האם סעודיה של בן סלמאן היא מהפכה אמיתית או מסכה לשלטון אבסולוטי? ד"ר שאול ינאי חושף את הסתירות שמטלטלות את הממלכה!

ד"ר ינאי, היסטוריון ומומחה למזרח התיכון, בוחן את השינויים הדרמטיים שמוביל הנסיך מוחמד בן סלמאן בסעודיה במסגרת תוכנית "חזון 2030". באמצעות ניתוח מעמיק של הרפורמות החברתיות והכלכליות לצד המשך הדיכוי הפוליטי, ינאי חושף את הסתירות המרכזיות במדיניותו של בן סלמאן ומציע פרספקטיבה ביקורתית על השלכותיהן על הממלכה, האזור ויחסיה עם ישראל.

מי היא בעצם סעודיה של בן סלמאן?

"סעודיה היא מדינה שמחולקת למאות שבטים. עד הכתרתו של בן סלמאן, המדינה שלטה דרך הנסיכים שעמדו בראש כל שבט. השבט היה מעלה את הדרישות והצרכים שלו בפני הנסיך, וזה היה יושב עם נציגי הממשל ומתווך בינם לבין אנשי השבט. בן סלמאן החליט שהוא לא רוצה את זה יותר. הוא רצה שתהיה לו שליטה ישירה על מוסדות המדינה, ללא גורמי תיווך שבטיים. לכן הוא הכניס הרבה מאוד צעירים ונשים לעמדות מפתח ביורוקרטיות, מוסדיות, כלכליות. הוא רוצה ליצור מדינה מזרח־תיכונית שבה הכוח בידי אדם אחד, השליט.

אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא המשמר הלאומי, שהורכב מ-150 אלף לוחמים שייצגו את כל השבטים החזקים במדינה, בדומה למשטר הלאומי שאפשר למצוא גם היום בלא מעט דיקטטורות אחרות במזרח התיכון. בן סלמאן החליף את כל המפקדים הוותיקים של המשטר הלאומי ומינה במקומם מפקדים חדשים שיהיו נאמנים רק לו.

בן סלמאן הוציא את הממסד הדתי ממערכת החינוך של המדינה. עד שתפס את השלטון, 60% מתוכני מערכת הלימוד היו תחת פיקוח דתי. אלא שסלמאן הבין שבאופן הזה הוא לא יכול ליצור חברה יצרנית, טכנולוגית, מתקדמת.

בסופו של דבר, לא מעט מהנשים שעמדו בראש המאבק על שוויון זכויות לנשים נשלחו למאסר. בן סלמאן חשש שהן ינצלו את הרפורמות כדי להעמיד כוח פוליטי לטובת מאבקים אחרים".

מה היא החבילה האזורית המלאה, שמציע בן סלמאן?

"כשנתניהו אמר לפני הביקור האחרון שלו בוושינגטון שהוא מתכוון להביא שלום שהישראלים לא חלמו עליו אפילו, הוא התכוון למסרים שהעבירה סעודיה לישראל דרך ארה"ב ומדינות נוספות בנוגע להסכם נורמליזציה במסגרת מגה-דיל סעודי. ברגע שמשטר אסד נפל, וסעודיה הפכה לאחת המדינות הראשיות שמממנות את שיקומן של סוריה ושל לבנון, היא הציעה לישראל לא רק הרחבה של הסכמי אברהם המצומצמים, אלא את מה שניתן לכנות דיל המאה, שאמור לכלול לא פחות משמונה מדינות מוסלמיות שיבואו בעקבותיה".

איך אירועי 7 באוקטובר השפיעו על נקודת המבט הזאת?

"ישראל פירקה למעשה את הציר השיעי והסירה מעל השולחן את האיום הגדול ביותר מבחינת הסעודים. לכן הסעודים אומרים לעצמם, ואני קורא את זה בהרבה מאמרים והתבטאויות של בכירים סעודים, שהם כבר לא זקוקים לישראל כפי שהיו זקוקים לה בעבר. לתפיסתם, האמריקאים בין כה וכה יעניקו להם הסכם הגנה, יגיעו איתם להסכם בנוגע לבניית כור גרעיני אזרחי, יספקו להם מערכות נשק מתקדמות ויחתמו איתם על ברית הגנה צבאית, ולכן ישראל של אחרי 7 באוקטובר היא כבר יותר נטל מאשר נכס".

ומה השתנה ואיך נראית המציאות החדשה?

"כעת מבחינת הסעודים תתאפשר נורמליזציה אך ורק לאחר הפסקת הלחימה בעזה, נסיגת הכוחות מהרצועה והנעת תהליך מדיני שיוביל להקמת מדינה פלסטינית.

יחסי שלום מלאים. טיסות חופשיות של תיירים ממדינה אחת לאחרת, שגרירות סעודית בתל אביב וישראלית בריאד, נורמליזציה מדינית, כלכלית - כל החבילה. חומרי גלם סעודיים זורמים לישראל בלי הפסקה ובכמויות אדירות, בעיקר למפעלי הפלסטיק בקיבוצים.

אני בעצמי הייתי אחד המתווכים בעסקה שאיפשרה מעבר יבשתי של כמויות אדירות של חומרי גלם מסעודיה ישירות לישראל. אם בעבר המפעלים הישראליים היו תלויים בחברות תיווך אוסטריות שהיו משנעות את חומרי הגלם דרך הים, היום יש קונטיינרים אדירים של חומרי מסעודיה לגשר חוסיין בירדן, שם דרך למשאיות ישראליות ואלו מסיעות אותו למפעלים בקיבוצים".

הציטוטים של ד"ר ינאי מופיעים במקור במאמר של צח מוקד באתר הארץ וניתן להורדה כקובץ  PDF.