האם המלחמה בעזה ובדוחא היא קרב על ביטחון - או על הישרדות פוליטית?
מאז 7 באוקטובר ישראל חיה במציאות של אש, דם והבטחות ל'ניצחון מוחלט'. אבל מאחורי הכותרות והנאומים, עולה שאלה שמסעירה את הציבור והעולם: האם בנימין נתניהו באמת מחפש את הדרך לסיים את המלחמה - או שמא כל צעד, כל תקיפה וכל נאום הם חלק ממשחק פוליטי שנועד למשוך זמן עד הבחירות? בואו נצלול אל תוך ציר הזמן, נחשוף את המהלכים הדרמטיים, נביא ציטוטים ונתונים, ונבדוק מה אומרת על זה תורת המשחקים ומדע המדינה. אם חשבתם שהכול ברור – תחשבו שוב.

אין 'ראיית זהב' לכוונה מוצהרת להאריך את המלחמה, אך דפוס ההחלטות והתמריצים הפוליטיים‑קואליציוניים מקטין את הסתברות ההסדר ומגדיל את הסבירות להמשך הלחימה. הדפוס הזה עקבי עם תמריצי שרידות פוליטיים של קואליציה (המחזיקה בוטו) ו'עלויות קהל' גבוהות (התומך בעסקה), ומצביע על הטיה מוסדית‑פוליטית מערכתית המקדמת המשך עימות ו״תמונת ניצחון״, יותר מאשר חתירה להסדר כולל בזמן קצר ודחיית הכרעות שמקרבות את סיום המלחמה - לפחות עד חלון פוליטי נוח יותר.

ובשפה פשוטה: נתניהו מעדיף את שרידותו הפוליטית ובמבט צופה בחירות בשנת 2026 ועל פני האינטרס הציבורי והלאומי.

בהתבסס על תיאוריות במדע המדינה, נראה כי לטובת הישרדותו הפוליטית, נתניהו נוקט בגישת סלקוטרט (Logic of Political Survival) אל מול שחקני הוטו בקואליציה ולכן נוקט בגישת תיאוריית ההסחה (Diversionary Theory) שמטרתה הקשחת עמדות למול עלויות הקהל (Audience Costs) ויצירת התכנסות סביב הדגל (Rally around the flag).

רוצים להגיב? אפשר פה, ברשת X ונשמח לשמוע

התקיפה בדוחא - אינדיקציה להארכת עימות או כלי ל'ניצחון' … האם נתניהו מכוון להאריך את המלחמה עד/אחרי הבחירות?

מאז ‎7.10.2023‎ התגבשה שרשרת מהלכים מדיניים‑צבאיים שמצמצמים את מרחב ההסדר בטווח הקצר ומגדילים את סבירות המשך הלחימה: פירוק קבינט המלחמה לאחר פרישת גנץ, לחץ חוץ‑בינלאומי בעקבות רפיח, תלות קואליציונית בשותפים המאיימים לפרק ממשלה אם תיחתם עסקת חטופים, ולבסוף התקיפה בדוחא (9.9.2025) שפגעה במסלול התיווך הקטרי והציתה גינויים גלובליים חריגים. אין 'ראיית זהב' לכוונה מוצהרת להאריך את המלחמה, אך דפוס ההחלטות והתמריצים הפוליטיים‑קואליציוניים מצביעים על הטיה לדחיית הכרעה - לפחות עד חלון פוליטי נוח יותר [1].

אין תיעוד שמוכיח 'כוונת הארכה' מפורשת של נתניהו. עם זאת, שרשרת החלטות - פירוק קבינט המלחמה לאחר פרישת גנץ במקום הרחבת פורום ההכרעה; היענות מוגבלת ליוזמות הסדר אמריקאיות; תלות פוליטית בשותפים המאיימים לפרק ממשלה אם תאושר עסקת חטופים מסיימת‑מלחמה; והתקיפה בדוחא שחתכה את ערוץ התיווך המרכזי - הכל יחד מקטין את הסתברות ההסדר ומגדיל את הסבירות להמשך הלחימה. הדפוס הזה קוהרנטי עם תמריצי שרידות פוליטיים של קואליציה עם “וטו‑פליירס” חזקים ועם 'עלויות קהל' גבוהות, ונתמך אמפירית בכך שרוב הציבור כבר מעדיף עסקה מקיפה - פער שאינו נסגר. לכן ההערכה הסבירה: יש הטיה מערכתית לדחיית הכרעות שמקרבות לסיום המלחמה – לפחות עד חלון פוליטי נוח יותר

עובדתית - צה״ל תקף מפגש הנהגת חמאס בדוחא ולשכת רה״מ התיימרה לעצמאות מלאה במהלך, שהוביל לכך שקטאר ושותפות ערביות גינו, הבית הלבן מתח ביקורת פומבית נדירה. המהלך עלול לערער את אפיק התיווך הקטרי ולהרחיק סיכוי להפסקת אש – תפיסה עקבית עם דפוס של העדפת הישג צבאי על פני דיל מקיף.

האם בהכרח זו אסטרטגיה מכוונת להאריך מלחמה? אין הוכחה משפטית לכך. האם יש התאמה עקבית בין התמריצים הפוליטיים, דפוס ההחלטות והדינמיקה בפועל - לבין תוצאה של דחיית סיום הלחימה? כן. המכלול מצביע על הטיה מוסדית‑פוליטית המקדמת המשך עימות ו״תמונת ניצחון״, יותר מאשר חתירה להסדר כולל בזמן קצר - במיוחד כל עוד הקואליציה הנוכחית מחזיקה מפתחות ווטו והציבור (על פי סקרים) תומך בעסקה רחבה.

הפוליטיקה הפנימית – למה לקואליציה יש תמריץ 'לדחות הכרעות'

• קואליציה עם "ווטו‑פליירס" (Veto Players): שותפים כמו בן גביר/סמוטריץ׳ מפרסמים ציבורית איומים שיפרקו ממשלה על עסקה, ובפרט עסקת חטופים, מסיימת‑מלחמה ובן גביר אף התגאה שסיכל עסקאות בעבר ("במהלך השנה… מנענו פעם אחר פעם את העסקה" [2] - הצהרה פומבית של שותף מפתח שמענישה פוליטית כל מהלך הסדר) - מגבלה מבנית לשינוי סטטוס‑קוו גם כשדעת הקהל נוטה לעסקה. לפי תורת הווטו‑פליירס (Tsebelis), ריבוי שחקנים עם זכות וטו מקשה מאוד על שינוי סטטוס‑קוו-– במקרה זה, מעבר להסדר מקיף [3, 4].
• גיוס החרדים: שבר פנימי מתמשך: פסיקת בג״ץ ביוני 2024 קבעה שאין עוד עילה משפטית לפטור; שנה לאחר מכן, שיעור הגיוס בפועל זעום (232 מתוך ~19,000). משבר הגיוס מאיים לפרק קואליציה חרדית‑ימנית; "גרירת רגליים" בחקיקה בתקופת מלחמה מצמצמת סיכון פוליטי מיידי [5].
• צמצום מסלול התיווך: תקיפת דוחא גררה גינויים מארה״ב/האיחוד/מדינות המפרץ וישיבת חירום במועב״ט - שילוב שמחליש את הסיכוי להסדר קצר‑טווח ומטה את המערכת להמשך לחימה [1].
• עמדת הציבור: סקרים ב‑2024–2025 מצביעים על אמון נמוך בנתניהו ועל רוב ברור התומך בעסקה מקיפה ("הכול תמורת הכול") גם במחנה הקואליציה (60%). הפער בין העדפת הציבור לבין קווי הקואליציה יוצר דילמת שרידות לנתניהו [2].
• מועדי הבחירות: בחירות "עד 27 באוקטובר 2026" בחוק; דיווחים ישראליים העריכו חלונות כמו מרץ 2026. עקרונית, ממשלה יכולה למשוך זמן אם הקואליציה שורדת [6].
• הסבר נגדי (ביטחוני‑מבצעי): ישראל מציגה את המהלך כחלק מ”סגירת חשבון” עם הנהגת חמאס בכל מקום - מהלך שאמור לחזק הרתעה ולשפר עמדת מיקוח [7, 8].

שורת תחתונה: אין הוכחה לכוונה מוצהרת להאריך את המלחמה; אולם התמריצים הפוליטיים, המחירים הציבוריים של נסיגה (עלויות קהל), והחלשת ערוצי התיווך ובמיוחד לאחר דוחא - יוצרים בפועל הטיה לדחיית הכרעה [9].

איך העולם הגיב - ומה זה עשה למפת הלחצים על ישראל ומה תגובתה מעידה?

• ארה״ב: במאי 2024 הושהתה אספקת פצצות כבדות, מסר לחץ חסר תקדים על רקע רפיח [10] ולאחר התקיפה בדוחא, הבית הלבן ביקר פומבית את המהלך, הנשיא ביידן (31.5.24): "It’s a roadmap to an enduring ceasefire and the release of all hostages" (הצעת מסלול אלטרנטיבי שסירבול/סיכולו מעיד מהודף‑הסדר); על התקיפה בדוחה, הנשיא טארמפ: "I was very unhappy about the way that went down" (לא שמחתי, איך שהכול התנהל) ואף "הפצצה חד-צדדית בתוך קטאר, מדינה ריבונית ובעלת ברית קרובה של ארה״ב, אינה מקדמת את מטרות ישראל או אמריקה" (דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט) [11], טראמפ הוסיף ובאופן חריג, כי הוא "מרגיש רע מאוד לגבי מיקום התקיפה" והבטיח לאמיר קטאר "דבר כזה לא יקרה שוב על אדמתכם".
• האיחוד האירופי: בורל קרא "להפסיק מיד" את מבצע רפיח; ברפיח עצמה אמר: "זוועה אחת אינה מצדיקה זוועה אחרת" [12] (פגיעה בלגיטימציה בינלאומית שמייקרת פוליטית את הסלמת המלחמה) ועל התקיפה בדוחא "המכה האווירית בדוחא מפרה את החוק הבינלאומי ופוגעת בריבונות קטאר. אנו מביעים סולידריות מלאה עם קטאר וקוראים למנוע כל הסלמה נוספת" (דוברת מטעם קאיה קאלס, ראש מדיניות החוץ של האיחוד) [13].
• ה‑ICJ וה‑ICC: בינואר–מאי 2024 ה‑ICJ הורה לישראל לנקוט צעדים למניעת מעשי רצח עם, וב‑24.5 הורה “להפסיק מיד” את המתקפה ברפיח ולפתוח את המעבר. במקביל, תובע ה‑ICC רדף צווים נגד נתניהו/גלנט ומנהיגי חמאס.[14]
• מדינות ערב והמפרץ: קטאר הגדירה את התקיפה בדוחא "פגיעה בביטחונה וריבונותה", איחוד האמירויות "ביטחון המפרץ בלתי‑ניתן לחלוקה; סולידריות מלאה עם קטאר" [16], הליגה הערבית "הפצצת דוחא - הפרה חמורה של אמנת האו״ם" [15] - מה שמסבך את אפיק התיווך העיקרי עד כה.
  
• ישראל: לשכת רה״מ (9.9.25, על דוחא): "פעולה עצמאית לחלוטין" [7] - מסר שמבליט עדיפות לקו צבאי גם במחיר סיכון אפיקי תיווך.

מעקב קדימה, מה יהיה?

כדי לנסות ולהבין את התהליכים הגיאו-פוליטיים, מומלץ לעקוב בשבועות הקרובים, אחר:

1. האם מסלול התיווך בדוחא משתקם (או עובר לקהיר/ערוץ אחר) - האם קטאר חוזרת לשולחן; תגובת מצרים וארה״ב כאינדיקציה מרכזית לסיכוי להסדר.
2. איתותי קואליציה בישראל סביב כל הצעה לעסקת חטופים (ואיומי פירוק) - האם איומי פרישה גוברים או נחלשים.
3. צעדי לחץ בינלאומי, מה‑EU/וושינגטון לאחר דוחא - סנקציות/התניות סיוע/לחץ דיפלומטי.
4. מדד דעת קהל בישראל - האם התמיכה בעסקה מקיפה נשמרת.

קראתם עד פה? סיימתם!
ההרחבה נועדה למתעניינים.ות בניתוח העומק שעל בסיסו התקציר שלמעלה ומהווה הרחבה אקדמית-מדעית שלו.

מסגרת תיאורטית תומכת

• עלויות קהל (Audience Costs): התחייבויות פומביות (למשל “ניצחון מוחלט”) מקשות פוליטית על נסיגה ולכן נוטה לקו קשיח/דחיית הכרעה. ‏Fearon 1994, APSR
• ווטו‑פליירס: ריבוי שחקני וטו בקואליציה מצמצם סיכוי לשינוי מדיניות (למשל, אימוץ הסדר). ‏Tsebelis - Intro/Chapter
• דיברסיה/"הימור על תחיית המתים": במשבר שרידות, מנהיגים עשויים להסלים/להאריך סכסוך בתקווה להיפוך דרמטי. ‏Levy 1989‏; ‏Downs & Rocke 1994
• "ראלי סביב הדגל": גידול זמני בפופולריות בעת משבר, עלול לעודד המשך עימות לשימור אפקט פוליטי. (מקורות: Mueller 1970, APSR - PDF: AUC/JSTOR; Baum 2002, ISQ - PDF: Harvard)
• תורת הסלקטורט (Logic of Political Survival): כששרידות תלויה בקואליציה מצומצמת, יש נטייה להעדיף צעדים ששומרים את הקואליציה - גם במחיר מדיניות יקרה לציבור. (מקורות: MIT Press – תיאור הספר: MIT; PDF לאקדמיה: Academia.edu)

ראו בהרחבה לרקע אקדמי "רקע תיאורטי אקדמי - תיאוריות, מדדים ואלגוריתמים בניתוח התנהגות מתורת המשחקים ומדע המדינה".

מקורות

[1] Israel Risks a Gaza Ceasefire in Strike on Doha—and Hamas | Council on Foreign Relations

[2] Ben Gvir says he repeatedly foiled hostage deals, urges Smotrich to help him stop this one | The Times of Israel

[3] Breaking with PM, 74% of Israelis back war-ending deal to free all hostages — poll | The Times of Israel

[4] Forthcoming GOVERNANCE

[5] A Year Since the Supreme Court’s Conscription Ruling – Was It Real, or Just a Dream? - The Israel Democracy Institute

[6] Netanyahu already has an election date in mind

[7] Israel attacks Hamas leaders in Doha, drawing condemnation from Qatar over "cowardly strike" - CBS News

[8] Netanyahu says Gaza war can end 'immediately,' after Doha strike on Hamas chiefs | The Times of Israel

[9] Guterres condemns Israeli strike on Hamas leaders in Qatar as ‘flagrant violation’ | UN News

[10] US paused shipment of bombs to Israel amid concerns over potential use in Rafah incursion | CNN Politics

[11] Trump says he's 'very unhappy' with Israeli strike in Qatar - ABC News

[12] EU urges Israel to end Rafah offensive ‘immediately’ – POLITICO

[13] The Latest: EU leader calls for sanctions against Israel over the war in Gaza

[14] ICC seeking arrest warrants for Hamas leaders and Israel’s Netanyahu | UN News

[15] UAE condemns Qatar blasts, stands in full solidarity with Doha

[16] Qatar news agency