עם סגירת הרשימות לכנסת ה-26 וסקרי מנדטים עדכניים, אין רוב טבעי לאחד הגושים. ההסתברות הכוללת להמשך כהונת ‎נתניהו עומדת על 47%, מול 43% לממשלת אופוזיציה.

לאחר שקלול תרחיש שבו כל רשימות הימין עוברות את אחוז החסימה, בעוד הנדל-זליכה, כחול-לבן ורשימות קטנות נוספות שורפות 4-6% מקולות מתנגדי ‎בנימין נתניהו, ההסתברות לממשלת רוב של הקואליציה עולה ל-16%. עם זאת, התוצאה הבודדת הסבירה ביותר נותרת ממשלת מעבר בראשות נתניהו (31%), בעוד המסלול הסביר להחלפתו הוא ממשלת מיעוט של האופוזיציה (27%).

היסטורית, "אין הכרעה" אינה תוצאה ניטרלית: בין 2009 ל-2025 כיהנו בישראל ממשלות מעבר בכ-26% מהזמן, ורצף 508 ימים בשנים 2019-2021 - יתרון המעניק לנתניהו הסתברות כוללת גבוהה יותר להמשך כהונתו. במערכת הנוכחית, כל אחד מהגושים עשוי להרוויח או להיפגע משמעותית מנפילת מפלגות מתחת לאחוז החסימה. בתרחישי קיצון, אובדן של 4-6% קולות באחד המחנות עשוי להספיק כדי להעביר את היריב מאזור 50-55 מנדטים לאזור 61 הדרוש להקמת ממשלה יציבה.

התרחיש הסביר ביותר הוא המשך ממשלת מעבר בראשות ‎בנימין נתניהו, אך הוא רחוק מלהיות בלתי נמנע. סיכויי ממשלת רוב לקואליציה גבוהים מכפי שמרמז חיבור פשוט של מנדטי הסקרים, ואינם מחייבים מעבר דרמטי של מצביעי מרכז לליכוד. לכן המדד החשוב ביותר בשלב זה אינו הפער בין הליכוד לישר!, אלא הפער בהיקף הקולות שבסיכון בכל מחנה, בצירוף מספר חברי הכנסת שעשויים להימנע מול כל ממשלה.

זהו ניתוח זהיר ומבוסס-נתונים, שמדגיש את הפגיעות של המערכת הישראלית לאסימטריה באחוז החסימה, ולא רק ל"מי גדול יותר בסקרים". כדי לקרוא נכון את הניתוח, חשוב לעבור במיוחד לתת-הפרק "מדדים למעקב ולהתרעה מוקדמת". חשיבותו אינה טכנית בלבד: במערכת שבה פערי הגושים קטנים, המדדים המכריעים אינם רק ממוצע המנדטים או זהות המפלגה הגדולה, אלא שיעור הקולות בסיכון, הסתברות המעבר של מפלגות הסף, מספר המתנגדים לכל ממשלה ופוטנציאל ההימנעות. אלה עשויים לזהות שינוי בתוצאה עוד לפני שהוא מופיע במפת המנדטים הרגילה.

רוצה להגיב? אנחנו ברשת X

הסתברויות התוצאה לאחר הבחירות

תוצאההסתברות מרכזיתטווח סביר
ממשלת רוב בהובלת הקואליציה הנוכחית16%12-21%
ממשלת רוב בהובלת האופוזיציה16%12-21%
ממשלת מיעוט בהובלת האופוזיציה27%22-33%
המשך ממשלת מעבר בראשות ‎בנימין נתניהו31%26-37%
אחדות, פיצול גושים או ראש ממשלה אחר10%7-14%
סה״כ100% 

ההסתברויות אינן תחזית סטטיסטית טהורה לתוצאת ההצבעה. הן אומדן משולב של שני תהליכים שונים:

  1. המרת קולות למנדטים, לרבות אחוז החסימה, שיעורי הצבעה, טעויות סקר ושיטת חלוקת המנדטים.
  2. המרת מנדטים לממשלה, לרבות וטו אישי, המלצות לנשיא, הצבעה בעד, הימנעות, תמיכה מבחוץ והיתכנות להסכם קואליציוני.

בסקר כאן חדשות מ־9 בספטמבר 2026, ישר! של ‎גדי איזנקוט ניצבת על 24 מנדטים, הליכוד על 21, ביחד על 12, הדמוקרטים על 9, יהדות התורה על 8, ועוצמה יהודית, ש״ס וישראל ביתנו על 7 כל אחת. הרשימה המשותפת מקבלת 7, רע״ם והציונות הדתית 5 כל אחת, ועמך ישראל והנדל-זליכה 4 כל אחת. מפת הסקר אינה מעניקה רוב של 61 לאף קואליציה טבעית.

חמשת הסקרים הראשונים שנבחנו לאחר סגירת הרשימות הציבו בממוצע את גוש תומכי ‎בנימין נתניהו, כולל עמך ישראל של ‎עופר וינטר, על 53.6 מנדטים; את האופוזיציה הציונית על 53.4; ואת הרשימות הערביות על 12.2. אולם החציון של גוש נתניהו, כ-52 מנדטים, נמוך מהממוצע משום שתוצאת 60 המנדטים בסקר i24NEWS-Direct Poll חריגה ביחס לארבעת הסקרים האחרים.

מכאן שהתחרות האמיתית אינה רק על המנדט ה-61. היא מתנהלת על ארבעה ספים:

  • מי עובר את אחוז החסימה;
  • מי יכול לצבור יותר תומכים ממתנגדים;
  • מי מוכן להימנע;
  • ומי נהנה אם איש אינו מצליח להקים ממשלה.

קראתם עד פה? סיימתם!
ההרחבה נועדה למתעניינים.ות בניתוח העומק שעל בסיסו התקציר שלמעלה ומהווה הרחבה אקדמית-מדעית שלו.

ממצאים וניתוח אקדמי

1. השאלה האסטרטגית

השאלה איננה "איזה גוש גדול יותר בסקרים", אלא:

מה ההסתברות שכל מחנה יצליח לתרגם את תוצאת הבחירות לממשלה מושבעת ובת־קיימא? זו הבחנה מהותית. "מתנגדי נתניהו" היא קטגוריה אלקטורלית, לא קואליציה מוכנה. היא כוללת מפלגות מרכז, ימין ממלכתי, שמאל ציוני ומפלגות ערביות, שאינן חולקות בהכרח מועמד מוסכם, קווי יסוד או נכונות הדדית לשיתוף פעולה. מנגד, גוש נתניהו מלוכד יותר סביב זהות ראש הממשלה, אך מפוצל אלקטורלית בין מספר רשימות שחלקן קרובות יותר מאחרות לאחוז החסימה. לכן לגוש יש יתרון בתיאום הקואליציוני, אך סיכון בשלב המרת הקולות למנדטים.

2. ארבעת הספים הקובעים את התוצאה

הסף האלקטורלי

אחוז החסימה עומד על 3.25% מהקולות הכשרים. קולות שניתנו לרשימה שלא עברה אינם משתתפים בחלוקת המנדטים וגם אינם נכללים בהסכמי העודפים. לפיכך, שיעור גבוה של קולות אבודים במחנה אחד מגדיל את משקלם היחסי של כל הקולות הכשרים במחנה האחר.

הסף הקואליציוני

לא כל מפלגה המשויכת למחנה מסוים מוכנה להצטרף לכל ממשלה של אותו מחנה. מפלגת ציר בת ארבעה מנדטים יכולה להסכים להחלפת ראש הממשלה אך לסרב לממשלה הנשענת על הימנעות ערבית, או לחלופין להסכים לממשלה רחבה אך לא לממשלת ימין צרה.

סף האמון

אין הכרח ב־61 תומכים כדי להשביע ממשלה. נדרש רוב מבין המשתתפים בהצבעת האמון. ממשלה עם 55 או 57 חברי קואליציה יכולה לקום אם מספר המתנגדים נמוך ממספר התומכים משום שסיעות אחרות נמנעות או אינן משתתפות.

סף ההישרדות

הימנעות בהשבעה מאפשרת הקמת ממשלה, אך אינה מבטיחה את שרידותה. ממשלת מיעוט תזדקק להסדר חיצוני בנושאי אמון ותקציב, או לפחות להסכמות שימנעו רוב חלופי בהצבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי. ממשלות מיעוט הן תופעה לגיטימית ומוכרת בדמוקרטיות פרלמנטריות, אך היציבות תלויה באופי התמיכה החיצונית.

3. מפלגות הסף והקולות בסיכון

רשימהמצב נוכחי בסקרים שנבחנוהסתברות מעבר מוערכתמקור קולות עיקריהשפעה מערכתית
עמך ישראל של ‎עופר וינטר 4-5 מנדטים 82-90% ליכוד, עוצמה יהודית, ציונות דתית וימין ביטחוני מעבר מחזק את יעילות הימין; נפילה עלולה למחוק כ־4 מנדטים
הציונות הדתית-זהות 5-6 90-96% ימין אידאולוגי, ליכוד ועוצמה יהודית כרגע מעל הסף, אך רגישה לשאיבת קולות מצד וינטר
הנדל-זליכה כ־2.7% בממוצע קודם; עוברת בחלק מהסקרים 25-35% ביחד, ישראל ביתנו, ישר! ומצביעי מחאה כלכלית מעבר מסייע מתמטית לאופוזיציה, אך עלול ליצור שחקן וטו
כחול לבן של ‎בני גנץ סביב 1%-1.5% 2-7% ישר!, ביחד, מרכז ממלכתי וליכוד רך מרבית הנזק מאי־מעבר צפוי למחנה המתנגד לנתניהו
הציבור החרדי סביב 0.8% בחלק מהמדגמים 1-4% יהדות התורה וש״ס פיצול מסוכן לגוש נתניהו, אך חלק מהקולות עשויים לחזור למפלגות האם
רשימות קטנות אחרות פחות מאחוז לרשימה נמוכה מאוד לכל רשימה מפוזר השפעה מצטברת אפשרית אם הפיזור א־סימטרי

עמך ישראל עברה בכל חמשת הסקרים שנבחנו קודם, ואילו הנדל-זליכה עברה רק בחלקם. בסקר כאן חדשות האחרון שתיהן מקבלות ארבעה מנדטים, אך אין עדיין רצף בין־מכוני המצדיק לראות בהנדל-זליכה רשימה בטוחה.

האומדנים בטבלה הם הסתברויות שיפוטיות, לא מדידות. הם נשענים על מרחק מהסף, שונות בין מכונים, בסיס אלקטורלי, התנהגות אסטרטגית צפויה והיסטוריית מפלגות סף.

וביחס לניתוחי עבר

ניתוחי עבר מלמדים כי תרחיש "הניצחון הטכני" אינו חריג תאורטי. ב-1992 קיבלה התחייה 1.2% ולא עברה את אחוז החסימה שהיה אז 1.5%; אובדן קולות הימין סייע ל‎יצחק רבין להרכיב ממשלה. באפריל 2019 הימין החדש נשאר מחוץ לכנסת, שוב תוך פגיעה ביכולת גוש הימין להרכיב ממשלה. ב-2022 מרצ ובל״ד לא עברו, וכ-300 אלף קולות המזוהים עם מתנגדי נתניהו לא השתתפו בחלוקת המנדטים; אף שמספר הקולות הגולמי לשני המחנות היה קרוב, גוש נתניהו קיבל 64 מנדטים.

עם זאת, אין להעתיק את 2022 באופן מכני ל-2026. ב-2022 נפלו שתי רשימות בעלות בסיסים מוגדרים יחסית. ב-2026 חלק ניכר מהקולות בסיכון נמצא במפלגות מרכז-ימין שהבוחרים שלהן עשויים לעבור טקטית לישר!, ביחד, ישראל ביתנו או אפילו לליכוד. מכאן שהיסטוריית העבר מגדירה את עוצמת המנגנון, אך אינה קובעת מראש את כיוונו. נתוני ההשתתפות גם משתנים בין מערכות: שיעור ההצבעה היה 67.44% ב-2021 ו-70.63% ב־2022, ולכן תרחיש הקולות האבודים תלוי גם בגיוס המחנות ביום הבחירות.

תרחישים, סיכונים וחלופות

תרחיש 1: ממשלת רוב של הקואליציה הנוכחית

הסתברות: 16%

הערכת טווח: 12-21%

התרחיש כולל שלושה מסלולים חופפים:

מסלולתרומה משוערת להסתברות
מעבר כל רשימות הימין ושריפת 4-6% אצל המתנגדים כ-7 נקודות אחוז
שיפור רגיל בשיעורי ההצבעה ובהקצאת המתלבטים לימין כ-5 נקודות אחוז
מעבר משמעותי ממרכז-ימין לליכוד או צירוף שותף לאחר הבחירות כ-4 נקודות אחוז

מסלול "הניצחון הטכני"

נניח שמפלגות הימין מקבלות 47.5% מהקולות, וכל רשימותיהן עוברות. יתר הרשימות מקבלות 52.5%, אך 5% מכלל הקולות ניתנים להנדל-זליכה, כחול לבן ורשימות קטנות אחרות שאינן עוברות.

לאחר ניכוי הקולות האבודים:

  • גוש הימין מחזיק 47.5 מתוך 95 הקולות המשתתפים בחלוקה, כלומר 50%.
  • יתר המפלגות מחזיקות גם הן 47.5 מתוך 95, כלומר 50%.

כך יכול פער גולמי של חמש נקודות נגד הימין להיעלם בחלוקת המנדטים. שיטת בדר-עופר, הסכמי עודפים ושברי מנדט יכולים לאחר מכן לייצר תוצאה של 59-61, 60-60 או 61-59.

התרחיש דורש שכל רשימות הימין יעברו, שהנדל-זליכה תישאר קרובה לסף אך מתחתיו, ושמצביעי כחול לבן והרשימות הקטנות לא יעברו בהיקף מספיק למפלגות בטוחות. משום שמצביעים נוטים לעבור להצבעה אסטרטגית כשהסיכון מתבהר, מדובר בתרחיש משמעותי אך לא בתרחיש הבסיס.

תרחיש 2: ממשלת רוב של האופוזיציה

הסתברות: 16%

הערכת טווח: 12-21%

המסלול דורש אחד או יותר מהבאים:

  • הצבעה אסטרטגית המצמצמת את הקולות האבודים;
  • מעבר הנדל־זליכה והצטרפותה;
  • התחזקות ישר! וביחד;
  • מעבר של שחקן חרדי או ימני־ממלכתי;
  • פיצול בליכוד;
  • או הסכמה על מועמד שאינו מעורר וטו אצל אחד מרכיבי המחנה.

בסקר כאן חדשות האחרון, ישר!, ביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו והנדל־זליכה מגיעות יחד ל־56. זהו בסיס קרוב לרוב, אך עדיין חסרים לו חמישה מנדטים והוא כולל מחלוקות משמעותיות בנושאי דת ומדינה, משפט, מדיניות ביטחונית וזהות ראש הממשלה.

תרחיש 3: ממשלת מיעוט בהובלת האופוזיציה

הסתברות: 27%

הערכת טווח: 22-33%

זהו המסלול הסביר ביותר להחלפת הממשלה.

דוגמה אפשרית:

  • 56 תומכים בממשלה;
  • 52 מתנגדים מגוש נתניהו;
  • 12 נמנעים מהמפלגות הערביות.

במצב זה הממשלה יכולה להיות מושבעת, אף שאין לה 61 חברי קואליציה. אך כדי לשרוד היא תזדקק להסכם חיצוני בנושאי אמון, תקציב והימנעות מהצטרפות לרוב חלופי.

השחקנים המרכזיים אינם רק רע״ם והרשימה המשותפת. גם ‎נפתלי בנט, ‎אביגדור ליברמן או מפלגת הנדל-זליכה עשויים להיות שחקני וטו: הם יכולים לתמוך בהחלפת נתניהו אך לסרב להישען על הימנעות ערבית. מכאן שמספר של 56 מנדטים אינו מספיק כשלעצמו.

תרחיש 4: המשך ממשלת מעבר בראשות נתניהו

הסתברות: 31%

הערכת טווח: 26-37%

זהו התרחיש הבודד הסביר ביותר משום שהוא דורש מינימום תיאום:

  • לגוש נתניהו אין 61;
  • לאופוזיציה אין קואליציית רוב;
  • אין הסכמה על ממשלת מיעוט;
  • מפלגות המרכז-ימין מטילות וטו על תלות בהימנעות ערבית;
  • המפלגות הערביות אינן מעניקות הימנעות מספקת;
  • או שהמועמדים אינם מצליחים להציג רוב בהצבעת האמון.

הממשלה היוצאת ממשיכה בתפקיד עד שתיכון ממשלה חדשה. לפי מכון תכלית, בין 2009 ל-2025 כיהנו בישראל ממשלות מעבר בכ-26% מהזמן, ותקופת המעבר הרצופה בשנים 2019-2021 נמשכה 508 ימים.

לכן "אין הכרעה" אינה תוצאה ניטרלית. היא מעניקה יתרון לראש הממשלה המכהן. האופוזיציה צריכה לפתור בעיית תיאום רב-שחקנית; הממשלה היוצאת זקוקה לכך שהפתרון לא יימצא.

תרחיש 5: אחדות, פיצול גושים או ראש ממשלה אחר

הסתברות: 10%

המשפחה כוללת:

  1. ממשלת אחדות ליכוד-ישר!-ביחד.
  2. רוטציה בין ‎בנימין נתניהו לבין ‎גדי איזנקוט או ‎נפתלי בנט.
  3. ממשלה בהובלת איש ליכוד אחר.
  4. ממשלת ימין ללא ‎בנימין נתניהו.
  5. מעבר מפלגה חרדית לממשלת מרכז.
  6. ממשלת חירום מוגבלת בזמן.
  7. פיצול סיעה או עריקות לאחר הבחירות.
  8. בחירות נוספות לאחר תקופת מעבר.

חלופת קריסת גוש הקואליציה: מנגנון הסף פועל דווקא נגד הימין

מצביעי הנדל-זליכה וכחול לבן עשויים לזהות בזמן את הסיכון ולעבור באופן מרוכז לישר!, ביחד או ישראל ביתנו. במקביל, קמפיין הצלה של עמך ישראל עלול לשאוב קולות מהציונות הדתית, או להפך, ולהפיל אחת מרשימות הימין.

בתרחיש זה:

  • הקולות האבודים באופוזיציה יורדים לפחות מ-2%;
  • הקולות האבודים בימין עולים ל-3-4%;
  • האופוזיציה הציונית מגיעה ל-59-62;
  • והיכולת להקים ממשלה ללא תמיכה או הימנעות ערבית משתפרת מאוד.

זהו הביטוי ההפוך של אותו מנגנון: לא המחנה הגדול ביותר בסקרים מנצח בהכרח, אלא המחנה שמצליח לתאם טוב יותר את הקצאת קולותיו.

אבל לא רק, קיים תרחיש שבו כל רשימות הימין עוברות את אחוז החסימה, בעוד הנדל-זליכה, כחול-לבן ורשימות קטנות נוספות שורפות 4-6% מקולות מתנגדי ‎בנימין נתניהו, ההסתברות לממשלת רוב של הקואליציה עולה ל-16%. 

מדדים למעקב ולהתרעה מוקדמת

זהו תת-הפרק החשוב ביותר לצורך עדכון שבועי. ממוצע מנדטים מתאר את מצב הסקרים, אך המדדים הבאים מתארים את רגישות התוצאה ואת מסלול הרכבת הממשלה.

1. מדד הקולות בסיכון

סכום התמיכה בכל הרשימות שמתחת ל-3.25%, בחלוקה למחנות:

  • פחות מ-2%: סיכון נמוך;
  • 2-4%: סיכון בינוני;
  • 4-6%: סיכון גבוה;
  • מעל 6%: פוטנציאל לשינוי מערכתי.

המדד צריך להתבסס על אחוזי התמיכה הגולמיים, לא על טבלת המנדטים.

2. מדד הסתברות המעבר

במקום להציג מפלגה כ-0 או 4 מנדטים, יש להציג:

  • הסתברות מעבר;
  • תוצאה אם היא עוברת;
  • תוצאה אם אינה עוברת;
  • מאיזה מחנה נגרעים קולותיה.

3. מדד 61 המתנגדים

עבור כל מועמד יש לחשב כמה חברי כנסת צפויים להצביע נגדו, ולא רק כמה תומכים בו. ממשלה עם 56 תומכים יכולה לקום מול 52 מתנגדים, אך לא מול 60.

4. מדד ההימנעות

יש להפריד בין:

  • המלצה לנשיא;
  • הצבעה בעד הממשלה;
  • הימנעות;
  • תמיכה בתקציב;
  • הימנעות באי־אמון.

מפלגה יכולה לסרב להמליץ על מועמד אך לאפשר את ממשלתו בהמשך.

5. מדד הבחירה השנייה

זהו המדד המכריע למפלגות הסף. אם מצביעי הנדל-זליכה יעברו ברובם לבנט, ליברמן או איזנקוט כאשר הרשימה נחלשת, תרחיש שריפת הקולות מצטמצם. אם הם נחושים להצביע לרשימה גם כשהיא סביב 2.8-3.1%, הוא מתחזק.

6. מדד האפקטיביות הגושית

היחס בין שיעור הקולות הגולמי של המחנה לבין שיעור המנדטים שקיבל לאחר ניכוי הקולות האבודים. פער גבוה בין שני הנתונים מעיד על יתרון טכני-אלקטורלי, לא בהכרח על שינוי בדעת הקהל.

נספח מתודולוגי

א. סוג הניתוח

הניתוח הוא מודל תרחישים משולב, לא מודל חיזוי יחיד. הוא מורכב משלוש שכבות:

  1. שכבה אלקטורלית.
  2. שכבה קואליציונית.
  3. שכבה מוסדית-אסטרטגית.

המטרה אינה לנבא מספר מנדטים מדויק, אלא להעריך את ההסתברות היחסית לכל תוצאה שלטונית.

ב. שכבה אלקטורלית

ההערכה מתחילה ממספר סקרים עדכניים ולא מסקר יחיד. נבחנים:

  • ממוצע וחציון;
  • שונות בין מכונים;
  • חריגות;
  • קרבה לאחוז החסימה;
  • יציבות לאורך זמן;
  • שיעורי הצבעה אפשריים;
  • הצבעה אסטרטגית;
  • מתאם בין טעויות סקר של מפלגות מאותו מחנה.

החציון מקבל משקל כאשר סקר אחד שונה מאוד מהאחרים. עם זאת, תוצאה חריגה אינה נמחקת, אלא נכללת כתרחיש זנב אפשרי.

ג. טיפול במפלגות סף

מפלגות הסף אינן מטופלות באופן בינארי. לכל מפלגה מיוחסת הסתברות מעבר, המבוססת על:

  • המרחק מ-3.25%;
  • עקביות בין מכונים;
  • קיומו של בסיס חברתי מוגדר;
  • ניסיון אלקטורלי;
  • תמריץ להצבעה אסטרטגית;
  • יכולת ארגונית וגיוס ביום הבחירות.

במודל מלא נכון להריץ כל מפלגת סף כמשתנה ברנולי תלוי, משום שהתחזקות מפלגת ימין קטנה עשויה לבוא על חשבון מפלגת ימין קטנה אחרת. לכן אין להניח עצמאות מלאה בין הסתברויות המעבר.

ד. המרת קולות למנדטים

החישוב העקרוני הוא:

  1. הסרת קולות הרשימות שלא עברו.
  2. חישוב חלקה היחסי של כל רשימה בקולות המשתתפים בחלוקה.
  3. הקצאת מנדטים ראשונית.
  4. חלוקת יתרות לפי שיטת בדר-עופר.
  5. שילוב הסכמי עודפים, ככל שהם ידועים ורלוונטיים.

הניתוח הנוכחי משתמש בהמחשות מתמטיות ולא בשחזור מלא של כל קלפי או הסכם עודפים.

ה. שכבה קואליציונית

לאחר קבלת התפלגות מנדטים אפשרית, נבדקות קואליציות בהתאם ל:

  • קרבה אידאולוגית;
  • וטו אישי;
  • ניסיון עבר;
  • עלויות קהל;
  • תמריץ לתפקידים ומשאבים;
  • יכולת להציג רוב בהצבעת אמון;
  • יכולת להעביר תקציב;
  • נכונות לתמיכה מבחוץ.

נעשה שימוש רעיוני במודלים של Minimal Winning Coalition, אך הם אינם מספיקים לבדם. מפלגות עשויות להעדיף קואליציה רחבה יותר כדי להפחית תלות בשחקן קיצון או בשחקן וטו.

ו. מדדי כוח

Banzhaf Power Index

מודד באיזו תדירות מפלגה היא שחקן מכריע במעברים מקואליציה מפסידה לקואליציה מנצחת. הנדל-זליכה עשויה לקבל מדד כוח גבוה גם עם ארבעה מנדטים, אם בלעדיה אף מחנה אינו מגיע לתוצאה בת-קיימא.

Shapley-Shubik

מודד את תרומת המפלגה לפי כל סדרי ההצטרפות האפשריים לקואליציה. הוא מתאים להערכת כוח מיקוח, אך מניח מרחב קואליציות רחב יותר מזה הקיים פוליטית בפועל, ולכן נדרש לסנן קואליציות בלתי סבירות.

Veto Players

מזהה שחקנים היכולים למנוע ממשלה אף שאינם מסוגלים להקים אחת. ‎נפתלי בנט, ‎אביגדור ליברמן, מפלגות ערביות או מפלגה חרדית עשויים להיות שחקני וטו בהתאם לתוצאת הבחירות.

ז. ניתוח רגישות

ההסתברויות נבדקות מול שינויים ב:

  • מפלגת סף אחת עוברת או נופלת;
  • תזוזה של 1% בין המחנות;
  • שינוי של 2-3 נקודות בשיעור ההצבעה;
  • מעבר מנדט בין מפלגות שאינן באותו גוש קואליציוני;
  • שינוי מעמדה של מפלגה מהתנגדות להימנעות.

כאשר שינוי קטן בפרמטר משנה את זהות הממשלה, התרחיש מסווג כבעל רגישות גבוהה וביטחון נמוך.

ח. סימולציית Monte Carlo מומלצת

מודל מלא ידרוש אלפי ריצות שבהן בכל ריצה:

  1. נדגמת תמיכה לכל מפלגה מתוך התפלגות המשלבת טעות דגימה וטעות מכון.
  2. נקבע אילו רשימות עוברות.
  3. מחולקים 120 המנדטים.
  4. נבדקות כל הקואליציות המותרות פוליטית.
  5. מדורגות חלופות לפי הסתברות הצטרפות, תמיכה או הימנעות.
  6. נקבעת התוצאה השלטונית.

התוצר הנכון אינו "תחזית של 61", אלא התפלגות הסתברויות בין ממשלת רוב, ממשלת מיעוט, ממשלת מעבר ואחדות.

ט. הנחות מרכזיות

  • מצב הרשימות אינו צפוי להשתנות משפטית.
  • שיוך הגושים נשאר דומה למצב הנוכחי.
  • אין אירוע ביטחוני או כלכלי קיצוני המשנה את סדר היום.
  • אין פרישה מאוחרת של מפלגת סף.
  • המפלגות הערביות אינן מצטרפות לקואליציה ציונית מלאה, אך עשויות לתמוך או להימנע.
  • ממשלת המעבר נשארת בראשות ‎בנימין נתניהו אם לא מוקמת ממשלה אחרת.
  • אין שינוי מהותי בכללי הבחירות או באחוז החסימה.

י. מגבלות

  • מספר הסקרים לאחר סגירת הרשימות עדיין קטן.
  • אין מיקרו־דאטה מלא על בחירה שנייה ומעברי קולות.
  • טעויות המכונים אינן עצמאיות בהכרח.
  • הצהרות וטו לפני הבחירות עשויות להשתנות לאחריהן.
  • ההסתברויות הקואליציוניות הן שיפוטיות יותר מההסתברויות האלקטורליות.
  • אירוע חיצוני משמעותי יכול לשנות במהירות את כל ההנחות.

מטריצת הערכה רטרוספקטיבית

הטורים המדויקים ביותר לא היו אלו שניסו לנבא מנצח, אלא אלו שעסקו במבנה המערכת, שחקני הווטו, כוח קואליציוני ובעיית ההמרה ממנדטים לשלטון.

בחירות 2026 בראי טורי מכון דעות

#הטור / השאלה המרכזיתהתיאוריה הדומיננטיתהנחת יסודמצב נוכחי (ספט' 2026)הערכת תקפות
1 האם איחוד בנט־לפיד הוא Game Changer? Prisoner's Dilemma, Rational Choice איחוד אלקטורלי אינו בהכרח איחוד קואליציוני האיחוד תרם לכוח אלקטורלי אך לא פתר אוטומטית בעיות הרכבה גבוהה (85/100)
2 האם ממשלה רחבה מגדילה את סיכויי נתניהו? Logic of Political Survival שרידות פוליטית אינה זהה לפופולריות נתניהו אינו מוביל בגוש אך נותר שחקן חסימה מרכזי גבוהה (80/100)
3 האם ממשלת 61 מתה? Shapley-Weingast הקרב עובר מ-61 תומכים ל-61 מתנגדים זו כיום המסגרת ההסברית החזקה ביותר גבוהה מאוד (95/100)
4 האם הבחירות יוכרעו בהרכבה ולא בקלפי? Minimal Winning Coalition הבחירות הן שלב ראשון בלבד נכון גם כיום לאחר הגשת הרשימות גבוהה מאוד (95/100)
5 האם ממשלת מעבר היא תרחיש מרכזי? Veto Players Theory ריבוי וטו יוצר מבוי סתום עדיין אחד מ-4 התרחישים המרכזיים גבוהה (85/100)
6 האם ממשלת מיעוט אפשרית? Coalition Theory ממשלת מיעוט אפשרית כשעלות אי-הכרעה גבוהה אפשרית מתמטית אך לא מובילה פוליטית בינונית-גבוהה (70/100)
7 מי שחקן הציר? Shapley-Shubik Index הכוח אינו פונקציה של גודל בלבד מתברר כפרמטר קריטי יותר ממספר מנדטים גבוהה מאוד (90/100)
8 האם סקרים מנבאים שלטון? Arrow + Public Choice מנדטים ≠ קואליציה הסקרים עדיין לא פותרים את שאלת הממשלה גבוהה מאוד (90/100)

מטריצת "מה חשבנו אז" מול "מה רואים היום"

סוגיה2025-תחילת 2026מצב נוכחי
מספר המנדטים יקבע דגש תקשורתי גבוה חשיבות משנית
זהות המפלגה הגדולה זכתה למרב תשומת הלב פחות חשובה ממבנה הגוש
איחודים נתפסו כמנוע שינוי מרכזי בעיקר מייעלי קולות
שחקני וטו נדחקו לשוליים הפכו למשתנה מסביר מרכזי
ממשלת מעבר נתפסה כתרחיש קצה תרחיש מרכזי
ממשלת מיעוט תרחיש אקדמי אפשרות קיימת
כוח קואליציוני מושג מקצועי לב מערכת הניתוח

מטריצת התיאוריות

תיאוריהכמה הסבירה את המציאות?הערה
Shapley-Weingast 10/10 ההסבר הטוב ביותר כיום
Veto Players 10/10 מסביר את הקושי להכרעה
Rational Choice 9/10 מסביר התנהגות מפלגות
Minimal Winning Coalition 9/10 מסביר את אסטרטגיות ההרכבה
Prisoner's Dilemma 8/10 מסביר חלק מהתנהגות האופוזיציה
Public Choice 8/10 מסביר תמריצי שחקנים
Agenda Setting 7/10 משנה סדר יום אך פחות קואליציות
Rally Round The Flag 6/10 השפעתו קטנה מכפי שציפו

מטריצת סיכון אסטרטגית

סיכון שזוהה בטוריםמצב כיום
ריבוי מפלגות מתנדנדות סביב אחוז החסימה עדיין קריטי
פיצול בגוש האופוזיציה קיים
תלות בשחקן ציר אחד התחזקה
ניצחון אלקטורלי ללא ממשלה סיכון ממשי
בחירות שישיות/מבוי סתום אפשרות שלא נעלמה
קואליציה בלתי יציבה סיכון גבוה

הנחת העבודה הציבורית כיום היא: "אם האופוזיציה מובילה בסקרים, היא בדרך להחלפת השלטון". אבל מבט על כלל הטורים מלמד דווקא אחרת: ייתכן שהמפלגה או הגוש שיגיעו ראשונים ביום הבחירות לא יהיו השחקנים החזקים ביותר ביום שאחרי. במונחי Shapley-Banzhaf: הכוח האמיתי נמצא אצל מי שנחוץ לצירופים, לא אצל מי שמחזיק במספר הקולות הגדול ביותר.

נספח מקורות ומראי מקום