על "דמוקרטיה וקיומיות", עבודת התזה שלי לתואר שני במדעי-המדינה באוניברסיטת תל-אביב (M.A. Political Science) שהוגשה ב‏יום רביעי ה' חשון תשס"ה (‏20 אוקטובר, 2004) ובהנחיית ד"ר מיכאל קוצ'ין והבודק פרופ' אלברטו ספקטרובסקי. החיבור עצמו מכיל 12,806 מילים ב96 עמודים והוא תוצר של שנות לימוד וחשיבה ארוכות בתארים ראשון ושני בפקולטה למדעי-החברה בתל-אביב ועל כך התודות.

מטרת התזה לנסות ולחבר בין הגות פילוסופית התואמת את ההווה לבין תורה מדינית עכשווית. כך, שתתאפשר גמישות ופתיחות ולא מסגרות מיושנות המגבילות פרטים.

בבסיס הניסיון המוצג יתקיים עיקרון מנחה שהידע המדעי הטהור איננו המוחלט או היחיד העומד לרשות האדם וראוי שנכיר גם בתורות על-מדעיות הנגזרות מהבנת האדם את נפש עצמו. אם נתייחס למדע-המדינה ולתיאוריה הדמוקרטית כידיעה המדעית האמורה, ברור כי נדרשת לנו גם ידיעה מסוג אחר. כזו המתקראת פילוסופיה, ובמקרה שלנו - פילוסופיה מדינית. מכאן, הניסיון לבצע את השילוב האמור, בין מדע להגות.

מי הוא אלוהים?

האם דמות מוגדרת או תפיסה מופשטת - כלומר יישות רוחנית-ממשית בעלת זהות מוגדרת ומוחלטת בתבנית יצוקה, או ביטוי מופשט, של דת כתורת חיים מוסרית-פילוסופית, ותוצר חוכמת המונים בתהליך בלתי-נפסק של התגבשות ולאורך מסעו ההיסטורי-תרבותי של האדם?

כופרה או בלעז Ransomware הופכת במהירות לאיום הסייבר הגדול ביותר על עסקים וארגונים בעולם ובארץ.

"אירוע כופרה, יכול לחסל עסק או ארגון מהביטי התפעול או התדמית - אובדן מידע קריטי לפעילות השוטפת העסקית, עצירת שירותים חיוניים, דליפת מידע עסקי או פרטי לקוחות רגישים, פגיעה קשה בתדמית, באמינות ובנאמנות הלקוחות. כולם יכולים להביא עסק לידי קריסה מידיית ועד כדי סגירה" (כופרה - הגן על עצמך, AhoyIT). לכן, הערכות מוקדמת להתגוננות והתמודדות עם אירועי Ransomware חיונית לכל עסק או ארגון החפצים לשרוד מול איומי הסייבר השונים.

לקרוא את דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון, ולא להאמין - השמאל הפך למותג שלילי בחברה הישראלית (לא הרחק אחרי הערבים אזרחי ישראל - והקשר ברור).

הבחירות לכנסת ה20 היו מהסוערות שידענו ולמרות הישגה של מפלגת העבודה בגיבוש מחנה המרכז-שמאל ובקלפי, הרי שלא זכתה להרכיב את הממשלה. מטעם זה ובכל מקרה, נדרש לבחון על מה נסובו הבחירות, מה עשתה המפלגה, היכן טעתה ומהן המסקנות להמשך הדרך?

ביקורת על מאמר של הדוקטורנט שי חזקני בהארץ.

הנכבה הפלסטינית, הפכה למונח מרכזי בסכסוך הישראלי פלסטיני וזאת כחלק מתהליך בניית הלאום הפלסטיני והתהוות האתוס שלו.

יאמר, איני כלכלן - אבל דבר אחד ברור: שטיפת המוח המתנהלת בתקשורת והגורסת כי הקיצוץ הכואב בתקציב הנו גזירה משמיים וכורח הגורל ... ברור שאין בהם כל יסוד אמיתי והם בחזקת זריית חול בעיני הציבור ונטיעת פחד ומתוך רצון למנוע כל דיון פורה על הדרכים הנכונות להבריא את המשק והכלכלה הישראלית.

שטיפת מוח הנעדרת כל ראיה ארוכת טווח השואפת לצמיחה, לתיקון חברתי ולבניית מדינה שטוב יותר לגור בה.

עם ההכרזה על הקדמת הבחירות - עולה שוב לדיון אפשרות החלפת נתניהו בראשות הממשלה. לצערנו, בקרב תומכי גוש שמאל-מרכז שולט השיח התבוסתני הרואה באפשרות הרכבת ממשלה על ידי נציגיו כלא מעשית. אולם ובפועל, הגורם המרכזי לכך - אינה דווקא חוזקו של גוש הימין אלא האדישות ובפרט העדר מצביעי מרכז-שמאל מהקלפי.

מאמר זה מציג ניתוח (הכולל ציטוטים ממקורות חיצוניים והסליחה עם מי שלא מקבל קרדיט) שבוצע על ידי חבר וידיד והמבקש להשאר בעילום שם ומנתח את יכולתו של גוש השמאל-מרכז ובפרט הקול הערבי לשנות את המפה הפוליטית בישראל.

תופי המלחמה בין איראן לישראל לא מפסיקים לרעום. הנהגות שתי המדינות פועלות ללא לאות ובכול האמצעים שעומדים לרשותן להאשים זו את האחרת בתוקפנות, באחריות לפגיעה ביציבות האזור באמצעות פיגועי טרור מתמשכים ומרוץ חימוש קונוונציונלי וגרעיני. דומה כי סיבת קיומן מצויה יותר ויותר בהצגת האחרת כאחראית לכלל הבעיות של זולתה. ממשל נתניהו-שטייניץ מצדיק את הגזרות הכלכליות בסכנה האיראנית. ממשל חמינאי-אחמניג'אד את המשבר הכלכלי העמוק בסנקציות הכלכליות אותן יזמה ישראל, הגאה להודות בכך. הפתרון ששני המשטרים אימצו היה הפניית תקציבי ענק נוספים לצבאות.