בהסתיים מערכת הבחירות לכנסת ה-23, לאחר פרוק שותפות העבודה-גשר-מרצ, מוצג ניתוח פוליטי כמותי-מערכתי על מצבה של מפלגת העבודה והמלצות על הדרך שעליה לבחור.

מפלגת העבודה חייבת לחזור למקורות, לשורשים, לקהל הבית שלה ולא לנהות שוב אחרי משיח-השקר שיציל אותה, יסחוף אחריו המונים ויביא אותה לשלטון.

מפלגת העבודה חייבת להתמקד בהשרדות ביחד עם גרעין מצביעה הקשה מהבחירות האחרונות לכנסת ה-23 (7 מנדטים או רק 3 מהם) ואשר לפי סקרים מרביתם מתנגדים לכניסה לממשלת נתניהו-גנץ.

הסתיימו הבחירות לכנסת ה-23 ומפלגת העבודה הכניסה לכנסת 3 נבחרים בלבד, ביחד עם רשימת העבודה-גשר-מרצ המונה 7 חברים בסך-הכול ומייצגת את השמאל הישראלי כולו (בניקוי רכיבי גשר).

אז מה קרה למפלגת העבודה והשמאל?

על פניו, אפשר לקבוע כי האיחוד עם מרצ נכשל.

אמנם מרצ שרדה אבל מצביעיה נטשו, כחול לבן לקחה מנדטים מהעבודה והעבירה אותם לליכוד וחיבור העבודה-גשר הביא מנדטים מהימין הרך שעזבו לליכוד נוכח האיחוד עם מרצ. שחבריו בתורם, גם הם נטשו בהמוניהם למשותפת וימינה לכחול-לבן ובגלל התיוג הימני של אורלי לוי. כך שבמאזן הכללי - האיחוד שהציל את מרצ מכליה, איבד 4 מנדטים.

במאזן הקולות - אי מעבר אחוז החסימה של מרצ, היה מאבד אותו מספר קולות בדיוק כמו שאיבד האיחוד ולכן זה נכשל. באופן אירוני, מי שבאה מפלגת-העבודה להציל, מצביעי מרצ, היו הראשונים לנטוש.

לכן, אפשר לקבוע כי מפלגת העבודה איבדה את דרכה, את רוח הפעילים, את אמון המצביעים ואת היכולת להפעיל שטח באופן יעיל. עליה לחדש אמון זה ולחבר מחדש את השטח לדרך ברורה ועדכנית.

[⚠️ Suspicious Content]

‫ההימור של עמיר פרץ הצליח, רבים צריכים לעלות אליו לרגל ולהתנצל.‬

‫מי ששילמה את מחיר העברת מנדטים מהימין ויצירת שובר שיוויון הגושים, היא מפלגת העבודה ועקב נטישת מצביעה הותיקים ולכן נדרשת חשיבה מקיפה ויסודית לגבי המשך דרכה של המפלגה.

אז מה עושים? על המפלגה לחזור ולהרים את הדגל המדיני, לגייס נבחרים בולטים בתחום הבטחוני והאקדמי ולהבליט את המאבק לחיזוק הדמוקרטיה ונגד השחיתות. זאת בהתאם לעובדה כי קמפיין כושל ניתק את הזיהוי ההיסטורי עם דגלים אלו ולכן גרעין המצביעים הקשה שהאחרונים מהותיים עבורו, נטש ועבר למרצ ולכחול-לבן.

* הערה: ניתוח בעבודה, חזרו להתעדכן

האם ג'רמי קורבין ינצח בבחירות בבריטניה וכך יעשה וכמו טראמפ ומקרון את הבלתי-יאומן ובניגוד לכל הסקרים, התחזיות והפרשנויות הפוליטיות? על פי מגמות הסקרים ומדדים נוספים - נראה שכן.

הסתייגות והבהרה: טור מאולתר בעקבות ויכוח עם הרב-פרשן קובי ברדה. ככלל, כותב שורות אלו אינו נוהג לייצר תחזיות בתחומים שאינו בקי בהם ובוודאי עבור הפוליטיקה של האי-הבריטי. אולם וכמו במקרה טראמפ בו נחזה נצחונו הרחק במאי 2016 ובהתבסס על ניתוח מערכתי ובהעדר הבנה פרטנית של המערכת הפוליטית בארצות-הברית, מוכן המחבר להסתכן. לכן ובניחוש מושכל ובניתוח מערכתי דומה, לצפות נצחון של קורבין בבריטניה. עם זאת, הניתוח מתבסס בעיקר על מגמת הסקרים וניתוח מרכיבי נצחון טראמפ ולכן קלושה עד כדי לא מתקיימת התקיימותו. על למה חיזוי זה צפוי לכשלון? ראו למה בפרק נוסף על "סקרים ושיטות בחירה".

למעשה מניתוח מגמות ושיטות הפעולה - נראה כי קורבין שואף לפחות לניצחון במניין הקולות הכללי ומתוך כך שיקום התדמית האישית שתאפשר המשך כהונה כראש האופוזיציה. לעניין זה, ניצחנו נראה אף ודאי יותר מהסיכוי למינויו לתפקיד ראש הממשלה.

בכל מקרה, כללי המשחק של הפוליטיקה השתנו - אם נאהב זאת ואם לאו.

על "דמוקרטיה וקיומיות", עבודת התזה שלי לתואר שני במדעי-המדינה באוניברסיטת תל-אביב (M.A. Political Science) שהוגשה ב‏יום רביעי ה' חשון תשס"ה (‏20 אוקטובר, 2004) ובהנחיית ד"ר מיכאל קוצ'ין והבודק פרופ' אלברטו ספקטרובסקי. החיבור עצמו מכיל 12,806 מילים ב96 עמודים והוא תוצר של שנות לימוד וחשיבה ארוכות בתארים ראשון ושני בפקולטה למדעי-החברה בתל-אביב ועל כך התודות.

מטרת התזה לנסות ולחבר בין הגות פילוסופית התואמת את ההווה לבין תורה מדינית עכשווית. כך, שתתאפשר גמישות ופתיחות ולא מסגרות מיושנות המגבילות פרטים.

בבסיס הניסיון המוצג יתקיים עיקרון מנחה שהידע המדעי הטהור איננו המוחלט או היחיד העומד לרשות האדם וראוי שנכיר גם בתורות על-מדעיות הנגזרות מהבנת האדם את נפש עצמו. אם נתייחס למדע-המדינה ולתיאוריה הדמוקרטית כידיעה המדעית האמורה, ברור כי נדרשת לנו גם ידיעה מסוג אחר. כזו המתקראת פילוסופיה, ובמקרה שלנו - פילוסופיה מדינית. מכאן, הניסיון לבצע את השילוב האמור, בין מדע להגות.

מי הוא אלוהים?

האם דמות מוגדרת או תפיסה מופשטת - כלומר יישות רוחנית-ממשית בעלת זהות מוגדרת ומוחלטת בתבנית יצוקה, או ביטוי מופשט של דת כתורת חיים מוסרית-פילוסופית ותוצר חוכמת המונים בתהליך בלתי-נפסק של התגבשות ולאורך מסעו ההיסטורי-תרבותי של האדם?

כופרה או בלעז Ransomware הופכת במהירות לאיום הסייבר הגדול ביותר על עסקים וארגונים בעולם ובארץ.

"אירוע כופרה, יכול לחסל עסק או ארגון מהביטי התפעול או התדמית - אובדן מידע קריטי לפעילות השוטפת העסקית, עצירת שירותים חיוניים, דליפת מידע עסקי או פרטי לקוחות רגישים, פגיעה קשה בתדמית, באמינות ובנאמנות הלקוחות. כולם יכולים להביא עסק לידי קריסה מידיית ועד כדי סגירה" (כופרה - הגן על עצמך, AhoyIT). לכן, הערכות מוקדמת להתגוננות והתמודדות עם אירועי Ransomware חיונית לכל עסק או ארגון החפצים לשרוד מול איומי הסייבר השונים.

לקרוא את דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון, ולא להאמין - השמאל הפך למותג שלילי בחברה הישראלית (לא הרחק אחרי הערבים אזרחי ישראל - והקשר ברור).

הבחירות לכנסת ה20 היו מהסוערות שידענו ולמרות הישגה של מפלגת העבודה בגיבוש מחנה המרכז-שמאל ובקלפי, הרי שלא זכתה להרכיב את הממשלה. מטעם זה ובכל מקרה, נדרש לבחון על מה נסובו הבחירות, מה עשתה המפלגה, היכן טעתה ומהן המסקנות להמשך הדרך?