יום ז'בוטינסקי הוא לא רק תאריך בלוח השנה - זו הזדמנות לעצור, לחשוב ולשאול: האם אנחנו עדיין נאמנים לערכים שעליהם קמה התנועה הלאומית?
זהו מסע בין חזונו של זאב ז'בוטינסקי לבין המציאות הפוליטית של ימינו.

כ״ט בתמוז תשפ״ה, חל השנה ב-25 ביולי (2025), הינו יום ממלכתי ומצוין כיום זאב ז׳בוטינסקי. בזמן זה - בראשות הקבינט יושב ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן בתפקיד שז'בוטינסקי יכול היה רק לדמיין כי בראש המדינה היהודית ישב מי שאמור להיות ממשיך דרכו האידאולוגי. לצדו, יושב איתמר בן-גביר, שר לביטחון לאומי וממנהיגי מפלגת עוצמה יהודית או בשמה הרשמי "חזית יהודית לאומית", המהווה המשך רעיוני של תנועת “כך” של מאיר כהנא.

כיצד חל השינוי הזה? האם מדיניות הליכוד הפכה מ-“שומר סף” כנגד כהניזם למארח שמזמן אותו פנימה?

מראה זה - שני אישים מקצוות הימין מתכנסים תחת קורת גג ממלכתית אחת - אינו רק חריג אלא אמור לפגוע בכל מי שגדל על עקרונות ה-"הוד והדר". רק לפני ארבעים שנה דחו מנהיגי הליכוד בקואליציה את כהנא ונאמניו. כהנא עצמו נעצר במספר מקרים, כולל ב־1980 בצו מעצר מנהלי שהוציא ראש הממשלה מנחם בגין, בשל הסתה וגילויי אלימות. יתר על כן, במהלך בהובלת הנהגת הליכוד, נפסל כהנא מהתמודדות בבחירות ב־1988 ונחשב מוקצה ציבורית ופוליטית. ממשיכו האידאולוגי, התגאה בכך שהגיע לראש הממשלה רבין, תלש את סמל מכוניתו והינו עבריין מורשע במקרים רבים (וחשוד מקרים רבים עוד יותר), שחלקם הלא מבוטל הינם בהתנגשות עם תפיסת החיים של יהודים ואינם יהודים בארץ ישראל.

טור המשך לטור "משבר ערכי: נתניהו ומורשת ז'בוטינסקי" שפרסם המחבר.

רוצים להגיב? אפשר פה, ברשת X ונשמח לשמוע

מורשתו של זאב ז'בוטינסקי

זאב ז׳בוטינסקי האידאולוג הציוני, הרביזיוניסטי והליברל, חיבר עוד ב-1940 טיוטת חוקה שבה קבע עקרונות של שוויון וזכויות אזרח לכלל התושבים בארץ ישראל: לדוגמה, הציע כי "בעד כל הממשלה שבה ראש הממשלה יהודי, יועבר תפקיד סגן רה״מ לערבי ולהיפך“ [1]. במילים אחרות, הוא ראה בזכויות הערבים חלק בלתי נפרד מן היסוד הלאומי והדמוקרטי של היישוב. לצד זאת, עסק ז׳בוטינסקי בשאלות סוציאליות וביסס את עקרון "חמשת הממים“: כל אדם צריך לקבל מהמדינה מזון, מעון, מלבוש, חינוך ורפואה בסיסיים [2].  הוא קבע שהערכים הציוניים כוללים חירות אישית, שוויון וכבוד אנושי, וגם הזהיר מפני גזענות: „הציונות האמיתית אינה יכולה להתקיים עם גזענות, שהרי גזענות היא חטא נגד הרוח היהודית“ (הצהרה אידאולוגית, 1934) [1].  בקונגרס הרוויזיוניסטי של 1938 בורשה הדגיש ז׳בוטינסקי שדמוקרטיה איננה רק שיטת ממשל, אלא אורח-חיים יהודי לכל דבר. בקיצור, עיקרי חזונו של ז׳בוטינסקי דגלו בביטחון לאומי לצד שוויון אזרחי לערבים ושותפות עתידית ביניהם.

הליכוד מול כהנא בעבר

בעשורים הראשונים למדינת ישראל ניהל הליכוד בראשות מנחם בגין ויצחק שמיר אחריו, קו עז נגד פוטנציאל כהניזם.

כבר בסוף שנות ה-70 גייס בגין צווי מעצר מנהליים נגד הרב מאיר כהנא, ואילו יצחק שמיר, כראש ממשלה, הגיב להשתתפותו בכנסת במילים: "תופעת כהנא שלילית, מסוכנת ומזיקה". בשנות השמונים נטה הליכוד למנוע את התפשטות האידאולוגיה הקיצונית: ב-1984 חברי ליכוד יצאו מהמליאה בזמן נאומו של כהנא [3] (נוהג שהעיד על החרפה ביחסים) וב-1988 תמכה הסיעה בקדנציה בחוק יסוד: הכנסת שמנע הרשמה של מפלגות גזעניות. בגין ושמיר ראו בכהנא סכנה לשורשי הציונות עצמם, לא רק לביטחונה המיידי. ראש הליכוד הזהיר מעל לדוכן הנואמים בכנסת: “אם נכניס את כהנא לממשלה - נחריב את נשמת הציונות” (פרוטוקול הכנסת) - כלומר, הכהניזם עומד בסתירה לגישות המוניסטיות-שוויוניות של ז׳בוטינסקי [4].

הקו החדש: בן-גביר בממשלת נתניהו

בשנים האחרונות נראה שבמפלגת השלטון חל מפנה משמעותי: במקום להרחקת קיצונים גזעניים, נמצאו כשותפים ראויים.

בשיחת טלוויזיה ב־29 בדצמבר 2022 הבטיח נתניהו שאם ישוב לראש הממשלה, "איתמר בן-גביר יהיה שר בממשלתי” (הערוץ הראשון). בפברואר 2023 עמד בהבטחתו: בישיבת הממשלה ה־37 בראשות נתניהו אושרו פה אחד חזרתו של בן-גביר לתפקיד שר לביטחון לאומי ומינויו גם לשר הנגב והגליל ומורשת ישראל [5]. היועצת המשפטית השלטונית, גלי בהרב-מיארה, ציינה כי עמדותיו "מפרות את יסודות המשטר הדמוקרטי” ועמדה נגד מינויו, אך נתניהו השיב: "ראש הממשלה מחליט” [5]. מיותר לציין כי חברי הממשלה האחרים ממפלגת השלטון אשר מצהירים תחת על עץ רענן כי הם ממשיכי דרכו של בגין וגדלו על ברכי תורת ז'בוטינסקי, תמכו גם הם בהחלטה.

מעבר לפשרה הפוליטית עצמה, התרחשה תופעה אחרת: מנכסי כהנא הפוליטיים הפך בן-גביר לאיש מערכת. הוא למד בישיבת "הרעיון היהודי” של כהנא בירושלים [6] והפך בעצמו לאיש ציבור המפגין נאמנות לרעיונותיו. למשל, בתמונות וידאו ובקריקטורות לעיני הקהל צוטט כביקור מצבת זכרון לגולדשטיין או כהנא, ובלשונו כינה את רבי כהנא “איש צדיק” שלדבריו „החזיר אותי בתשובה” (כיכר השבת) [7]. עד לאחרונה התמונה של ברוך גולדשטיין - הרוצח שהרג 29 מתפללים מוסלמים - הוצגה על הקיר בביתו (והוסרה משם רק סמוך לכנסת 2021) [7]. אף הצעות טרנספר לערבים הושמעו בגלוי (לדוגמה בערוץ 14 ב־2021). כלומר, במקום לסלקו מן הכפר הפך בן-גביר ליקיר משרד הממשלה. יש לציין בהקשר זה שאנשי הליכוד תמיד היו גאים בעברם בצבא או בכוחות הבטחון ואילו חלק לא מבוטל מאנשי מפלגת עוצמה יהודית והעומד בראשם לא זאת שלא שירתו אלא הגדילו לעשות והתגאו בזאת.

המשמעות האידאולוגית והפער

הקונפליקט בין העמדות הישנות לחדשות סובב סביב ההנחות הרעיוניות הבסיסיות. בעוד ז׳בוטינסקי צידד בשלילת גזענות והדגיש את השותפות היהודית-ערבית כגוף אחיד תוך הכרה בזכויות שוות [1], המחוקק החדש מאפשר למפלגות לקדם מדיניות הפוכה. המדיניות הממשלתית כיום מקדמת תקציבים לפרויקטים המשרתים אוכלוסייה יהודית בלבד - החל מפרויקטים חקלאיים וחינוך התיישבותי בגדה, ועד השקעות בביטחון הקהילתי במגזר היהודי בהתעלמות צרכנית ממגזר ערבי. בסביבה כזו אובדן גינוי תמיכתו בפעולות איבה נגד פלסטינים, או אף שמירה על תצלומים של פעילי טרור יהודים, הפכו ״נדבך״ טבעי מתדמית השר הממלכתי של היום.

כך מתגבש מצב שבו נרמזת נורמליזציה של עמדות כהניסטיות במערכת הציבורית. אין עוד צורך להסתיר סממנים קיצוניים, כמו תמונות גולדשטיין על עטיפות ספרים ימניות או קריאות לטרנספר כדברי “מדיניות”. הליכוד של שנות השבעים וה־שמונים, שהיה בעבר שומר סף בשאלת המורשת של ז׳בוטינסקי-חרות, מצוי כעת בעמדה שמאפשרת לכהניזם להיכנס דרך השער הראשי של ממשל ישראל. וכפי שאמר בגין אז כהנא “משוגע ומסוכן” [4], היום קורא נתניהו לבן-גביר „שותף קואליציוני“ שנסוב לשולחנו.

הדילמה המוסרית-אידאולוגית ניצבת לפני הציבור הימני לקראת ז׳בוטינסקי תשפ״ה: האם ז׳בוטינסקי בעצמו היה מברך את בן-גביר כ”שומר הסף של ישראל” – איש אשר מצהיר בריש גלי על המשך דרכו של כהנא – או שמא היה מבקש להרחיקו, כפי שעשה בעבר כלפי מפלגות ומתנועות גזעניות? ציטוטיו של ז׳בוטינסקי שניתקו כל שותפות עם דעות גזעניות מפורשות עומדים בניגוד מוחלט להתקרבות הנוכחית: “אם מי שמדבר על פינוי ערבים או שלטון יהודי בכוח – אינו נציג שלנו ואינו ראוי לשבת עמנו” (ועידת וורשה, 1934) ו-“אין אנו מוכנים לקבל לתוך המחנה מי שמחזיק בדעות גזעניות” [1]. על השאלה האם שושלת הרעיונות שייסד ז׳בוטינסקי עדיין מוכרת את השינויים הללו, יענו מעשיה של הממשלה הנוכחית ובעשייה הממשלתית הבאה.

דווקא ביום ז׳בוטינסקי 2025, תתברר זהות הליכוד כ"שומר סף" כנגד האידאולוגיה הגזענית – או להפך, כמי שמזמן אותה שוב.

מקורות

[1]: Michael Brenner, Jabotinsky and the Jewish State law
[2]: חמשת הממים של ז'בוטינסקי
[3]: מאיר כהנא, ויקיפדיה
[4]: יעל שרה רפ, סרוגים, 2022
[5]: מורן אזולאי, Ynet, 2025
[6]: איתמר בן-גביר, ויקיפדיה
[7]: אלי רוטמן, כיכר השבת, 2021