שורה תחתונה: הניתוחים התיאורטיים של מכון דעות משנת 2025, מסתמנים כבעלי דיוק אסטרטגי גבוה, במיוחד בכל הנוגע לזיהוי "מגמת ההתאוששות" של נתניהו והבנת המשמעות של היעדר הכרעה פוליטית כניצחון דה-פקטו עבורו.

בישראל של 2026, גם תיקו הוא ניצחון - כשנתניהו נשאר ראש ממשלת מעבר, ומלחמת איראן-חמאס-חיזבאללה היא המשך ישיר של 7.10 'התכנסות סביב הדגל’ מצמצמת את סיכויי ההחלפה

הניתוח צדק בפרשנותו לכך שהזירה הפוליטית בישראל אינה מונעת רק על ידי "שביעות רצון" מהתפקוד, אלא על ידי מבנה כוח ונרטיב ביטחוני רחב. התפיסה לפיה נתניהו מנהל "מלחמת התשה פוליטית" במקביל למלחמה הצבאית הוכחה כתיאור מדויק של המציאות. השילוב של התאוששות בסקרים, ניצול המבנה המשפטי של ממשלת מעבר, ומסגור המלחמה מול איראן כאירוע היסטורי, אכן מציבים את נתניהו בעמדת זינוק ריאלית לכהונה נוספת, כפי שנחזה בסדרת הניתוחים.

🧩 מסקנת־על: תיאוריה שעומדת במבחן המעשה

טורי הניתוח משנת 2025 - ברמת המודל, הכיוון, הדינמיקה, והבנת המערכת - מדויקים מאוד, בעיקר משום שהם נשענים על תיאוריות הבחירה הציבורית, הסקת תרחישים דינמית ומבנה הכוח הגושי בישראל.

המסקנה מתמקדת רק בסקרים ובמגמות הסקרים, ללא המתנה לתוצאות בחירות בפועל ומתוך הבנה כי תיקו גושי כמנגנון המשמר את נתניהו בתפקיד ← ניצחון פוליטי דה־פקטו. כמו כן, מלחמת איראן וגבול לבנון = המשך ישיר של מלחמת 7.10, ולא אירוע נפרד - מציאות המייצרת יתרון מובנה לראש ממשלה מכהן על בסיס תיאוריות "ראלי סביב הדגל", "הסחה", תורת הסלקטורט ועלויות קהל.

רוצה להגיב? אפשר פה, ברשת X

🧭 האם הטורים צדקו? תיאוריה במבחן המעשה

הניתוח בטורים מתבסס על תורת הבחירה הרציונלית, שיווי משקל נאש הרסני, תורת הווטו-פליירס (Tsebelis), "ראלי סביב הדגל", תורת הלכידות המינימלית ודילמת כר המרע המשותף - ומתואמת עם מגמות הסקרים העדכניים במרץ 2026 (פילבר/ערוץ 14, לזר/מעריב, יוסי טאטיקה/זמן ישראל).

גוש הימין (ליכוד + שותפים) מוביל או שווה בסקרים האחרונים: 66 מנדטים (פילבר 5.3), 53 (טאטיקה), 51 (מעריב) – כפי שנחזה (60% סיכוי ניצחון, 52–66 מנדטים). המרכז-שמאל מפורר (יש עתיד 7–9, גנץ 4–6 ואף מתחת לסף), נתון בשיווי משקל נאש הרסני שמונע איחוד - כפי שתואר ב"סימנים המעידים". תיקו (51–61) פירושו ממשלת מעבר בראשות נתניהו - ניצחון מובהק, כי הוא לא מוחלף.

פרישת החרדים (ש"ס + יהדות התורה, יולי 2025) הפכה את הקואליציה למיעוט (50–61), אך הממשלה שרדה - בדיוק כפי שחזה הטור החירום (80% שרידות עד אוקטובר 2025, 60% עד מרץ 2026). הסיבה: משפט אי-האפשרות של ארוו וחוסר יכולת האופוזיציה לגבש רוב קונסטרוקטיבי (העדפות סותרות בין ליברמן, רע"מ, גנץ).

הניתוח טען שנתניהו מאריך את המלחמה מסיבות פוליטיות (ווטו-פליירס של בן-גביר/סמוטריץ', הסחה, עלויות קהל). במרץ 2026 - מלחמת איראן (שהחלה 28.2.2026) היא המשך ישיר של מלחמת 7.10 וגם מול חיזבאללה: ישראל תוקפת לבנון וממשיכה במקביל, "ראלי סביב הדגל" מחזק את הימין, והבחירות מוקדמות כנראה ליוני–ספטמבר 2026.

1. סקרי בחירות 2026: מגמת תיקו שמשרתת את נתניהו

כלל הסקרים העדכניים (N12, כיכר השבת, ישראל היום, ערוץ 20, “המדד” ועוד) מציגים תחרות גושית צמודה, ללא יתרון מובהק לגוש האופוזיציה. המשמעות על פי מודלים של Game Theory ו־Selectorate Theory:

  • כאשר התוצאה היא תיקו גושי, אין יכולת להחליף את ראש הממשלה.
  • ממשלת מעבר בראשות נתניהו נמשכת - ולכן זהו ניצחון פוליטי בפועל, גם ללא הכרזת תוצאה רשמית.

← במילים אחרות: בחזית הסקרים, הלחמי צדק בהערכתו שיתרון מבני נשאר בידי נתניהו גם בתנאי שוויון.

במבחן המציאות: נכון למחצית השנייה של 2025 ותחילת 2026, ניכרת מגמת עלייה עקבית של הליכוד בסקרים. בעוד שמיד לאחר ה-7.10 הגוש עמד על כ-43-45 מנדטים, הסקרים העדכניים מראים חזרה לאזור ה-52-58 מנדטים. הניתוח צדק בזיהוי הדינמיקה שבה "המרכז נרדם" והימין מתלכד סביב נרטיב הביטחון והזהות. כל עוד אין קואליציה חלופית של 61, נתניהו נותר בבלפור ובקריה עם סמכויות מלאות. הניתוח זיהה נכון שהאסטרטגיה של נתניהו אינה בהכרח "ניצחון סוחף", אלא "מניעת הפסד" - אסטרטגיה שמאפשרת לו לשמר את השלטון לאורך זמן גם ללא רוב מוצק בציבור.

מקורות: N12, כיכר השבת, ישראל היום, ערוץ 20, המדד.

2. פרישת החרדים והמשבר הקואליציוני - אישוש מלא לטורים

כפי שנחזה בטורים, פרישת החרדים מהממשלה (אחדות התורה ביציאה מלאה; ש״ס יציאה מהממשלה אך הישארות בקואליציה) לא הפילה את נתניהו מיד, אלא יצרה ממשלת מיעוט שורדת עד הבחירות.
זה תואם לחלוטין תיאוריות של:

  • Minimal Winning Coalition
  • Banzhaf Power Index
  • Veto Players

← במבחן המציאות: נכון לעכשיו, הניתוח צדק. האינטרס המשותף של השותפות הקואליציוניות להימנע מבחירות (בהן הן עלולות לאבד את כוחן) חזק מכל משבר אידיאולוגי. הניתוח זיהה שהשותפות "כלואות" בתוך הקואליציה של נתניהו, מה שמבטיח לו יציבות יחסית למרות הלחץ הציבורי. החרדים איבדו יכולת להפיל מיד, והממשלה המשיכה להתקיים - מה שמוביל לבחירות בתנאים נוחים לנתניהו.

מקורות: Future Center, Kan11, Hamal, Ynet, Maariv, Channel 13.

3. המלחמה: לא "מלחמה חדשה", אלא המשך ישיר של 7.10 בזירות איראן-חיזבאללה-עזה

תחקירים ומחקרים בינלאומיים לאחר 2024–2026 מצביעים על כך ש:

  • המלחמה מול איראן (2025–2026),
  • הלחימה השוטפת מול חיזבאללה בלבנון,
  • ומלחמת עזה שלא הסתיימה

הן זירות המשך של מלחמת 7.10, לא מערכות נפרדות.
זה תואם בדיוק את הניתוח בטורים שבחנו את מוטיב ההארכה של המערכה ואת ההיגיון הפוליטי שמאחוריה.

על פי Diversionary Theory, Rally Around The Flag ו־Audience Costs:

  • מלחמה “מתמשכת” מעלה את מחיר החלפת ההנהגה בזמן אמת.
  • הציבור מעדיף יציבות ביטחונית על פני שינוי פוליטי.
  • מנהיג מכהן נהנה מעמדת יתרון - כל עוד אינו מובס אסטרטגית.

← במבחן המציאות: המסגרת התיאורטית מדויקת. המציאות האסטרטגית איששה זאת לחלוטין. המעבר ממלחמה מול "פרוקסי" (חמאס וחיזבאללה) למערכה ישירה מול איראן (2025, 2026) הפך את המלחמה ל"מלחמה קיומית" ארוכה. הניתוח זיהה נכון שהרצף הזה משרת את הטיעון של נתניהו: "לא מחליפים סוס מנצח/קיים בעיצומה של מלחמה אזורית".

מקורות: Arab Center DC, Outside, RSN, Jewish Independent ועוד.

4. האם נתניהו בדרך לכהונה נוספת? לפי מגמות הסקרים: כן, בתרחיש שוויון

הטור בחן האם נתניהו “בדרך לכהונה נוספת”.
לפי המודל המעודכן:

  • תיקו גושי = נתניהו נשאר (ממשלת מעבר ← ניצחון אסטרטגי).
  • האופוזיציה אינה מציגה מועמד מוסכם ומקובל.
  • החרדים, למרות פרישה, אינם מחליפים צד.
  • המלחמה מייצרת רתיעה ציבורית מהחלפה בזמן לוחמה רב-חזיתית.

← כלומר: מגמות הסקרים + המצב הביטחוני = נתניהו במסלול הישרדותי סביר, לא מובטח אך יציב.

הערה מתודולוגית: ההסתברויות מתבססות על בסיס תיאוריות מתחומי הכלכלה ומדע המדינה ובהן תורת "הפוליטיקה הכלכלית" ומתוך השענות על תורת המשחקים בשילוב של ניתוח רציונלי (Rational Choice), מגבלות פוליטיות‑פנימיות (Public Choice; Audience Costs), דינמיקת קואליציות (Minimal Winning, Veto Players), וניתוח רגישות לאירועי קצה (Monte Carlo) ועוד. הן אינן חיזוי דטרמיניסטי אלא הערכת סיכוי תחת המידע הפומבי העדכני. ראו בהרחבה לרקע אקדמי "רקע תיאורטי אקדמי - תיאוריות, מדדים ואלגוריתמים בניתוח התנהגות מתורת המשחקים ומדע המדינה".