בקשת הסליחות שלי ליום כיפור, מתמקדת הפעם במשפחתי ובפרט סבתי, סבי ואבי ז"ל ואיתם חלוצי העליות ודור המייסדים - מהם אני מבקש סליחה על שאכזבתי ולא הצלחתי לשמור על הנס שהוא מדינת ישראל וכפי שחלמו וגם עשו וזאת תוך קורבן אישי גדול.

לנוכח הטעויות הרבות בתחזית מזג האוויר, החליטו לשנות את נוסח ההודעות שם.

במקום להודיע היום ומחר יהיה מזג אוויר כך וכך

הנוסע שהפך לטייס במטוס ססנה, האריסון מפלורידה, אחרי שהטייס התמוטט, הזכיר לי פיליטון שכתבתי בזמנו:

הילה ברוך, עורכת דין ישראלית צעירה, בתחילת קריירה מפוארת, חוותה מוות קליני, בעקבות רשלנות רפואית (שהיא מתייחסת אליה בהבנה ואפילו באהבה, בגלל התובנות שקיבלה מהחוויה שלה).

באחד הימים החמים של הקיץ, אני נכנס לאחת מהחנויות הממוזגות של המוצרים המיובאים מסין. יש שם מוצרים במחירים מגוחכים, ואני ממש ונהנה משפע האטרקציות במקום. עיני מתרוצצות, כמו ילד מתלהב, מצעצוע לצעצוע, כל אחד מלהיב יותר מהאחר. היו שם צעצועים מאוד מעניינים ומתוחכמים.

יום כיפור של מחילה, כפרה וחתימה טובה.

אם בעבר כבר רשמתי כי כבר לא מרגיש לי כיפור של יהדות כפי שאני מכיר אותה, אלא של תרבות המקדשת את האני על חשבון האחר והמחר, את השנאה, את הקיטוב ואת ההסתה - הרי שהפעם ועם הבחירות והקמת ממשלת הריפוי הלאומי, אני יותר אופטימי. נכון, זו בהחלט לא ממשלת החלומות ונושך שפתיים בכל פעם מחדש.

אבל אווירת הסליחות של כיפור שורה עליה, חשבון הנפש נעשה בה, המחילה, הכפרה והחתימה הטובה ניכרת בכל אחת ואחת מהפעולות שלה.

עכשיו כשעניין החל"ת התפוצץ, כולם שואלים את עצמם היכן טעינו ומה עשינו ובשביל מה. אז הנה לכם, יום עבודה אחד, רגיל, לכאורה, של פקיד בתפקיד.

הבוקר יוסי הגיע לעבודה עייף וכעוס. "מה קרה?" שאלתי אותו. "אל תשאל", הוא עונה, "כל הלילה דפקתי אבל בסוף פתחו לי!"

הכי אוהב אותה,
הכי טוב לי איתה,
הכי קל שהיא שם,
הכי מושלם שהיא.

רַעְיָתי אהובתי, מהמילה רֵעוּת נגזר רַעְיָה - שהיא רֵעַ לשוח, כי רעים השניים להתרועע יחדיו ואת רְאָיָה לכך.

בגלל זה אני הכי אוהב אותה והאמת, אני פשוט אוהב אותה - בגלל מי שהיא, ככה קל בגלל שהיא.

אולי הדבר המרתק ביותר, שקרה לי במפגש עם בני כיתת מחזור בית הספר העממי באילת, כעבור חמישים שנה ויותר, היו הדברים שאמרו לי שתי בנות כיתה. כן, מוזר, אבל זה בדיוק מה שאני מוצא לנכון לכנותן: בנות כיתה. גם אחרי חמישים שנה ויותר, בפגישה מחזור, אתה חוזר להיות נער בן 14...