🚨 סכנה ממשית: ה'סימנים המעידים' מראים הסתברות של 60% לנצחון גוש הימין בבחירות לכנסת 2026 - והמרכז-שמאל ממשיך ללכת לישון.

המערכת הפוליטית בנובמבר 2025 אינה סובלת רק מאי-ודאות, אלא מופעלת כולה לפי הסימנים המעידים לבחירות - סדרת חוקים, הצעות והחלטות פרסונליות שנועדו למקסם את הרווח האישי והמגזרי של הקואליציה על חשבון הכלל. מול הקואליציה המאוחדת, המרכז קורס. ניתוח רשתות וסנטימנט ציבורי מראה שהמרכז-שמאל תקוע בשיווי משקל נאש הרסני, בו כל מנהיג ממקסם את רווחו האישי (R.C.T.) על חשבון הגוש. בפרט הכשל בלקיחת מנדטים משמעותיים מהימין האידיאולוגי ולמעשה בנט הופך לעוגן שווא עבור גוש השינוי.

אם קראתם את המאמרים הקודמים שלנו כסימנים מעידים לבחירות וניתוח נתניהו בדרך לכהונה נוספת?, נראה שהמציאות עולה על כל דמיון. כשהליכוד בראשות נתניהו דוחף בבית הנבחרים חוקי בחירות דוגמת חוק ההשתמטות או הטבות מס ממוקדות [1], זהו לא רק חוסר אחריות ציבורית; זוהי הצהרת כוונות ברורה: בחירות כאן ועכשיו. במקביל, המרכז-שמאל מתפרק לשבטים של אינטרסים צרים (החל משריונים ביש עתיד ועד מפלגות אווירה), ובנט, "המושיע" כביכול, לא מצליח להביא את מנדטי הימין החיוניים. אם גוש מתנגדי נתניהו לא יתעורר מהאופוריה של "הוא כבר חלש", ויפנים את הכללים הקרים של תורת המשחקים, אנו צועדים לבחירות שישיות מיותרות שבהן גוש הימין מנצח בהליכה.

הגיע הזמן להפנים את הנתונים, להפסיק את הדילמה האישית, ולפעול לפי האינטרס הקולקטיבי.

גוש המרכז-שמאל (המכונה גם "גוש השינוי" או "גוש מתנגדי נתניהו") נמצא במצב מורכב לקראת הבחירות לכנסת הצפויות להתקיים בנובמבר 2026 - ככל הנראה מוקדם יותר, כפי שמעידים הסימנים הפוליטיים (ראו פרשנות בהמשך). הגוש סובל מפיצול פנימי, שחיקה בסקרים ומאבקים אידיאולוגיים, כאשר המפלגות המרכזיות מדשדשות סביב 4-22 מנדטים בממוצע, והרבה מהן מאוימות באחוז החסימה (3.25%). על בסיס סקרים עדכניים מנובמבר 2025 (ממקורות כמו מעריב, חדשות 12, ערוץ 14, ג'רוזלם פוסט וויקיפדיה), דיווחים תקשורתיים על שריונים ופרישות (כמו שמועות על חילי טרופר במפלגת גנץ או מתיחות ביש עתיד), והפרשנות לסימנים מעידים, עולה תמונה של גוש חלש יחסית, עם פוטנציאל לשיפור דרך איחודים - אך סיכוי נמוך להרכבת ממשלה ללא שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים.

הניתוח משלב מגמות סקרים (ממוצעים מחושבים מסקרי נובמבר 2025), מדדי כוח פוליטי (כמו Shapley Value), ותיאוריות פוליטיות (כמו תיאוריית הלכידות המינימלית). ההנחה הבסיסית: צפוי תיקו בגושים (כ-51-61 מנדטים), מה שמגביר את התמריץ לאיחודים כדי למנוע אובדן מנדטים ולשמור על השפעה בממשלת מעבר. הסתברות להרכבת ממשלה על ידי גוש המרכז-שמאל היא 37.8% (מבוסס סימולציית מונטה קרלו של 10,000 תרחישים, כפי שמופיע בניתוח על נתניהו, עם עדכון קל על סקרים חדשים שמראים חיזוק קל לימין).

המסקנה הסופית: גוש הימין נהנה כעת מיתרון ברור (55%) שנובע ישירות מהכשל האסטרטגי בגוש המרכז. הכשלון המרכזי אינו של בנט, אלא של מפלגות האווירה וגנץ/לפיד, שתנועתן אל תהום היא ההחלטה הרציונלית ביותר מנקודת מבטן האישית.

בניתוח הסתברויות להרכבת ממשלה, איחודים בגוש המרכז-שמאל ורשימת סימנים - האחוזים משתנים לטובת גוש הימין וכעת הסתברות גוש המרכז-שמאל מתייחסת לתיקו כהישג.

• גוש ימין (נתניהו): 62.2% (מסימולציה, עם חיזוק קל מסקרי נוב' - קואליציה 52-66).
• גוש שמאל-מרכז: 37.8% (תיקו צפוי, קושי בהרכבה ללא ערבים/ימין רך).

רוצה להגיב? אפשר פה, ברשת X

🧭הסימנים המעידים

הסימנים המעידים: מהלכי הליכוד כתמריץ אלקטורלי

מהלכי הקואליציה האחרונים אינם רק חקיקה, אלא קמפיין בחירות מתוזמן היטב שנועד לשרת את הסלקטורט של נתניהו ולהגביר את הלכידות הפנים-גושית (Rally Round the Flag) ולהבטיח את הלכידות המינימלית (MWC) שלו ביום שאחרי.

• חוק ההשתמטות של הליכוד ו"פטור מגיוס": חוק זה, שנועד להסדיר את גיוס החרדים וזכה לביקורת כ"חוק ההשתמטות", הוא מהלך רציונלי שמטרתו הבטחת נאמנות החרדים כ-Veto Players. מנקודת מבט של הכלכלה הפוליטית, זהו "תשלום רנטה" (Rent Payment) קואליציוני - שימוש במשאבי המדינה (חקיקה, תקציב) - שמבטיח את שרידות הממשלה כדי לשמר את נאמנות החרדים והימין האידיאולוגי כ-Veto Players במערכת, גם במחיר פגיעה אנושה בנטל השוויון ובאינטרס הכללי [7].
  המהלך האחרון של הכרזה על טיוטה בועדת חוץ וביטחון נועדה למהלך חקיקה שיתקע בבג"צ, אך יבטיח הסרת סנקציות עד לאחרי הבחירות ותשלום בפועל לשחקני הוטו וכדי להבטיח נאמנותם בהרכבת קואליציה עתידית.
• הטבות המס של סמוטריץ': הצעות חוק והקלות מס נקודתיות של שר האוצר סמוטריץ', הממוקדות בציבור הבוחרים שלו, הן דוגמה נוספת לתיאוריית הבחירה הציבורית (Public Choice Theory) – שימוש במשאבים ציבוריים לטובת קידום אינטרס קבוצתי צר.
• חוק עונש מוות (בן גביר): הקידום החוזר של חוק עונש מוות למחבלים נועד לשרת את האג'נדה האידיאולוגית ואת בסיס המצביעים של עוצמה יהודית. זהו שימוש בתיאוריית ההסחה (Diversionary Theory), המסיטה את הדיון הציבורי מהכישלונות האזרחיים אל נושאי ביטחון ושליטה (Agenda Control).
• מינויים בטחוניים ואחרים: המאמץ הניכר, למינוי אנ"ש במערכת הביטחון והשב"כ (זיני בשב"כ, אלופים, נספחים ואפילו אלופי משנה בצה"ל), כמו מינויים פוליטיים בתאגידים הממשלתיים (תעשייה אוירית, חברת החשמל, רכבת ישראל, רשות שדות התעופה ועוד) ובועדות הכנסת (טלי גוטליב) הנם עוד סימן מעיד.
• מהלכים מוסדיים: הבחירות לועידת הליכוד ואחריה למוסדות הועידה, מעידים על הערכות השטח הליכודי לבחירות ולפריימריז לרשימה לכנסת.

הריקבון הפנימי ושחיקת בנט כ"עוגן שווא"

מול הקואליציה המאוחדת, המרכז קורס. ניתוח רשתות וסנטימנט ציבורי מראה שהמרכז-שמאל תקוע בשיווי משקל נאש הרסני, בו כל מנהיג ממקסם את רווחו האישי (R.C.T.) על חשבון הגוש:

א. המשבר בגנץ ולפיד: רציונליות הרסנית

• שריונים ביש עתיד: קידום שריונים (דוגמת נעם תיבון ושמועות על שריון נוסף בדרך) [3] כאשר יש עתיד על סף אחוז החסימה הוא שיא הבחירה הרציונלית המוטעית - ההנהגה מנסה למקסם את המיתוג האישי על חשבון הוודאות הקבוצתית.
• עסקת טרופר-גנץ: הפרסום על עסקת טרופר-גנץ האפשרית [4] (פרישה והעברה לטרופר למיזוג עם בנט/אייזנקוט) היא המהלך הרציונלי האחרון שנותר למפלגה שקורסת, במטרה למנוע את דילמת כר המרעה המשותף (בזבוז קולות).

ב. בנט: לא חלק מגוש השינוי האמיתי והסיכון בשחיקה והחזרה לנתניהו

הנחת העבודה הקודמת בדבר נסיקה מטאורית של נפתלי בנט דורשת עדכון חמור לאור הדיווחים האחרונים (נובמבר 2025) על שחיקה בסקריו. נראה שקולות ימין שהיו מפוצלים בעבר - חוזרים לנתניהו [1] תחת דגל "ראלי סביב הדגל" (Rally Round the Flag) על רקע המתיחות הביטחונית.

• הסיכון בשחיקה: אם סקרי בנט יורדים מ-25 מנדטים ל-15-18 (נובמבר 2025) מצביעים על כך שנפתלי בנט אינו מתחזק כצפוי, ומנדטי הימין הרך שחשבנו שיגיעו ממנו חוזרים לנתניהו [2], מדד הריכוזיות (Centrality) שלו נפגע קשות. הוא מאבד את יכולתו לפרוץ את "בלוק ה-50" של גוש נתניהו, ובכך הוא הופך לעוגן שווא עבור הציבור.
• ההחלטה הרציונלית של בנט: סירוב מוחלט לאיחוד עם לפיד [6] הוא לא רק צעד טקטי למקסום ימין, אלא הגנה מפני הפיכה לשחקן שולי בגוש שמאל. הוא מבין ש**"עלויות הקהל"** (Audience Costs) מול בוחרי הימין גבוהות מדי.
• ניתוח אסטרטגי: בנט כשל עד כה בלקיחת מנדטים משמעותיים מהימין האידיאולוגי. אם הוא אינו מצליח לגנוב מספיק מנדטים, הוא הופך לעוגן שווא עבור גוש השינוי. סירובו העקבי להתאחד עם לפיד (החלטה רציונלית עבור בוחריו) הופך להיות שגיאה קטלנית עבור סיכויי הגוש כולו. בנט ומפלגות האווירה (עוז, המילואימניקים) אינם חלק מהגוש הרציונלי - הם שחקנים הממקסמים רווח אישי שמובילים לבזבוז קולות קריטי.

ג. מפלגות האווירה (עוז, המילואימניקים): טרגדיית הכלל

מפלגות אלה מייצגות את תיאוריית הבחירה הציבורית במצבה הגרוע ביותר. הן מתנהלות לפי "דילמת כר המרעה המשותף" (Tragedy of the Commons): כל מנהיג רץ מתוך אינטרס אישי (לשנות, למחות), אך הריצה המשותפת שורפת את הקולות הנדרשים לשינוי שלטוני.

• מפלגות אווירה (הטרגדיה): הן הדוגמה המובהקת לטרגדיית הכלל. ריצתן האינדיבידואלית היא הגורם המרכזי שמוביל לשריפת קולות.
• המסקנה הברורה: מפלגות אלה אינן חלק מהאסטרטגיה הקואליציונית הרציונלית. הן ספוילרים (Spoilers) אלקטורליים שנופלים לידי גוש הימין.

• נפתלי בנט ומפלגות האווירה שאינן שמאל (כמו עוז) אינם שייכים בפועל לגוש השינוי האידיאולוגי (השמאל-מרכז), אלא לגוש האלטרנטיבה השלטונית (אנטי-נתניהו). מבחינת תיאוריית הלכידות המינימלית (MWC), בנט הוא שחקן ימין לכל דבר, ומטרתו היא להוביל קואליציית ימין-מרכז מינימלית, גם במחיר ניכור מוחלט מהשמאל.

ד. הכוח המוטעה של השוליים: מדד בנזאף ו-Veto Players

השחקנים היציבים היחידים נותרו יאיר גולן (הדמוקרטים) ומנסור עבאס (רע"מ), והכוח שלהם הופך ללא פרופורציונלי ובסימולציה בה בנט מנסה להקים ממשלה צרה (MWC) ללא חרדים, רע"מ הופכת לשחקן הוטו (Veto Player) הבלעדי הנותר וכוחה והיכולת להפוך קואליציה מכישלון להצלחה עולה באופן לא פרופורציונלי לגודלה האלקטורלי.

קראתם עד פה? סיימתם!
ההרחבה נועדה למתעניינים.ות בניתוח העומק שעל בסיסו התקציר שלמעלה ומהווה הרחבה אקדמית-מדעית שלו.

📊סיכום ההסתברויות: ניתוח סיכונים פוליטיים מעודכן

שקלול הנתונים והשפעת ה"סימנים המעידים" של הקואליציה (תוך שימוש באלגוריתם ניתוח סיכונים פוליטיים) מחייב עדכון חמור בהערכת ההסתברויות:

הנעה לפעולה מחשבתית: הנתונים מראים שגוש הימין צועד לניצחון (60%) לא בזכות גאונות, אלא בזכות הכישלון המבני של מתנגדיו לקבל החלטות רציונליות לטובת הכלל. המשימה אינה לשנות את נתניהו, אלא לשנות את כללי המשחק בגוש המרכז-שמאל.

הסתברויות להרכבת ממשלה, אסטרטגיות והסתברויות

בניתוח הסתברויות להרכבת ממשלה, איחודים בגוש המרכז-שמאל ורשימת סימנים - האחוזים משתנים לטובת גוש הימין וכעת הסתברות גוש המרכז-שמאל מתייחסת לתיקו כהישג.

• גוש ימין (נתניהו): 62.2% (מסימולציה, עם חיזוק קל מסקרי נוב' – קואליציה 52-66).
• גוש שמאל-מרכז: 37.8% (תיקו צפוי, קושי בהרכבה ללא ערבים/ימין רך).

לכן, ההסתברויות לאיחודים בגוש:

• חזק מאוד: איחוד לפיד-גולן (50%+).
• בינוני: סרבנות בנט (50%).
• חלש: פרישה מגנץ (40%).
• חלון: אם פיזור דצמבר 2025 – איחודים מהירים; דחייה ליוני – יותר פרישות.
• צ'ק-ליסט: [x] איחוד בנט-אייזנקוט? [x] טרופר לוקח מגנץ? [x] לפיד מאבד ח"כים?
• תחזית: גוש חלש ללא איחודים, הסתברות נמוכה להרכבה. לחפש: שמועות מיזוגים, סקרים חדשים.

למה?

• גוש הימין: על בסיס מגמות קודמות והקואליציות האחרונות, ההסתברות גבוהה יותר, בעיקר אם נשמרת אחידות בין המפלגות הגדולות והדתיות.
• גוש השמאל-מרכז: ההסתברות נמוכה יותר, אלא אם יצליחו לייצר חיבורים עם מפלגות מרכז וערביות.

🔍הערכת מצב כללית: מגמות בסקרים ומשמעותן, על התנהגות מפלגות גוש השמאל-מרכז

סקרי נובמבר 2025 מראים גוש מרכז-שמאל עם 50-61 מנדטים בממוצע (ללא מפלגות ערביות, שמוצגות בנפרד בסקרים רבים עקב נורמות פוליטיות). הליכוד (גוש ימין) דומיננטי עם 27-35 מנדטים, והגוש כולו 52-66. מגמות מרכזיות:

• חיזוק קל לאופוזיציה: בסקר מעריב (28.11.2025), גוש מתנגדי נתניהו 61 מנדטים, בעיקר בזכות עליית המילואימניקים (4 מנדטים).
• שחיקה במרכז: יש עתיד (לפיד) 5-9, כחול לבן (גנץ) 4-6 (לעיתים מתחת אחוז חסימה), ישראל ביתנו (ליברמן) 9-11.
• חיזוק שמאל: הדמוקרטים (גולן) 10-14.
• מפלגות אווירה: המילואימניקים (הנדל) 4-5, עוז (אולי כוח? - שמועות על מפלגת מילואים חדשה) לא מופיעה בסקרים, אך דומה למילואמניקים.

קריסת המרכז: הריקבון הפנימי ושחיקת בנט וכוח השוליים המטעה

פעולות הקואליציה מול הכאוס במרכז יוצרות יחסי גומלין שמשרתים את נתניהו. ניתוח רשתות וסנטימנט ציבורי מראה שהמרכז-שמאל אינו סובל רק מדילמת האסיר, אלא גם משחיקה פנימית של מנהיגותו:

השחיקה של בנט כ"עוגן שווא"

• הנתונים המעודכנים: הדיווחים האחרונים (נובמבר 2025) מצביעים על כך שנפתלי בנט אינו מתחזק כצפוי, ומנדטי הימין הרך חוזרים לנתניהו [2].
• הניתוח: הסיכון של בנט גדל: אם הוא אינו מצליח לגנוב מספיק מנדטים מהימין, הוא הופך לעוגן שווא עבור גוש השינוי. מבחינת תיאוריית הלכידות המינימלית (MWC), אם כוחו יורד מתחת לרף מסוים, הוא מאבד את מעמד ה-Centrality Player שלו לטובת מנהיגות אחרת (או לטובת נתניהו שמתחזק). סירובו העקבי להתאחד עם לפיד (החלטה רציונלית עבור בוחרי הימין שלו) הופך להיות שגיאה אסטרטגית עבור הגוש כולו.

המשבר בגנץ ולפיד: רציונליות הרסנית

• שריונים ביש עתיד: קידום שריונים (דוגמת נעם תיבון) [3)] כאשר יש עתיד על סף אחוז החסימה הוא שיא הבחירה הרציונלית המוטעית – ההנהגה מנסה למקסם את המיתוג האישי על חשבון הוודאות הקבוצתית.
• עסקת טרופר-גנץ: הפרסום על עסקת טרופר-גנץ האפשרית [4] (פרישה והעברה לטרופר למיזוג עם בנט/אייזנקוט) היא הניסיון האחרון למנוע את "דילמת כר המרעה המשותף" (בזבוז קולות). זהו המהלך הרציונלי היחיד שנותר למפלגה שקורסת.

הכוח המוטעה של השוליים: ניתוח מדדי בנזאף

השחקנים השוליים מחזיקים כעת בכוח קואליציוני לא פרופורציונלי למספרם:

• מפלגות אווירה (עוז, המילואימניקים): מפלגות אלו, המצטרפות בעקבות האווירה הפוליטית, הן דוגמה מובהקת לטרגדיית הכלל. הן אינן שייכות לגוש השינוי מבחינה אסטרטגית, כיוון שריצתן האינדיבידואלית היא הגורם המרכזי שמוביל לשריפת קולות.
• רע"מ והדמוקרטים: במודל הלכידות המינימלית (MWC), מנסור עבאס (רע"מ) הוא ה-Veto Player הבלעדי במידה שבנט ירכיב ממשלה צרה ללא חרדים. ניתוח מדד בנזאף (Banzhaf Power Index) [7] מראה שכוחו של עבאס עולה באופן דרמטי, והוא הופך למעשה לקול המכריע במספר רב של קואליציות חלופיות. הדמוקרטים (גולן), אף שהם יציבים, הופכים לשבויים של רע"מ.

טבלת ממוצעי סקרים (נובמבר 2025, מבוסס 8 סקרים מרכזיים)

מקורות: מעריב, חדשות 12, ערוץ 14, ג'רוזלם פוסט, ויקיפדיה (סקרים 2026).

מגמות כלליות בגוש המרכז-שמאל

• הסקרים האחרונים מצביעים על פיצול משמעותי בגוש המרכז-שמאל, כאשר אף מפלגה בודדת אינה מצליחה להתקרב ל-30 מנדטים. המפלגות הגדולות (כחול-לבן לשעבר, יש עתיד) נחלשות, והציבור מחפש אלטרנטיבות חדשות.
• לפי ניתוחים פנימיים, כ-50% מהמצביעים בגוש זה מתלבטים בין שתי מפלגות עיקריות, אך קיימת נטייה גוברת להצביע למפלגות קטנות או חדשות, מה שמעלה את הסיכון לאובדן קולות מתחת לאחוז החסימה. 

בנט והסרבנות לאיחוד עם לפיד וגנץ

• בנט שומר על קו עצמאי ומסרב להצטרף לרשימה משותפת עם יש עתיד וגנץ. ההערכה היא שהמהלך נובע משיקול אסטרטגי: רצון לבדל את עצמו כאלטרנטיבה ממלכתית ולא כ"עוד מפלגה בגוש".
• ההשלכות: סירוב זה מחליש את הסיכוי להקמת בלוק יציב מול הימין ומגדיל את הסיכון לפיצול קולות. לפי הערכות, אם בנט היה מצטרף לאיחוד, הגוש היה יכול להגיע ל-55-57 מנדטים, אך בלעדיו התחזית היא סביב 50 בלבד.
• אסטרטגיות: ריצה עצמאית כ"ימין ממלכתי", סרבנות לאיחוד עם לפיד/גנץ (דיווחים מהטיימס אוף ישראל, נוב' 2025). שמועות על מיזוג עם אייזנקוט (הארץ, יולי 2025). פרישה פנימית נמוכה.
• הסתברויות: איחוד (עם אייזנקוט/טרופר) - 45% (גבוה אם גנץ קורס); ריצה עצמאית - 50%; פרישה - 5%. קשר לסימנים: אם נתניהו מקדם תקציב "בחירות", בנט ילחץ על "מנדט מחודש" כדי להתחזק.

יש עתיד - מתיחות סביב אחוז החסימה

• הסקרים האחרונים: מציבים את יש עתיד באזור 4.5%-5%, כלומר ממש על סף אחוז החסימה. המגמה היא ירידה עקבית מאז תחילת השנה, בעיקר בשל שחיקה תדמיתית וחוסר בהירות לגבי הנהגה עתידית.
• קמפיין אגרסיבי: צפוי להתמקד בשימור מצביעים ותיקים והחזרת אמון בקרב צעירים עירוניים. עם זאת, אם לא ייווצר חיבור עם מפלגות נוספות, קיים סיכון ממשי למחיקה מהמפה הפוליטית.
• שריונים מבחוץ (תיבון): המהלך של לפיד לשריין מועמדים חיצוניים יוצר מתיחות חריפה בתוך המפלגה. כ-20 ח"כים מכהנים עלולים למצוא עצמם מחוץ לרשימה, מה שמחליש את הלכידות הפנימית.
• פוטנציאל מנדטים בפועל: למרות שהמפלגה מחזיקה כיום בכוח פרלמנטרי גדול, הסקרים מצביעים על 3–6 מנדטים בלבד. המשמעות: רוב הח"כים הנוכחיים לא ייכנסו לכנסת, מה שמעלה סיכוי לפרישות או מרד פנימי.
• השלכות אסטרטגיות: אם המגמה תימשך, יש עתיד תיאלץ לשקול חיבור עם מפלגות אחרות או שינוי הנהגה כדי לשרוד.
• אסטרטגיות: מתיחות על שריון תיבון, 20 ח"כים עלולים להישאר בחוץ (דיווחים פנימיים, נוב' 2025). לפיד קורא לאיחודים (מאי 2025), אך סרבנות מבנט.
• הסתברויות: איחוד (עם הדמוקרטים) - 50% (סקר יוסי טאטיקה: 21 מנדטים); ריצה עצמאית - 30%; פרישה פנימית - 20%. קשר לסימנים: קידום תקציב 2026 כ"פיתיון" לימין מחייב איחוד מהיר.

תרחיש גנץ וחילי טרופר

• אסטרטגיות: מתיחות פנימית (פרישות כמו אייזנקוט). שמועות: אם המחנה הממלכתי (גנץ) יישאר מתחת לאחוז החסימה, עולה האפשרות שחילי טרופר יקבל את המפלגה ויתאחד עם בנט/אייזנקוט/לפיד (הארץ, ספט' 2025). גנץ מציע כניסה זמנית לממשלה (אוג' 2025).
• הסתברויות: פרישה/העברה לטרופר - 40%; איחוד (עם בנט) - 35%; ריצה עצמאית - 25%. קשר לסימנים: פשרות חרדים בימין מחלישות גנץ, מגבירות איחוד.
• משמעות פוליטית: טרופר נתפס כפרגמטי ומקובל על בנט, אייזנקוט וגם לפיד. תרחיש כזה יכול לפתוח פתח לאיחוד רחב יותר:
  • איחוד עם בנט: יוצר מפלגת מרכז-ימין ממלכתית חזקה.
  • איחוד עם אייזנקוט: מחזק את הממד הביטחוני והאמינות.
  • איחוד עם לפיד: עשוי להציל את יש עתיד מהיעלמות.

מפלגת אייזנקוט

• מפלגת אייזנקוט מציגה מגמת התחזקות מתונה, עם תחזיות של 6–8 מנדטים. היא נתפסת כאלטרנטיבה ביטחונית-ממלכתית, מושכת מצביעים מהמרכז וגם חלק מהימין המתון.
• האסטרטגיה שלה מבוססת על מיצוב כ"מפלגת אחריות לאומית" עם דגש על ביטחון וכלכלה יציבה. אם תצליח לייצר חיבורים עם מפלגות קטנות נוספות, היא עשויה להפוך לשחקן מפתח בגוש.

ליברמן וישראל ביתנו

• מצב בסקרים: 9-11 מנדטים, יציב.
• אסטרטגיות: ריצה עצמאית כ"לשון מאזניים" אנטי-חרדית. ליברמן בטוח בגוש (טיימס אוף ישראל, אוק' 2025), קורא לחוקה (ספט' 2025). שריונים מינימליים, ללא פרישות גדולות.
• הסתברויות: ריצה עצמאית - 70%; איחוד (עם בנט) - 25%; פרישה - 5%. קשר לסימנים: ריצוי חרדים בימין מגביר מוטיבציה של ליברמן להישאר עצמאי.

גולן והדמוקרטים

• מצב בסקרים: 10-14 מנדטים, חיזוק.
• אסטרטגיות: מיזוג מרצ-העבודה (יוני 2024), קריאה לאיחוד גוש (מאי 2025). גולן כ"שמאל ציוני".
• הסתברויות: איחוד (עם לפיד) - 60%; ריצה עצמאית - 35%; פרישה – 5%. קשר לסימנים: חיזוק ימין מגביר צורך באיחוד שמאלי.

סיכום והשלכות וסימנים מעידים

• ללא איחוד משמעותי, גוש המרכז-שמאל עלול להפסיד מנדטים קריטיים ולהתקשות להוות אלטרנטיבה שלטונית.
• בנט מחזק את מעמדו העצמאי אך מחליש את הגוש.
• יש עתיד בסכנת היעלמות אם לא תבצע מהלך דרמטי.
• אייזנקוט הוא התקווה החדשה, אך עדיין זקוק לשיתופי פעולה כדי לממש פוטנציאל.
• יש עתיד נשארת עצמאית עם לפיד: 40% (אך בסיכון גבוה לאי-מעבר אחוז החסימה).
• גנץ מתחת לחסימה → טרופר מוביל איחוד עם בנט/אייזנקוט: 50% (בהתבסס על דינמיקה תקשורתית ומגעים לא פורמליים).
• איחוד רחב (לפיד+בנט+אייזנקוט+טרופר): 30% (תלוי בוויתורים אישיים ובמצב הסקרים בינואר 2026).
• פיצול מוחלט בגוש: 60% (אם כל אחד יבחר לרוץ לבד).

סימנים מעידים:

• בנט ממשיך בסירוב לאיחוד עם לפיד, אך עשוי לשקול חיבור עם טרופר או אייזנקוט.
• אייזנקוט מתחזק בסקרים (6–8 מנדטים) ויכול להיות לשון מאזניים.
• יש עתיד בסכנת קריסה אם לא תבצע מהלך דרמטי.
• התקשורת מדווחת על מגעים שקטים בין אנשי טרופר ובנט, מה שמחזק את תרחיש האיחוד העתידי.

🔗 מקורות והערות שוליים

[1] המסגרת התיאורטית לניתוח שרידות נתניהו: אסף הלחמי, "האם נתניהו בדרך לכהונה נוספת?", מכון דעות (דצמבר 2024).

[2[ נתוני מנדטים עדכניים (נובמבר 2025): סקר חדשות 12 ומכון מדגם: (נובמבר 2025). סקר המצביע על שחיקת בנט וחזרה של קולות ימין לליכוד.

[3] שריונים ביש עתיד (בחירה רציונלית מוטעית): דפנה ליאל (חדשות 12): "לפיד משריין את תיבון: המורדים ביש עתיד דורשים הבהרות" (נובמבר 2025).

[4] עסקת טרופר-גנץ (היחלצות רציונלית): עמית סגל (חדשות 12): "התרחיש שעל השולחן: גנץ פורש, טרופר מוביל לחיבור עם בנט-אייזנקוט" (נובמבר 2025).

[5] היערכות גדי אייזנקוט: ynet: "אייזנקוט שוקל ריצה עצמאית: 'איחוד רק לאחר מיצוי הכוח האלקטורלי'" (אוקטובר 2025).

[(6] המסגרת התיאורטית לסימנים מעידים: אסף הלחמי, "סימנים מעידים לבחירות 2026", מכון דעות (אוקטובר 2025).

[7] מדדי כוח קואליציוניים (Banzhaf Power Index): ניתוח המבוסס על תורת המשחקים, המעריך את כוח ההשפעה של מפלגה במערך קואליציוני אפשרי.

להרחבה על הרקע האקדמי-תיאורטי בתיאוריות ומדדי תורת המשחקים ופוליטיקה כלכלית, אפשר לעיין בקישור.