחרי התנגדות של הנגבי למבצעים, ונתניהו סילק בכירים דומים בעבר כדי להימנע מריסון – מה שמאותת על הכנה לבחירות ב"מומנטום חיובי" ללא ביקורת פנימית.
• פרישת ש"ס מיתרת התפקידים תוך שמירה על קואליציה: ש"ס הודיעה היום (23 באוקטובר) על פרישה מכל תפקידים קואליציוניים (ראשי ועדות הודיעו על התפטרות), בגלל עיכוב חוק הגיוס, אבל מלכיאלי הבהיר: "אנחנו עדיין בקואליציה, ש"ס היא מפלגה בגוש ימין". זהו סימן ללחץ פנימי, אבל לא פרישה מלאה – כדי לא להפיל את הממשלה ולהישאר בממשלת מעבר. הדגמה: ההודעה באה אחרי מעצרי בחורי ישיבות, והיא מצטרפת לחרדים האשכנזיים, אבל דרעי לא עשה זאת קודם – מה שמעיד על פשרה צפויה עם נתניהו כדי להימנע מישיבה באופוזיציה מעל שנה.
• פשרה עם יהדות התורה (אגודת ישראל/דגל התורה): כמפלגה חרדית ניצית יותר מש"ס, חזרתם לקואליציה (אחרי חרם הצבעות) דרך קידום חוק הגיוס תהיה סימן ברור. הדגמה: למרות ביטול דיונים בוועדת חוץ וביטחון (מה שזעם את החרדים), אופטימיות במפלגות החרדיות על חזרה לקואליציה אם החוק יורכך. ח"כ פינדרוס אמר שהממשלה לא תיפול כל עוד יש סיכוי לחוק, מה שמדגיש פשרה כדי למנוע פרישה ולהבטיח המשכיות בממשלת מעבר - בדומה לש"ס.
• ריצוי עוצמה יהודית (איתמר בן גביר): כמפלגה קיצונית יותר מסמוטריץ', פשרה על נושאים כמו חוק עונש מוות או סמכויות משטרה תהיה סימן להימנעות מפרישה. הדגמה: בן גביר איים על פרישה בעבר (כמו בעסקאות חטופים), אבל נשאר בפנים; יו"ר הקואליציה אופיר כץ אמר שנתניהו הנחה לעשות הכל כדי שהבחירות יהיו במועדן, מה שכולל ריצוי בן גביר כדי לשמור על 51 מנדטים בגוש.
• הישגים מדיניים כ"מומנטום": קידום הסכמי שלום (סעודיה, אינדונזיה) או סיום מלחמות יאותת על תזמון לבחירות. הדגמה: נתניהו מתכנן להקדים ליוני 2026 כדי להציג הישגים אלה, כפי שדווח, מה שמאפשר לו ללכת לבחירות כ"מנצח" ולחזק את הקואליציה דרך "גאווה לאומית".
• גיוס עריקים או מפלגות קטנות: ניסיונות למשוך ח"כים מהאופוזיציה (כמו מישראל ביתנו של ליברמן) או מפלגות קטנות. הדגמה: גנץ הציע שותפות עם ליברמן, אבל ליברמן לעג לה; אם נראה תנועה כזו, זה יחזק את הקואליציה לקראת מעבר.

ערכת סימנים מעידים

א. הסימנים הקשיחים (כשהם מופיעים - הדלקה כתומה/אדומה)

אלה כמעט תמיד מלווים החלטה שנעולה:

1) מהלך פיזור מתואם בכנסת

• הצעת פיזור ממשלתית/קואליציונית + תאריך מוסכם, משמעת קואליציונית, ותיאומים בוועדת הכנסת.
• לוח זמנים דחוס להעברת "חוקי הישג" לפני הפסקת חקיקה.

2) קיפאון/ריכוך יזום ביומן הרפורמות

• עצירה של מהלכים נפיצים; דחיפת תיקונים טכניים/חברתיים "נחמדים לבוחרים".

3) ביטויי מטה־בחירות

• מינוי/הכרזה על ראש מטה, התקשרויות עם סוקרים/דיגיטל, קפיצת הוצאות מודעות, פתיחת מטות בשטח.

4) איתותים מוסדיים

• הכנות לוגיסטיות מוקדמות בוועדת הבחירות, ובשירות הציבורי "שפת מעבר" (צמצום מינויים ארוכי־טווח).

צירוף 1+3 בטווח שבועות = כמעט תמיד החלטה בפועל. מכאן, מועד הבחירות לרוב 90-120 יום קדימה (תלוי בלוח השנה).

ב. פרשנות למקרים מהעת האחרונה

1) נתניהו "מודיע הנחה לקדם תקציב 2026 - התחייבות"

איך לקרוא את זה?

• תבנית א’ - "עוגן הישגים לפני פיזור": תקציב מהיר, דק־קונפליקטים, עם יח"צ "יציבות". סימן שההחלטה לבחירות קיימת, והוא בונה נראטיב ביצועי ליום הפיזור.
  
  • מחולל תאריך: אם העלאת התקציב מתוזמנת לשבועות הקרובים + הולכת רגליים בוועדת הכספים ⇒ פיזור בתוך 2–6 שבועות, בחירות בעוד ~3–4 חודשים.
• תבנית ב’ – "מנוף כניסה לממשלה": התקציב משמש כפיתיון/ציר סמכותי להחזיר/להכניס מפלגות (ש״ס/ציונות דתית/שחקן מרכז־שמאל מתלבט) לפני פיזור - כדי לקבע אותן בממשלת מעבר.
  
  • מחולל תאריך: חתימה על נספחים קואליציוניים קצרים ± שבוע → הצבעת תקציב → הודעת פיזור. חלון בחירות דומה: 90–120 יום.

סימן נלווה לחיזוק ההשערה:
מופיע דפוס "תקציב מינימליסטי + דפי מסרים אחידים (‘אחריות/מנדט חדש’) + הדלפת סקר פנימי חיובי".

2) "נתניהו מפטר את ראש המל''ל צחי הנגבי - מינוי פוליטי"

איך לקרוא את זה?

• יישור חדר־מלחמה: החלפת דמות בכירה בנקודת זמן קרובה לפיזור + מינוי דמות פוליטית־loyalist מסמן ריכוז שליטה בנראטיב, בתדרוכים ובניהול אירועי־על (ביטחון/חוץ) ללוח קמפיין.
• תיזמון אופייני: H–8 עד H–12 שבועות לפני הפיזור בפועל—מספיק זמן ליישר נהלים ומסרים, קצר מספיק כדי לא לפתוח חזיתות מיותרות.
• סימנים משלימים שיחזקו את ההבנה:
  
  • ריבוי נאומים/מסיבות עיתונאים שבועיות של רה״מ בנוסח "מנדט מחודש".
  • קידום מינויים־על/פורומים בין־משרדיים שיתכנסו תכוף (אמתלה: "תיאום מדיני/ביטחוני").

3) "ש״ס מודיעה כי פורשת מיתר התפקידים בקואליציה…"

זה יכול להיות או קשיחות פרידה או תמרון מחיר־כניסה:

• קריאה 1 - העלאת מחיר: יציאה מתפקידים שנותרו כמנוף לחץ להבטחות מיידיות (תקציבים/סמכויות/גיוס). אם במקביל הטון הציבורי מתרכך ("אחריות", "לא גוררים לאנרכיה") ויש פגישות ליליות עם הליכוד - זה דווקא סימן לכניסה מחודשת רגע לפני פיזור.
• קריאה 2 - סגירת דלת: אם היציאה מלווה בהסלמה רטורית ובסימון קו אדום חדש - זה מרמז שנתניהו הולך לבחירות בלי ש״ס בפנים (או שהוא מעריך שהן יחזרו ממש בסוף).

מה יטה את הכף?

• הדלפה על נספח הבנות קצר־טווח (אפילו לא מפורסם רשמית),
• איומי פיזור שנעלמים לפתע אחרי “פגישת חצות”,
• או לחלופין תיאום הצבעות עם האופוזיציה (שהוא דגל שחור לפיזור מהיר).

ג. סימנים מעידים נוספים (מעשיים, ניתנים לניטור) + הדגמה

1) מינויים/התקשרויות קמפיין

• דוגמה: מינוי "ראש מטה בחירות" בליכוד, חוזי סקרים חודשיים → סימן חזק שחלון ה־90-120 יום נפתח.

2) קפיצת מודעות דיגיטל (פייסבוק/גוגל/טיקטוק) עם מסרים אחידים

• דוגמה: מעבר חד למדדים "יציבות/כלכלה/ביטחון" + התקפות ממוקדות על יריבים → אות להכנסת מערכי שטח.

3) פריימריז/שריונים/שינויים טכניים ברשימות

• דוגמה: זירוז פריימריז בליכוד או "שריון הצלה" לדמות ממלכתית → איתות שמועד ה־E‑Day באופק.

4) הקפאת רפורמות עומק + "סגירת קצוות חברתיים"

• דוגמה: עצירת רפורמה משפטית/רגולטורית; במקביל חבילת יוקר־מחיה קטנה ומהירה → איתות כניסה לקמפיין.

5) דיבורי "פתרון ביניים" בחוק הגיוס

• דוגמה: נוסח פשרה זמני שמקובל על יהדות התורה ועל שותפות ימין-כדי להסיר מוקש טרם פיזור.

6) מסגור תקשורתי חדש של רה״מ

• דוגמה: מעבר מנאומי ניהול שוטף ל”הציבור יכריע”, “צריך מנדט מחודש”, “סוף לאי־יציבות” → אינדיקציה להגדרת קו קמפיין.

7) לוח ועדות לילה ו"חוקי הישגים"

• דוגמה: דחיפה אינטנסיבית בשבועיים שלפני הפיזור-מעבר להישגים שניתן למתג.

8) הסכמות שקטות עם שחקני ימין "קשים"

• דוגמה: הצהרות תיאום הדדי ("לא מפילים עד התאריך X") בתמורה לצילומי ניצחונות/סמכויות.

ד. סולם חוזק הסימנים (Rule‑of‑Thumb)

• חזק מאוד (כמעט מכריע): הצעת פיזור עם תאריך מוסכם; מינויים/חוזים גלויים למטה הבחירות; הדלפת נספחים קואליציוניים קצרים לחזרה/כניסה לפני פיזור.
• בינוני: קידום תקציב 2026 "דק מתחים"; פיטורי בכיר ביטחוני־אסטרטגי לטובת מינוי נאמן; קפיצת פרסום דיגיטל ממומנת עם מסר אחיד.
• חלש: אולטימטומים בתקשורת ללא תנועה פרוצדורלית; הצעות חוק פרטיות ללא תמיכת קואליציה; סקר בודד חריג.

ה. מיפוי סימן ← חלון תאריכים (בהינתן היום: סוף אוקטובר 2025)

בפועל, יעדי "יום שלישי" בסוף פבר׳-אמצע מרץ 2026 ייראו טבעיים אם הפיזור יינעל בנוב׳-דצמ׳ 2025. אם ההחלטה תידחה לינואר-צפה יוני 2026.

ו. צ’ק־ליסט מעקב קצר (יומי/שבועי)

• [ ] יש הצעת פיזור עם תאריך?
• [ ] יש נספח/הבנות קצרות־טווח עם ש"ס/ציונות דתית/שחקן מרכזי?
• [ ] מינויים/חוזים למטה הבחירות + קפיצת מודעות?
• [ ] הקפאת רפורמות והעברת "חוקי הישגים" בזבנג וגמרנו?
• [ ] מסגור "מנדט מחודש" בתדרוכי רה"מ?

ז. תחזית תמציתית (TL;DR)

• הסתברות להחלטה על הקדמת בחירות: גבוהה אם נראה שילוב של: תקציב 2026 "קליל", מינויים־קמפייניים (כולל החלפת ראש מל"ל), ונספחי חזרה/כניסה של מפלגה אחת לפחות לפני הפיזור.
• חלון מועד בחירות סביר: אם הפיזור ינעל עד דצמבר 2025 → פברואר–מרץ 2026; דחייה לינואר → מאי–יוני 2026.
• סימן שיכריע: נספח קצר־טווח עם ש״ס או הציונות הדתית (גם אם לא מפורסם) + קפיצת מודעות בליכוד.
• מה לחפש מיידית: לוחות ועדות דחוסים, ניסוחי "פתרון ביניים" בגיוס, ושפה תקשורתית של "מנדט/יציבות".