הבחירות לכנסת ה20 היו מהסוערות שידענו ולמרות הישגה של מפלגת העבודה בגיבוש מחנה המרכז-שמאל ובקלפי, הרי שלא זכתה להרכיב את הממשלה. מטעם זה ובכל מקרה, נדרש לבחון על מה נסובו הבחירות, מה עשתה המפלגה, היכן טעתה ומהן המסקנות להמשך הדרך?

ביקורת על מאמר של הדוקטורנט שי חזקני בהארץ.

הנכבה הפלסטינית, הפכה למונח מרכזי בסכסוך הישראלי פלסטיני וזאת כחלק מתהליך בניית הלאום הפלסטיני והתהוות האתוס שלו.

יאמר, איני כלכלן - אבל דבר אחד ברור: שטיפת המוח המתנהלת בתקשורת והגורסת כי הקיצוץ הכואב בתקציב הנו גזירה משמיים וכורח הגורל ... ברור שאין בהם כל יסוד אמיתי והם בחזקת זריית חול בעיני הציבור ונטיעת פחד ומתוך רצון למנוע כל דיון פורה על הדרכים הנכונות להבריא את המשק והכלכלה הישראלית.

שטיפת מוח הנעדרת כל ראיה ארוכת טווח השואפת לצמיחה, לתיקון חברתי ולבניית מדינה שטוב יותר לגור בה.

עם ההכרזה על הקדמת הבחירות - עולה שוב לדיון אפשרות החלפת נתניהו בראשות הממשלה. לצערנו, בקרב תומכי גוש שמאל-מרכז שולט השיח התבוסתני הרואה באפשרות הרכבת ממשלה על ידי נציגיו כלא מעשית. אולם ובפועל, הגורם המרכזי לכך - אינה דווקא חוזקו של גוש הימין אלא האדישות ובפרט העדר מצביעי מרכז-שמאל מהקלפי.

מאמר זה מציג ניתוח (הכולל ציטוטים ממקורות חיצוניים והסליחה עם מי שלא מקבל קרדיט) שבוצע על ידי חבר וידיד והמבקש להשאר בעילום שם ומנתח את יכולתו של גוש השמאל-מרכז ובפרט הקול הערבי לשנות את המפה הפוליטית בישראל.

תופי המלחמה בין איראן לישראל לא מפסיקים לרעום. הנהגות שתי המדינות פועלות ללא לאות ובכול האמצעים שעומדים לרשותן להאשים זו את האחרת בתוקפנות, באחריות לפגיעה ביציבות האזור באמצעות פיגועי טרור מתמשכים ומרוץ חימוש קונוונציונלי וגרעיני. דומה כי סיבת קיומן מצויה יותר ויותר בהצגת האחרת כאחראית לכלל הבעיות של זולתה. ממשל נתניהו-שטייניץ מצדיק את הגזרות הכלכליות בסכנה האיראנית. ממשל חמינאי-אחמניג'אד את המשבר הכלכלי העמוק בסנקציות הכלכליות אותן יזמה ישראל, הגאה להודות בכך. הפתרון ששני המשטרים אימצו היה הפניית תקציבי ענק נוספים לצבאות.

המונח "המשחק הגדול" נובע מאנגלית - "The Great Game". המונח Game משמעותו גם "צייד". המונח האנגלי נטבע ע"י רודיארד קיפלינג, המשורר והסופר האנגלי שחי שנים רבות בהודו. מסגרת הזמן - "המאה ה-19 הגדולה" - 1815 – 1918. המלחמה הקרה נותרה "קרה" והצדדים נשמרו שלא להיגרר למלחמה אמיתית ורק הפעילו שחקנים אחרים.מורשת המלחמה הקרה מן המאה ה-19 ליוותה את המלחמה הקרה של המאה ה-20. בין ברה"מ וארה"ב , במתכונת דומה אך ההימור היה גדול יותר וכלל את גורל האנושות כולה במידה והמשחק היה נכשל ושני הצדדים היו נגררים למלחמה גרעינית.

רבות נכתב על הרשת החברתית פייסבוק ובפרט על כך שכעסק - אם אתה לא שם, אתה לא קיים! אבל, האם אין זו רק מלכודת דבש נעימה, או מציאות?

פייסבוק כמלכודת דבש

נדמה, שמחקרים ומאמרים רבים שהתפרסמו בחודשים האחרונים מצביעים על כך שפייסבוק אינה כל מה שהיא מתיימרת להיות ובפרט הפכה מלכודת דבש עבור בעלי עסקים קטנים, בינוניים וגדולים והרואים בה חזות הכל. מצד אחד ומצד שני אינם מבינים את ההשקעה הנדרשת כדי להפיק ממנה את המיטב. השקעה, שבמקרים רבים אינם מסוגלים לעמוד בה. כך, יכולה פייסבוק בקלות להפוך למלכודת דבש ואבן ריחיים על פעילות השיווק וקידום המוצרים של הארגון.

קביעה זו, גם אם הנה סותרת את מגמת ההתרחבות הבלתי נשלטת של פייסבוק בעולם ובישראל וגם אם אינה עומדת בקנה אחד עם הטרנד החם באינטרנט בכלל ובמיוחד לאחר גל מהפכות הטוויטר\פייסבוק ששטף את העולם הערבי - הרי שהיא מגובה בנתונים רבים המאוששים אותה.

במסגרת פעילות משרד המדע והטכנולוגיה* למאבק בפערים החברתיים בכלל, ובפרט בפגיעה בבסיס התשתית של עתודת כוח-אדם מדעי להמשך המובילות של מדינת-ישראל בתחומי המחקר, הפיתוח והתעשייה עתירת הידע, מקודמת תוכנית לאומית בשם 'מדעני העתיד'. מטרתה, תגבור מספר תלמידי התיכון המצטיינים בתחומי המדעים השונים ועל-ידי כך הגדלת מספר בוגרי מדעים באוניברסיטאות ובפרט בתארים מתקדמים. בשנה שעברה הקצה המשרד חמישה מליון וחצי ש"ח למימוש התכנית.

מדינת ישראל שרדה את המשבר הכלכלי הגדול מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, אבל האם בשנים הקרובות תחווה בועת סאבפריים ישראלית? התשובה, כנראה חיובית וריבית בנק ישראל הנמוכה והאינפלציה המרימה ראש מבשרות על בועת סאבפריים ישראלית משלנו!