ניתוח גיאופוליטי להסתברות תקיפה אמריקנית באיראן, נכון לתאריך 4.3.2026.

פורסם כשרשור ברשת X, בתאריכים 19/2-25/3 - מקור בקישור ובנוסף שרשור ברשת X מתאריך 30/1 - קישור למקור.

האם ארה"ב תתקוף באיראן?, 30/1/26

תרחישי תקיפה והסתברות:
א. תקיפה רכה: הסתברות 35-50% (גבוהה בשל סיכון נמוך יחסית ועלויות קהל לטראמפ; טווח 3-14 ימים)
ב. ת.מלאה: ב20-30% (בינונית, בשל וטו-פליירס אזוריים וסיכון הסלמה; 10-30 ימים)
ג. ת.רחבה: ב10-15% (עלויות כלכליות וסיכון "כר מרעה" אזורי; 30-90 ימים).

תרחישים והסתברויות (הרחבה):

א. תקיפה רכה: סייבר / מכות ממוקדות על אתרי גרעין / IRGC, ללא פלישה); הסתברות 35-50% (גבוהה בשל סיכון נמוך יחסית ועלויות קהל לטראמפ): טווח: 3-14 ימים (עד אמצע פברואר 2026), אם מחאות מתגברות.
ב. תקיפה מלאה: מכות אוויריות רחבות על מנהיגות ומתקנים, עם תמיכה קרקעית מוגבלת; הסתברות 20-30% (בינונית, בשל וטו-פליירס אזוריים וסיכון הסלמה); טווח: 10-30 ימים (פברואר-מרץ 2026), אם איראן תוקפת פרוקסי.
ג. תקיפה רחבה: פלישה מלאה/ הפצצות מסיביות על תשתיות, כולל שינוי משטר; הסתברות 10-15% (נמוכה, בשל עלויות כלכליות וסיכון ״כר מרעה״ אזורי); טווח: 30-90 ימים (מרץ-אפריל 2026), רק אם תגובה איראנית גוררת מלחמה כוללת.
כרגע זה נראה שאם תהיה תקיפה, היא תהיה מוגבלת ובעיקר כי טראמפ לא יהיה מסוגל לעמוד ״בעלויות הקהל״ הפנימיות שלו (העמדת ארמדה ומשאבים יקרים, בלי לממש את האיום). לכן התסריט הרך שבו יוכל לטעון ״לנצחון״ הוא הסביר ביותר.

האם ארה"ב תתקוף באיראן? 19/2-25/3/26

ההסתברות בפברואר נמוכה מ1% ליממה הקרובה, עולה עד 8% לשבוע הקרוב ואפילו 45% מעבר לכך. (בניתוח תורת המשחקים המערכת בנקודת שיווי משקל נאש שברירית, בה אף צד לא מרוויח משינוי חד-צדדי למלחמה כוללת, אך לחץ גובר של "שחקני הוטו" דוחף לשינוי הסטטוס קוו).

בלם מרכזי: פחד משיווי משקל נאש הרסני, בו שני הצדדים מפסידים מהסלמה אזורית (מחירי נפט, פגיעה בשרשרת האספקה). מנוע הסלמה: עלויות קהל, איראן תבצע פרובוקציה, טראמפ יאבד "הון פוליטי" אם לא יגיב בעוצמה, התקיפה הופכת לברירה הרציונלית היחידה.

חלון זמן: 24 שעות (< 1%) בתיאוריית הבחירה הרציונלית אין כרגע פרובוקציה בלתי הפיכה הדורשת תגובה מיידית ועלויות קהל גבוהות. שיווי משקל נאש לשני הצדדים "אסטרטגיה דומיננטית" של המתנה. איראן לא תתקוף ראשונה כדי לא לאבד את המינוף מול סין, וארה"ב לא תתקוף ללא "עילה למלחמה" ברורה.

חלון זמן: 2-7 ימים (5% - 8%) מודל שחקני וטו: השפעת שחקני מפתח כישראל (Shapley Value גבוה במערכת הביטחון האמריקנית) עולה. דילמת האסיר: אם ארה"ב תזהה שאיראן נערכת לצעד משמעותי, עשויה לבחור בתקיפת מנע כדי לא להישאר בעמדת נחיתות.

אבל Banzhaf Index מראה כי למדינות המפרץ יש כוח בלימה (Swing Voter) חזק בשבוע הקרוב בשל הצורך בתיאום הגנת תשתיות הנפט. ניתוח רגישות (Sensitivity Analysis): כל תקרית ימית במפרץ או פגיעה בחופש השיט תקפיץ את ההסתברות בחלון זה ל-30% באופן מידי.

חלון זמן: 8 ימים והלאה (35% - 45%) תורת הסלקטורט (Logic of Political Survival): לטראמפ, ההישרדות הפוליטית תלויה בביצועי הכלכלה. אם הסנקציות לא יביאו את איראן לשולחן המו"מ (כשל בשיווי משקל פארטו), הלחץ מצד הבסיס הפוליטי והקונגרס "לעשות מעשה" יגבר.

תיאוריית ההסחה (Diversionary Theory): אם ממשל טראמפ ייתקל בקשיים פנימיים, תקיפה מוגבלת באיראן עשויה לשמש ככלי לראלי סביב הדגל. המערכת בקיפאון יציב, אך דינמיקת לחץ מייצרת אנומליות. באלגוריתם קונדורסה, אפשרות הסכם חדש עדיין מנצחת, אך אופציה צבאית נשמרת לשמירה על אמינות ההרתעה

4/3/26

התרחישים הצפויים לנו ב-72 שעות הקרובות (4.3)?

50%: המשך לחימה מבוקרת; בשל אילוצים פוליטיים בישראל וארה"ב ולחץ בינ"ל ב-GCC ובכלל להימנע מהסלמה 30%: הסלמה אזורית; עלויות הקהל, שיווי משקל נאש הרסני וראלי סביב הדגל דוחפים 20%: הפסקת אש; לחץ בינ"ל ומבית, בגלל עלויות כר מרעה משותף

5/3/26

האם המלחמה בין ארה״ב, ישראל ואיראן, או הפכה למלחמה אזורית מלאה? התשובה - לא. מאפייני מלחמה אזורית: זירות מבוזרות והפרת ריבונות וקואליציה מדינתית  אבל: הותקפו בעיקר נכסים זרים ולא מדינתיים וטורקיה, קפריסין, קטאר, ירדן, ערב הסעודית, האמירויות ועוד לא הצטרפו ללחימה או לקואליציה.

25/3/26

בתאריך 4.3 ההסתברות להסלמה אזורית הייתה 30% וזה קרה (פחות או יותר במפרץ, קצת בטורקיה וקפריסין ובים הכספי עם רוסיה) ו-50% להמשך לחימה מבוקרת תוך המנעות מהסלמה עולמית - כל זה קרה (80% בסה"כ). כעת אנחנו ב-20% הסתברות של תיווך בינ"ל (רוסיה, טורקיה ומי עוד?).

ניתוח הסתברויות מלא, תמצית הסתברותית - תקיפה אמריקנית באיראן (נכון להיום 4.3.26)

מסקנה קצרה: ההסתברות לפעולה צבאית אמריקנית “מוגבלת‑נרחבת” נגד מטרות באיראן בשבוע‑שבועיים הקרובים גבוהה אך תלויה בנתיב דיפלומטי שמתנהל במקביל; חלון הזמן המסוכן ביותר הוא סוף השבוע הקרוב ועד ~3 שבועות קדימה.

חלונות זמן והסתברויות (אומדן נקודתי)

• 48-96 שעות הקרובות - 35-45%: דיווחים תואמים על היערכות לפעולה כבר בסופ״ש (נשק נ״מ פטריוט על מובילים בקטאר, העלאת מפלס הכוחות, תדרוכים שב״כ״א) מעידים על מוכנות גבוהה; מנגד, קיים ערוץ שיחות פעיל (ז׳נבה/עומאן) שמקרר מעט את ההסתברות. [yahoo.com], [timesnownews.com], [cbsnews.com], [usnews.com]
• עד 2 שבועות - 50-65%: בכירים/הדלפות מדברות על קמפיין של “שבועות” אם לא יושג הסכם; איראן סוגרת זמנית את מצר הורמוז לאימונים ומקיימת תרגיל ימי משולש עם רוסיה‑סין—שני סימני הסלמה מובהקים. במקביל, הבית הלבן מאותת שיש "פערים" במו״מ. [usnews.com], [timesofisrael.com], [usnews.com], [defencesec...tyasia.com], [understandingwar.org]
• חודש-שלושה חודשים - 35-45%: אם השיחות יתחדשו בעוד כשבועיים כפי שדווח, והלחץ המצרפי של מדינות המפרץ והשווקים יוריד סיכון, ייתכן דחייה - אך לא ביטול - של האופציה הצבאית. [understandingwar.org], [cbsnews.com], [iea.org]

הערת שוק/סיכון מערכתי: פרמיית‑סיכון נפט עולה/יורדת בקורלציה עם ציפיות להסלמה/דֶה-אסקלציה; תזוזות מחזקות שהשוק מתמחר סיכוי ממשי למכה אך לא ודאות. [cnbc.com], [money.usnews.com], [channelnewsasia.com]

נימוקים תמציתיים לפי לוגיקת יחסי-גומלין ותורות רלוונטיות

1. תורת המשחקים - שיווי משקל נאש / עלויות קהל / "ראלי סביב הדגל":
   • ארה״ב (טראמפ): שומר אופציה צבאית אמינה להעלאת עלויות על איראן ("audience costs") ולהגדלת מנוף במו״מ; הצהרות פומביות על "כל האופציות" והצבת נ״מ/נושאות מטוסים מייצרות אמינות איום. יחד עם זאת, אנליסטים מצביעים על מחירים אסטרטגיים גבוהים להסלמה ארוכת‑טווח - דוחפים לאופטימום של מכה מוגבלת או דחייה לטובת דיפלומטיה. [yahoo.com], [usnews.com], [cnbc.com]
   • איראן: מסמנת חוסן (סגירת הורמוז לתרגיל, ביצור/שיקום אתרים) ובונה הרתעה באמצעות שותפויות (תרגיל משולש) כדי לשנות את חישובי התועלת של וושינגטון - דינמיקה של דילמת אסיר עם איתותי ענישה. [usnews.com], [usnews.com], [defencesec...tyasia.com]
   • Israel factor: עדויות על תיאום אמריקני-ישראלי ואומדנים של “קמפיין שבועות” מגדילים את הסתברות ה‑"equilibrium" של תקיפה אם השיחות יקרסו. [timesofisrael.com], [timesofisrael.com]
2. Public Choice / Veto Players / Selectorate (ווטו‑פליירס ותורת הסלקטורט):
   • וושינגטון: קיים קונסטלציית ווטו-פליירס (פנטגון/קונגרס/בריתות) שמרסנת מעבר ממכה מוגבלת למלחמה ארוכה; הדלפות על היסוסים ותמחור עלות‑תועלת מצביעים על חיכוך בין יעד פוליטי ("לא גרעין") לעלות צבאית. [cnbc.com]
   • המפרץ (סעודיה, קטר, עומאן): מתמרצים דה‑אסקלציה בשל חשש מפגיעה בתשתיות/סחר - מזיזים את הנקודה על עקומת ה‑Pareto frontier לעבר פתרון שמקטין סיכון אזורי. [cbsnews.com], [aljazeera.com]
3. Agenda‑Setting / Minimal Winning Coalition / Condorcet:
   • הפוקוס האמריקני על אפס העשרה + טילים + שלוחות מרחיב את האג'נדה מעבר לגרעין, מקטין מרחב העסקה; איראן מנסה לצמצם לאג'נדה גרעינית בלבד - סטטוס קוו ללא “מנצח קונדורסה” מייצר אינרציה או מהלך כפייה. [understandingwar.org], [aljazeera.com]
4. Diversionary theory & Rally‑’round‑the‑Flag:
   • משטר איראן אחרי דיכוי מחאות מחפש הסחת תשומת לב/לכידות פנימית; גם בוושינגטון “אפקט ראלי” קצר טווח קיים, אך עלול להתהפך אם העלויות גוברות (מדד סיכון פוליטי). [understandingwar.org]
5. Network/Centrality - מדדי כוח (Shapley/Banzhaf) במערך אזורי-גלובלי (ארה״ב-ישראל-המפרץ-סין-הודו):
   • ארה״ב/ישראל מחזיקות centrality צבאית; המפרץ שחקן חיבור (broker) שמעלה את "משקל ההצבעה" למתווה דיפלומטי; סין מאותתת תמיכה פוליטית-כלכלית לאיראן אך שוקלת אינטרסים רחבים (אנרגיה, יחסים עם המפרץ) - משקלה כ‑"ווטו עקיף" עולה אך אינו מכריע בעת עימות חם; הודו מצמצמת חשיפה (צ׳אבאהאר) - סיגנל שמקטין תמריץ איראני להקצנה. [brookings.edu], [dw.com], [indianexpress.com], [thehindu.com]

פקטורים מחזקים/מחלישים (ניתוח רגישות קצר)

מחזקים תקיפה: בניית כוחות אמריקנית; הערכות על "90% בשבועות הקרובים"; שיקום וביצור איראניים לאתרים צבאיים/גרעיניים; תרגיל ימי איראן-רוסיה-סין; איתותים על סגירת הורמוז.
מחלישים תקיפה/דוחפים לדחייה: התקדמות זהירה בשיחות ז׳נבה/עומאן; לחץ תיווך מהמפרץ; איתותי שוק הנפט שמגיבים לדֶה‑אסקלציה; ספקות אנליטיים על היתכנות קמפיין ארוך. [usnews.com], [timesofisrael.com], [usnews.com], [defencesec...tyasia.com], [usnews.com] [aljazeera.com], [cbsnews.com], [channelnewsasia.com], [cnbc.com]

הערכת סבירות לפי תרחישים (מודל מונטה‑קרלו רעיוני *קצר*)

• A. "מכה מוגבלת‑מדודה" (תקיפות אוויר/ים על תשתיות צבא/גרעין נבחרות, 3-10 ימים): 45-55% - משרת לחץ מו״מ, מצמצם עלויות קהל אם אין הסכם; נתמך ב‑build-up ובדיווחי מוכנות. [usnews.com], [yahoo.com], [cbsnews.com]
• B. קמפיין "שבועות" עם שותפות ישראלית: 20-30% - היתכנות קיימת אך דרישות לוגיסטיות/סיכוני התלקחות אזורית (ח׳ות׳ים/מפרץ/שוקי אנרגיה) מקטינים הסתברות יחסית. [timesofisrael.com], [congress.gov]
• C. דחייה לטובת מסלול דיפלומטי (גלגול שיחות לעוד סבב): 25-35% - בעיקר אם איראן תציע "הקפאת העשרה" זמנית/מסגור טכני, ולחץ המפרץ יישמר. [understandingwar.org], [cbsnews.com]

מה לשים לב בימים הקרובים (אינדיקטורים תפעוליים)

1. הודעת לוח זמנים לשיחות הבאות (כשבועיים מהסבב האחרון) - עיכוב/ביטול יעלה הסתברות. [understandingwar.org]
2. שינוע מטוסים/תדלוק אווירי/פינוי חלקי כוחות בבסיסי המפרץ (קטאר, בחריין, איחוד האמירויות). [yahoo.com]
3. סימני תיאום ארה״ב‑ישראל (ביקור שר חוץ אמריקני בירושלים בסוף פבר׳; הדלפות על חלוקת מטרות). [hindustantimes.com]
4. צעדי הרתעה איראניים: המשך תרגילים/NOTAM/הפרעות ניווט בהורמוז; ביצור אתרים. [usnews.com], [usnews.com]
5. תמחור נפט/ביטוח ימי - קפיצה חדה תאשר שינוי בציפיות השוק. [iea.org]

הערות מתודולוגיות קצרות

• שילוב מסגרות: Rational Choice & Political Risk (פונקציות תועלת של שחקנים), Game Theory (איתותים אמינים/שיווי‑משקל), Agenda‑Setting (רוחב המו״מ משפיע על סיכוי הסכם), Selectorate/Veto Players (מגבלות פנימיות), Network/Centrality (קואליציות ואינטרסים אנרגטיים), ו‑Sensitivity Analysis (אינדיקטורים בשטח).
• הנתונים מבוססים על מקורות חדשות/מחקר עדכניים (פרוסות לעיל בכל סעיף ציטוט).